שאלה:
אדם מחזיק שליש ממניות חברת בית. נוסף על כך, אותו אדם הוא בעל מניות יחיד בחברה רגילה. כדי לכסות את יתרת החובה שבה מצוי האדם בחברה הרגילה, ברצונו להעביר את המניות שהוא מחזיק בחברת הבית לבעלות החברה הרגילה.
השאלות:
- האם בהעברת המניות מאותו אדם לחברה הרגילה יחול מס שבח?
- האם בהעברת המניות מאותו אדם לחברה הרגילה יחול מס רכישה?
- אם תמכור חברת הבית את נכס המקרקעין, האם בעת העברת הרווח לחברה הרגילה ואז כדיווידנד לאותו אדם, יחול "כפל מס" לאור העובדה שיחול מס רווח הון או מס שבח ולאחר מכן מס דיווידנד?
תשובה:
כדי לענות על התשובה אניח כי חברת הבית היא איגוד מקרקעין כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
במצב דברים זה, העברת מניות של איגוד המקרקעין לחברה בתמורה לביטול חובו של מחזיק המניות מהווה העברה בתמורה אשר תחויב במס שבח, אם אכן יש שבח בהעברה. התמורה תהא שווי יתרת החוב שכוסתה (או החלק ממנה שכוסה) או שייתכן כי שווי החלק באיגוד המקרקעין שהועבר הוא גבוה מסכום יתרת החוב שכוסה. בהעברת הנכס יחול מס רכישה בשיעור של 5% על השווי.
כאשר איגוד מקרקעין מוכר נכס ומחלק דיווידנדים בין שתי חברות ישראליות רגילות (לא שקופות) ללא מס, ולאחר מכן מחלק את רווחיו לבעל המניות נוצר חיוב מס נוסף כדיווידנד.
יש לציין כי גם ללא העברת איגוד המקרקעין לחברה הבת והותרת האיגוד בבעלות היחיד, התוצאה עלולה להיות זהה מכיוון שבעת מכירת הנכס וחלוקת הרווחים לבעל המניות יחול אירוע מס נוסף של דיווידנד.
ייתכן ששואל השאלה מאמין כי אם איגוד מקרקעין מוכר נכס מקרקעין ונוצר לו שבח, ואם אותו איגוד מקרקעין הוא "חברה בית", כמשמעותה לפי סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הרי שבח המקרקעין מיוחס לבעל המניות היחיד, ולכן לא יחול חיוב נוסף של מס על דיווידנד. סברה זו אינה נקייה מספקות מן הטעמים הבאים:
א. חברת בית היא חברה שפעילותה היחידה היא אחזקת מבנים. לעתים רשות המסים טוענת שאם מבנה נמכר, ומבנה זה הוא המבנה האחרון של חברת הבית, אזי באותה שנת המס מפסיקה להיות חברת בית, ולכן הכנסותיה יחויבו במס במישור החברה, כשחלוקתן תגרור חיוב נוסף כדיווידנד.
ב. טיעון נגדי נוסף הוא שרשות המסים עשויה להסתמך על פסק הדין ניר יוסף (עמ"ה 6/97 ניר יוסף נ' פקיד שומה נתניה) ועל כל פסקי הדין האחרים המאוזכרים בו, ולטעון שהוראת השקיפות שבסעיף 64 לפקודה אינה חלה על שבח מקרקעין, שכן אין הוראה זו עוסקת בשיעורי מס ובזיכויים ממס. אמנם, לעניין חברה משפחתית (לא חברת בית) קבעה רשות המסים בחבק כי שבח ייוחס לנישום המייצג של החברה, אך בעניין זה פסק דין (ו"ע 46096-01-12 מומב השקעות בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים) שלל לנישום מייצג בחברה משפחתית מתן פטור ממס שבח מקרקעין שנוצר בחברה ממכירת דירת מגורים, מן הטעם ששבח מהווה "הכנסה" לצורכי דיני הפקודה (לרבות סעיף 64א לה לפקודה) רק לענייני שיעורי המס והזיכויים ממנו, אך לא לעניין פטורים שהחוק קבע במקרה שיחיד מוכר דירת מגורים (למעט הוראת שעה חריגה). אמנם פסק דין זה לא שלל את העמדה שליחיד שמחזיק חברה משפחתית ייחסו שבח לדברים אחרים (למשל, לשיעורי המס של היחיד), אך גם לא קבע שכך הוא. מאותו פסק דין עולה הסכנה להעלאת טיעון השולל זאת ומומלץ לקרוא את פסק הדין בקפידה.
מנגד, אם אכן תתקבל העמדה ששבח מקרקעין עולה לבעל המניות בחברת בית, הרי ייתכן מצב תיאורטי שגם חברת האם של חברת הבית תהיה חברת בית (אם היא מחזיקה מבנים ומניות של חברה בית שמחזיקה מבנים). במקרה כזה ייתכן ששבח מקרקעין יועבר שתי רמות של החברות אל בעלי המניות היחידים. טענה זו קשה יותר ממעבר שבח רמה אחת של חברה, שכן קביעה של חברת אם של חברת בית כחברת בית אינה נקייה מספקות כי נוסף על בניינים היא מחזקיה מניות של חברה.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
<center>
>
חשבים 
