עובד נדרש לפצות את מעסיקו ב- 50,000 ש"ח בשל הפרת חובת הנאמנות, הפרת הסכם סודיות והפרת התחייבותו למניעת ניגוד עניינים

העובדות

יאיר חינה (להלן: "העובד") הועסק כמתמחה במשרד רו"ח נבון ויספלד (להלן: "המעסיקים"). בחוזה  העבודה התחייב העובד לסעיף שמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים. במהלך יחסי העבודה, העובד העביר אימיילים מתיבת הדואר של המעסיקים הקשורים ללקוח שלה לידי צדדים שלישיים. כתוצאה מכך, הפר את חובת תום הלב והאמון כלפי המעסיקים והוביל להגשת המעסיקים בקשה לצו מניעה קבוע המחייב את העובד להימנע ממסירת כל מידע שהגיע לידו במהלך עבודתו. בנוסף, עתרו המעסיקים לחיוב העובד בתשלום פיצויי ללא הוכחת נזק בסך כולל של 300,000 ש"ח.

פסק דין

המעסיקים טענו כי בעת קיום מערכת יחסי עבודה, גילה העובד התכתבויות מיילים לצדדים שלישיים וחתם העובד על תצהיר בפני עו"ד בו הוא מפרט אירועים שהתרחשו לטענתו במהלך טיפול בתיק לקוח של המעסיקים וזאת תוך שהעובד מפר את התחייבויותיו בחוזה העסקה ומבלי לקבל אישור מהמעסיקים לפעולותיו. חתימה על התצהיר וגילוי מידע של  תכתובת אימיילים גרמו עוול למעסיקים ולכן נתבע העובד בגין העוולות הבאות: הוצאת לשון הרע – עקב הדברים שנכתבו בתצהיר העובד. פגיעה בפרטיות – עקב הפרת חובת הסודיות שנקבעה בסכם העבודה ואליה הסכים העובד. רשלנות חמורה של העובד בפעולתו עת חתם על התצהיר ולא מנע ניגוד עניינים ושמירה על סודיות. הפרת התחייבות חוזית לשמור על סודיות בעצם עבודתו אצל המעסיקים.

מנגד, העובד הגיש תביעה שכנגד וטען כי המעסיקים התרשלו כלפיו ונהגו בחוסר זהירות בכך שהורו לו לבצע פעולות בלתי חוקיות לטענתו. כתוצאה מהתרשלות המעסיקים הוא נאלץ להתפטר מעבודתו, לא יכל לסיים את לימודי ראיית החשבון ולא לגשת למבחני המועצה. העובד טען לנזק של אובדן הכנסה לתקופה בת שנתיים. כמו כן, טען העובד כי נגרם לו נזק נפשי וסבל רב כתוצאה מהמהלכים המשפטיים כנגדו ומסע ההשמצות של המעסיקים כלפיו ופרסום לשון הרע. 

ביה"ד קיבל את התביעה לפיצוי בגין הפרת חובת נאמנות ותום לב וקבע כי העובד הפר התחייבותו בהסכם העבודה לשמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים בעצם חתימתו על תצהיר בפני צדדים שלישים וכן במסירת תכתובות מדואר אלקטרוני מבלי להיוועץ במעסיקים.  הפיצוי היה נמוך מהסעד הנתבע וזאת עקב התחשבות בהיות העובד מתמחה. התביעה לפיצוי בגין הפרת איסור לשון הרע נדחתה הואיל והלשון בה נקט העובד אינה חד משמעית וכן עמדה לעובד טענת הגנה כי התצהיר שנתן היה לצורך הליך משפטי מכאן שעל פי חוק איסור לשון הרע המדובר בפרסום מותר.

התביעה שכנגד נדחתה הואיל והעובד נמצא חייב כלפי מעסיקתו ולא היא גרמה לנזקים לעובד. ביה"ד קבע כי עובד המפר את חובותיו אינו זכאי לפיצויים כלשהם. בנוסף, העובד התפטר ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן הכנסה. לעניין פיצוי בגין איסור לשון הרע נמצא כי דין התביעה להידחות הואיל והעובד לא פירט את האמירות המבססות עוולת לשון הרע ואף לא פורטו יסודות עובדתיים של העילה ולכן לא ניתן להתגונן אלא להכחיש כפי שאכן נעשה.

לסיכום, התביעה העיקרית התקבלה  והעובד נדרש לשלם פיצויים בסך 50,000 ש"ח למעסיקים עקב הפרת חובת הנאמנות ותום הלב כמו גם הפרת הסכם סודיות ומניעת ניגוד עניינים. בנוסף, ניתן צו האוסר על העובד למסור כל מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו אצל המעסיקים לרבות התיק לקוח אשר היווה את מקור תביעה דנן.

 

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"