עובד שמעסיקו כפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אינו רשאי לסרב להפקיד לפנסיה

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. צו זה הביא לשינוי רחב היקף בתנאי עבודתם של עובדים רבים במשק בהטילו חובת הפקדה כללית מינימלית על כל העובדים והמעסיקים במשק. בפסיקה נקבע, שסירובו של עובד לביצוע ההפרשות הפנסיוניות להן הוא זכאי אינו פוטר את המעסיק מביצוע ההפרשות כנדרש לפי צו ההרחבה. עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק(1) (להלן: 'צו ההרחבה'). צו זה הביא לשינוי רחב היקף בתנאי עבודתם של עובדים רבים במשק בהטילו חובת הפקדה כללית מינימלית על כל העובדים והמעסיקים במשק. בהתאם לצו, כל עובד, המועסק או שיועסק, בכל מקום עבודה, החל בגיל 21 (לגבר) ובגיל 20 (לאישה), ועד לגיל פרישת חובה (67) (ובלבד שהעובד פרש מהעבודה ומקבל קצבה. "קצבה" לעניין זה – למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי), שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, על פי בחירתו בכתב. בהתאם לצו ההרחבה, עובד שמתחיל לעבוד אצל מעסיק, מחויב להודיע על קופת הגמל שבחר, בכתב, בתוך 60 ימים מתחילת עבודתו. באם אינו מודיע למעסיק על בחירתו כאמור, מורה צו ההרחבה כי יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה, מהמועד בו קמה לו זכאותו. הזכאות לביצוע ההפרשות מתחילה לאחר שהעובד השלים 6 חודשי עבודה לפחות(2). יחד עם זאת צו ההרחבה קובע כי עובד, שמתקבל לעבודה, כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, זכאי להפרשות כבר מתחילת עבודתו, והביצוע בפועל יהיה רטרואקטיבי, לאחר שלושה חודשי עבודה, או מתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם. בית הדין האזורי לעבודה דן בסוגיית הפרת חובת הביטוח הפנסיוני המוטל מכוח צו הרחבה וקבע:

"סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 קובע: "זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור". ההסכם הקיבוצי, בדומה לחוקי המגן זוכה למעמד של בכורה ביחסי העבודה, ולכן החוק אוסר פגיעה בו או חתירה תחתיו.(ע"א 378/70 עזבון משה שהד ואח' נ' צבי דרדיקמן, פ"ד כה(2) 182). נפסק כי "במישור העבודה הקיבוצי, דין זכויות מהחלק הנורמטיבי שבהסכם הקיבוצי כדין זכויות ממשפט העבודה המגן. אלה כאלה אינן פרי רצון חופשי והסכם בין הצדדים ואין הצדדים שולטים בהם. ויתור בין מראש ובין בדיעבד על זכות שמקנה משפט העבודה המגן או הסכם קיבוצי - אינו תופס" דב"ע לח3-59/ עזריאל סילשי - ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ, פד"ע י' 32) לפיכך, "את הזכות כופים על העובד , ואין זה מעלה או מוריד אם יאמר רוצה אני ואם לאו"(דב"ע לו3-116/ ציון בע"מ ואח' נ' מרים פסח (לא פורסם))." (תבע נג/ 3-1531, בשא 2461/05 בלו קפנטרו נגד חברת השמירה,  דינים אזורי לעבודה 1997 (1) 508).
       מכאן שסירובו של עובד לביצוע ההפרשות הפנסיוניות להן הוא זכאי אינו פוטר את המעסיק מביצוע ההפרשות כנדרש לפי צו ההרחבה. אף מעבר לכך, סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, מתיר למעסיק לנכות משכרו של העובד "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק".
 
(1)     הצו הראשון פורסם ב י"פ התשס"ח, עמ' 1736 ובהמשך פורסם צו נוסף ביום 27/9/2011 בי"פ התשע"א מס' 6302.
(2)     בשנת 2008 העובדים היו זכאים לביצוע ההפרשות לביטוח פנסיוני לאחר תקופת המתנה בת 9 חודשים. החל מיום 1.1.2009, תקופת ההמתנה הינה 6 חודשים מתחילת העבודה.
הכותב – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי  ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה