מעסיק שאילץ עובדת להתפטר עקב הפרת משמעת חויב בפיצויי פיטורין ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין

העובדות הגברת גלית רחמימוב (להלן: "העובדת") עבדה כמנהלת מחלקת גבינות ואחראית משמרת בחברת "טיב טעם רשתות בע"מ" (להלן: "המעסיקה") כתשע שנים או אז נותקו יחסי העבודה בין הצדדים. ביום 5.4.2011 בסמוך לסיום המשמרת נטלה העובדת, ללא רשות, שלוש קופסאות של מזון מוכן הנמכר בסניף, ואולם בפועל שילמה רק על קופסה אחת. לטענת העובדת, ביום 10.4.2011 הודיע לה מנהל הסניף על ההחלטה לפטרה לאלתר וכי אם לא תחתום על הודעת התפטרות תוגש נגדה תלונה למשטרת ישראל. בנסיבות אלה ונוכח האיומים והלחצים שהופעלו עליה, חתמה העובדת על הודעת ההתפטרות, בה צוין כי היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. לטענתה, לא נערך לה כל הליך של שימוע והיא אף לא קיבלה הודעה מוקדמת. העובדת עתרה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. לטענת המעסיקה הואיל והעובדת ביצעה עבירות משמעת חמורות, זומנה היא לשימוע בו הודתה במעשה הגניבה ואולם, טרם קבלת החלטת המעסיקה בעניין החליטה העובדת להתפטר מרצונה החופשי. על כן, אין העובדת זכאית לסעדים הנתבעים. פסק הדין בית הדין נדרש להכרעה בסוגיה האם בנסיבות העניין מדובר בהתפטרות או בפיטורין? כמו כן וככל שמדובר בפיטורין האם רשאית הייתה המעסיקה לשלול מן העובדת את תשלום פיצויי הפיטורים ופיצוי חלף הודעה מוקדמת. כמו כן, נדונה, בין היתר, שאלת זכאות העובדת לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין. לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו, לרבות עדויותיהם של העדים, דחה בית הדין טענת המעסיקה לפיה מדובר בהתפטרות וזאת לאור עדותו של מנהל הסניף ממנה נלמד כי הנתבעת בחרה לפטר את העובדת תוך הצגת מצג לפיו המדובר בהתפטרות. בית הדין קיבל את טענות העובדת כי בנסיבות שנוצרו, העובדת אולצה לחתום על הודעת ההתפטרות וזאת לאור התנאי שהוצב בפניה כי אם לא תעשה כן, תוגש כנגדה תלונה במשטרת ישראל. משכך פסק בית הדין כי דין התביעה להתקבל וכי לא הוכח כי העובדת ביצעה הפרות משמעת המצדיקות שלילה או הפחתה של פיצויי הפיטורים. באשר לזכות העובדת לשימוע ופיצויי בגין אי עריכת שימוע כדין, קבע בית הדין כי זכות העובד לשימוע הינה אבן יסוד בשיטת המשפט ומזכות זו נובעת החובה המוטלת על המעסיק, להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו בפתיחות, בהגינות ובתום-לב. זכות השימוע חלה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. עוד קבע בית הדין כי במקרים בהם עילת הפיטורים הינה הפרת משמעת אף גובר הצורך בשימוע כדבעי. סוף דבר, מאחר והעובדת פוטרה מעבודתה, הייתה על המעסיקה החובה לערוך לעובדת שימוע כדין. בנסיבות העניין שוכנע בית הדין כי המעסיקה פיטרה את העובדת תוך החתמתה על מסמכים הנחזים להיות הודעת התפטרות זאת מבלי שנערך לה שימוע כלל. לאור תקופת עבודתה הארוכה אצל המעסיקה, בית הדין פסק לעובדת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 46,740 ש"ח.   (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"