חילופי מידע אוטומטיים או מה שקורה בווגאס כבר לא נשאר בווגאס

ככל הנראה לא נחדש לקוראינו אם נספר להם שישנם אנשים לא מעטים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים מחוץ לישראל. רק לא מזמן זעקו העיתונים על גילוי מרעיש של חשבון בנק בחו"ל של ראש הממשלה. באופן כללי אין שום דבר רע בהחזקת חשבונות בנק ובנכסים בחו"ל, הדבר מותר ולגיטימי על פי חוק, ויכול להיות מובן בנסיבות רבות.   הבעיה של רשויות המס מתחילה כאשר המטרה של החזקת כספים מחוץ למדינה היא "העלמתם" של אותם הכספים מרשויות המס, בין שההעלמה היא מכוונת ובין שהיא תוצאה של חוסר ידיעה. רשויות המס בישראל מעריכות כי כמות הכסף הבלתי מדווח מחוץ לישראל בכל שנה הוא גבוה מ-200 מיליארד ש"ח, זהו נתון מוערך בלבד ומדינת ישראל היא רק טיפה בים. ההערכות בעולם כולו לגבי סכומי הכסף הבלתי מדווח הן סכומים דמיוניים, ולכן אין פלא שמדינות רבות הולכות ומאמצות מנגנוני דיווח וגילוי בין-לאומיים כדי לגלות ולהזרים את הכספים הללו למערכת המס של המדינה. לאחרונה אנו רואים חקיקה מסיבית בכל הקשור לחילופי מידע בין רשויות המס ומוסדות בנקאיים, רגולציה חדשה והסדרת פעילות בשוק ההון על רבדיו השונים וחקיקה שנועדה לצמצם את השימוש במזומן ולהגביר שקיפות בפעולות כלכליות שונות, במקביל למתן אפשרות לציבור להגיע להסדרים נוחים יחסית (נוחים יותר מתא בבית הסוהר) לגילוי מרצון ולדיווח על הון בלתי מדווח. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי העולמי, ארגון ה-OECD, קבע תקן גלובלי לחילופי מידע אוטומטיים (AEOI – Automatic Exchange Of Information), אשר אמור לסייע בהגברת השקיפות ובהעברת מידע מגופים פיננסיים במדינה אחת לגופים סטטוטוריים במדינה אחרת, אשר לה אינטרס במידע הזה. לדוגמה – אם לאדם פלוני, שהוא תושב צרפת, יש חשבון בנק בישראל, הבנק הישראלי ימסור מידע רב לרשויות המס הצרפתיות בדבר חשבון הבנק של אותו אדם. בניגוד למצב היום, שבו רשויות המס בצרפת יכולות לפנות בעניין אותו אדם פלוני לשם קבלת מידע (בהתאם לקבוע בחוק ובאמנה למניעת כפל מס). במצב החדש רשות המס הצרפתית תקבל את המידע "על מגש של כסף", באופן אוטומטי וללא דרישה מצידה. התקן קובע כי מוסדות פיננסיים יחויבו לדווח לרשויות המס שלהם (בנקים ישראליים לרשויות המס בישראל), פרטים אודות חשבונות בנק של תושבים זרים, לרבות תאגידים, נאמנויות ומבנים משפטיים אחרים. רשויות המס שיקבלו את המידע יפיצו אותו באופן מאובטח למדינות הרלוונטיות באופן אוטומטי מדי שנה בשנה. מדינות רבות, לרבות ישראל, כבר הודיעו על יישום התקן. מרביתן יישמו אותו כבר בשנת 2017, ויתר המדינות יישמו אותו בשנת 2018. כבר לפני שנה הודיע משרד האוצר בישראל לארגון ה-OECD כי עד תום שנת 2018 תאמץ ישראל את הנוהל של חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים לצורכי מס. התקן ויישומו מהווים מהפיכה של ממש ביכולתה של רשויות המס להתמודד עם ההון השחור ועם הכספים הבלתי מדווחים, באופן שהמידע יהיה נגיש לרשויות המס ויאפשר טיפול יסודי ויעיל במעלימי מס. יש להדגיש כי ל"העלמת מס" מספר פנים, הן העלמת מס מהכנסות באופן ישיר, אך הן אי דיווח על נכסים מחוץ לישראל, שבמקרים רבים הוא עבירה על החוק, גם אם נכסים אלו אינם מניבים הכנסות באופן ישיר. במקביל להיערכות לקראת "הנגשת המידע" בפרט והמלחמה בהון השחור בכלל, לצורך השגת מטרות אלה פועלות הרשויות השונות בחקיקה וביישומה, לרבות מתן אפשרות לגילוי מרצון על הון בלתי מדווח, וכן קביעת חובות וכללים שונים, כגון חובת זיהוי לקוחות, צמצום השימוש במזומן והרחבת הוראות החוקים הפיסקליים השונים ובראשם החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"). במסגרת התיקונים לחוק ניתן למנות את החובה החלה כיום על עורכי דין ועל רואי חשבון לזהות את לקוחותיהם ולשמור רישומים, להכליל עבירות מס כעברות הקשורות להלבנת הון ולהרחיב את הדרישות לזיהוי ולתיעוד פעולות של נותני שירותי מטבע ומוסדות פיננסיים ובנקאיים. כבר במהלך השנתיים האחרונות כולנו עדים למהלכים שמבצעים הבנקים לתיעוד ולהגברת הציות של לקוחותיהם (מהלך שהחל במסירת מידע לגבי אזרחים אמריקאים בלבד), ואלה נתקלים במקרים של חסימת חשבונות, בהיעדר נתונים על מקום תושבות הנישומים או בהיעדר דיווח על נהנים בחשבונות הבנק. היערכות זו של הבנקים היא לקראת יישום מלא של התקן לחילופי מידע אוטומטיים, אשר יישומו יהיה תלוי בעיקר בהם. כבר בימים אלו, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015–2016 יוחד פרק שלם להסדרת נושא חילופי המידע האוטומטיים במסגרת החוק, שלפיו יוכל פקיד השומה למסור מידע לרשויות מס אחרות בהתאם להסכמים בין-לאומיים שעליהם חתומה מדינת ישראל. בכוונת הממשלה להעביר את החוק עוד השנה, בין במסגרת חוק ההסדרים ובין בחקיקה נפרדת. אז מה יש לעשות? ראשית – לפעול כחוק. "כחוק" אינו אומר לשלם את המס בהתאם לחלופה המיסויית הגרועה ביותר, אלא בחירה בחלופה החוקית הנכונה למשקיע, לעסק ולפעילות. שנית – זהו הזמן לדווח לרשויות המס על נכסים ועל הון בלתי מדווח, בין שהוא מצוי בישראל (נכסי מקרקעין שהכנסותיהם לא מדווחות), ובין שהוא מצוי מחוץ לישראל. זהו הזמן להגיע להסדרים לגבי נאמנויות, החזקה בתאגידים זרים, בחשבונות בנק בחו"ל או בכל נכס אחר שאינו מדווח. כיום ניתן לבצע הליך גילוי מרצון על נכסים לא מדווחים בהליכים שונים – הליך מקוצר (למקרים "קלים"), הליך אנונימי או הליך רגיל. ניתן לבצע הסדרים ודיווחים בדרכים שונות, והכל בהתאם לצורך ולמקרה. ישנם הליכים שתוקפם עד סוף שנת 2015, וישנם הליכים שתוקפם ארוך יותר. מומלץ לבחון כל הליך בקפידה ולהיערך לגילוי ולדיווח מלא של הנכסים בצורה הטובה ביותר. נציין כי לא כל החזקת נכסים שאינה מדווחת מחוץ לישראל היא עבירה על החוק. ישנם מקרים שבהם אין חובת דיווח על הנכסים או על ההכנסה מהם. במקרים אלו מומלץ להיוועץ ולבחון את חובות הדיווח. יש להדגיש כי בסופו של דבר המידע יגיע בהתאם לתקן לחילופי מידע אוטומטיים, ולפיכך ראוי להיערך מראש ולהבין את גבולות המגרש שבו פועלים ולהיערך בהתאם. עוד יש להוסיף כי בעלי חברות זרות (או מורשי חתימה או הרשומים כנהנה העיקרי בחשבונות הבנק של החברות הזרות), צריכים אף הם להיערך לקראת חילופי המידע, זאת אף אם אינם מחזיקים במישרין בחשבונות בנק זרים. במקרים רבים החברות הן לגיטימיות, והפעילות באמצעותן אינה חייבת במס בישראל. ואולם, חברות רבות (בעיקר אלו הרשומות במדינות הידועות בכינוי "מקלטי מס") אינן עורכות דוחות כספיים ואינן דואגות לתיעוד נכון בזמן אמת להוכחת הכנסותיהן ופעילותן. ישנה חשיבות רבה לעריכת דוחות כספיים על פי תקנים בין-לאומיים ולתיעוד מלא של הפעילות הזרה לצרכים ניהוליים של הפעילות, ובימים אלו בעיקר כדי לעמוד בתנאי הציות (compliance) הבנקאיים, וכמובן כדי לעמוד בקריטריונים הנדרשים להוכחת הפעילות העסקית ותוצאותיה מול רשויות המס השונות. בשורה התחתונה, זהו הזמן לפעול ולהיערך לקראת עולם שקוף יותר במסגרת מגוון החלופות האפשריות באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים המגוונים.

הכותבת – מומחית במיסוי בין-לאומי     <center>>