דב חנין: "סיפרו לצעירים פה שהם צריכים לעשות את המוטל עליהם בשוק העבודה והם יסתדרו - עכשיו הם רואים שזה בלוף"

חג הפועלים המתרחש היום מורגש הרבה יותר טוב בקרב פועלי הייצור בסין מאשר בישראל. כאן הוא מזוהה בעיקר עם ארגוני השמאל ולא עם הפועל קשה היום. ועדיין קשה להתווכח עם המצב ולפיו העובד הישראלי מתמודד עם שעות עבודה ארוכות יותר ושכר שהולך ונשחק. חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת מסביר בראיון ל-Bizportal כי מדובר באג'נדה של מקבלי ההחלטות, שנמצאים ימינה מדי בכדי לראות את קשיי היום של המצביעים שלהם בפריפרייה.

למה ירדה קרנו של היום הזה, חג הפועלים? "היתה תקופה מסויימת בסוף המאה ה-20 בה דיברו על קץ ההיסטוריה, דיברו על זה שהקפיטליזם ישתלט על כל העולם והנה נגמרה האלטרנטיבה הסוציאליסטית, וזה באמת נשען על הכישלונות הגדולים של המאה ה-20. אבל מאז אנו רואים שגם הקפיטליזם נכשל, ואתה יודע, המציאות מדברת בעד עצמה. אם אני מדבר על מציאות עולמית בה 300 מיליארדרים יותר עשירים מחצי מהאנושות, או אם נדבר על ישראל אנחנו היום החברה השנייה במערב ברמת האי שיוויון והראשונה במערב בשעורי העוני כאשר רוב העניים בישראל הם אנשים עובדים".

איך אתה מסביר את שחיקת השכר? "אנחנו מדברים הרבה על יוקר המחייה אך הצד השני של המטבע זה השכר הנמוך כאשר הישראלים עובדים יותר מהמערב אך לא מצליחים לסגור את החודש. השכר פה גם נמוך וגם קפוא".

למה זה קורה? "יש כמה מרכיבים. האחד, בישראל שולטת ממשלה שהאג'נדה הכלכלית חברתית שלה מאד ימנית. נתניהו מחזיק בהשקפת עולם תאצ'ריסטית מאד קיצונית והוא מקדם אותה. הצד השני של העניין, שארגוני העובדים, קודם כל ההסתדרות, נחלשו בשנים האחרונות נחלשו בשנים האחרונות ויכולתם להציג התנגדות הלכה ונחלשה. התוצאה היא עובדים שנחלשים ומציאות שהופכת יותר ויור בעייתית, במיוחד לאנשים צעירים"

• לאחר 40 שנה: אושרה הצעת חוק להסדרת פינוי תושבי כפר שלם בת"א
• דב חנין: "מעדיף את האינטרסים של המשק על פני אלה של הטייקונים"

"הצעירים יוצאים היום לשוק העבודה, כאשר החברה מספרת להם שאם הם יעשו את החובות לחברה הם יסתדרו, אבל הם רואים שזה בלוף. אגב, זה קורה לא רק בישראל אבל כאן זה בהחלט קיצוני ולכן יש היום תנועת מחאה כל כך גדולה של צעירים שמחפשים אלטרנטיבה. בארה"ב למשל, ברני סנדרס שהוא סוציאליסט מוצהר שלא מחביא את דעותיו והוא מוביל במפלגה דמוקרטית, זה בהחלט דבר חדש שלא היה קיים בעבר. אתה רואה דור צעיר שמסתכל על החברה ואומר: 'זה לא ראוי, זה לא צודק'".

למטבע שני צדדים ומלבד השכר שנשחק נזכיר כי ירדה קרנה של התעשייה המסורתית וגם קטר ההייטק הישראלי מקרטע. לכך מצטרף מצבה הרעוע של הפריפריה עם סגירת מפעלים ועולה השאלה איך ניתן לעודד את התעשייה.

"אני לא חושב שהמפתח הוא בהקלות מס לחברות, לא כל התעסוקה מרוכזת בשוק הפרטי, אני חושב שהמדינה בעצמה צריכה להיכנס לתמונה ולתת פיתרונות. אם אני רוצה לעודד עיר בפריפריה אני צריך לעודד גם רמת שרותים ציבוריים וחברתיים. אני מסכים שהמדינה צריכה לתת לפעמים סיוע. כך למשל, ליוויתי את המאבק של מפעל המגבות בערד שניסה להשיג תמיכת גישור מהמדינה עד שייספקו לו גז. המפעל לא הצליח לשרוד וזו שערורייה - המדינה מפקירה את הפריפריה. הפתרונות הם מאד קלים ואפשריים אבל כאשר לא שמים את הפריפריה בסדר העדיפויות האמיתי - זו התוצאה".

• סימנים להאטה? רשתות המזון רושמות ירידה בפדיון
• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"זה נראה שהממשלה בעצם מקדמת את האינטרסים של בעלי ההון, יש לה אג'נדה פוליטית וסדר עדיפויות משלה, ובעצם הקורבן הגדול זו החברה הישראלית שמשלמת את המחיר פעם אחר פעם והישראלים לא מתקוממים כי יש בעיות ביטחון ואומרים 'אין ברירה'".

עדיין, מצבנו יחסית טוב כמו שנתניהו אמר אמש בחגיגות המימונה. "הכל יחסי. נכון שבישראל אין משבר כלכלי בגלל הסקטור המוביל של ההייטק. אבל סימני העומק מאד מדאיגים. שיעור העוני הוא הכי גדול במערב, לקרוא לזה מצב טוב - איך אפשר?".