דיווח במשך שנים על בת הזוג כ"עובדת" אינו מקנה זכאות לדמי אבטלה
רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה
לדעת בית הדין, תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע שנים אינו יוצר עילה לקיומם של יחסי עבודה כיוון שמעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה.
חשבים |
נושאים בכתבה 
חשבים
חשבים בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 20894-05-13) דחה ביום 12 באפריל 2015 את תביעתה של אמירה סגל (להלן: "המבוטחת") לתשלום דמי אבטלה. לדעת בית הדין, תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע שנים אינו יוצר עילה לקיומם של יחסי עבודה כיוון שמעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה. תמצית עיקרי החוק
- רק עובד שכיר מבוטח לענף אבטלה.
- הגדרת עובד בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:
"עובד" – "לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד: לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
יש לשים לב שבת זוג אינה כלולה ברשימה ולכן נבחנים יחסי העבודה על פי מבחני יחסי עובד ומעביד שבפסיקה, לרבות שאלת תשלום השכר.- תקופת האכשרה לדמי אבטלה היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה (יום אחד בחודש לפחות) מתוך 18 החודשים שקדמו להתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה (החל מאפריל 2013).
- המבוטחת דווחה כעובדת של סוכנות הביטוח שניהל בעלה המנוח בתקופה שבין ינואר 2004 לספטמבר 2011. אחר כך עבדה אצל מעסיק אחר עד מארס 2012.
- ביוני 2012 הגישה תביעה לדמי אבטלה, שנדחתה בטענה שיש חוסר בתקופת אכשרה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא הכיר בשנות העבודה בסוכנות הביטוח של הבעל כתקופת אכשרה.
- בני הזוג ניהלו חשבון בנק אחד ולא הופקדו כספי "המשכורת" שדווחה.
- בית הדין חוזר על ההלכה הפסוקה כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם מתקיימים יחסי עובד מעביד או שמדובר בעזרה משפחתית.
- מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית חייב לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי.
- השכר המדווח בתלושים היה בשיעור קבוע, ללא קשר להיקף העבודה, ללא זיקה לשהותה בימי חופשה או מחלה, ולא שולמו לה זכויות סוציאליות.
- לא היו עדויות חיצוניות של לקוחות, ספקים וכד', דבר שפגע מאוד בטענת המבוטחת.
מהראיות שהוצגו לבית הדין (ולא פורטו) הגיע בית הדין למסקנה כי היחסים שבין המבוטחת לבעלה בעסק היו בגדר עזרה משפחתית – אף על פי שהונפקו עבורה תלושי שכר.
- בית הדין מייחס חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, זאת "מן הטעם שיחסי עובד מעביד מחייבים מטבעם קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה".
- טענת המבוטחת שהיא החליפה שתי עובדות שכירות שפוטרו בסמוך להעסקתה בעסק לא שכנעה, והוכח כי עם עזיבתה לא הועסק עובד אחר, אף שהפעילות בעסק לא צומצמה, כפי שניסתה לטעון.
- בית הדין התרשם כי הסיוע של האישה לבעלה בניהול העסק התקיים במשך שנים רבות ורק בחלקן היא קבלה משכורת, אף על פי שלא היה שינוי של ממש בפעילות ובהתקשרות.
- המבוטחת סייעה לבעלה במתכונת "גלובלית - בהתאם לצורך".
- נפסק כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין בעלה וכי מעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה, ולפיכך אין היא זכאית לדמי אבטלה.
- מטבע הדברים סוגיית היות בן משפחה "עובד", נבחנת בשבע עיניים.
- יש לדאוג כי העסקת בן משפחה תהא כהעסקת כל עובד אחר: תלוש, תשלום שכר בפועל, רישום שעות, ימי חופשה, הפרשות סוציאליות ועוד.
- העובדה כי בן המשפחה מבוטח כעובד כבר שנים אינה ערובה לקביעת מעמד זה, והדבר עלול להיבחן שנים מאוחר יותר, עת ידרוש מהמל"ל תגמול כלשהו.
<center>
>
