הכלכלן הראשי באוצר: נשים עובדות בענפים לא מתגמלים, וזה פוגע בפריון הכלכלי של המדינה

זה לא חדש שישנם פערי שכר בין נשים לגברים, ובהחלט לא מדובר בבעיה ישראלית אלא כלל עולמית, לצערנו. על כל שקל שגבר מרוויח, אשה תרוויח כ-66 אגורות, ועל אף הסברים כמו היקפי משרה קטנים יותר או רמת השכלה נמוכה יותר, לצערנו, גם על פי דוחות ה-OECD, לעתים פשוט אין הסברים.

סקירת הכלכלן הראשי של האוצר מנסה להציג עוד הסבר לתופעה, כשהטענה היא שלא מדובר בפערים בעקבות המגדר, אלא בעקבות ענף התעסוקה הנבחר. זה אך מקרי שנשים "בוחרות" לעבוד במקצועות שאינם מתגמלים כמו הנדסה, מדעי המחשב או ענפים ראליים אחרים. יש סיבה לכך שאת המילה "בוחרות" מקיפים מרכאות, ועל כך תוכלו לקרוא בסוף. 

לפי נתוני הלמ"ס, אפשר להסביר 40% מפערי השכר בעקבות השוני בענפי התעסוקה, שכן הנשים נוטות לעבוד בענפים כמו חינוך ובריאות, ולא בענפי ההיי טק, שבהם ישנו שכר גבוה במיוחד. הכלכלן הראשי לא מנסה בסקירתו להסביר מדוע הנשים בוחרות בענפים לא מתגמלים, אך כן ישנה הכרזה: "סביר כי ההפרדה המגדרית בשוק העבודה פוגעת בפריון הכלכלי, זאת עקב הקצאה לא יעילה של משאבים וכישורים". דהיינו, הנשים מרוויחות פחות וזה פוגע בכולם.

אם לסבתא היו גלגלים חלק עיקרי בסקירת הכלכלן עוסק בשאלה - מה היה קורה לו פערי השכר יצטמצמו משמעותית בעשורים הקרובים. ארגון ה-OECD וכן חברות ייעוץ בארה"ב ובעולם כבר ערכו בדיקות דומות וגילו - שילוב משופר של נשים בשוק העבודה יוביל להגדלה ניכרת של התוצר. לפי התרחיש של הכלכלן הראשי, עד שנת 2039 ירד הפער המגדרי בשכר החודשי ל-22 אחוז, וזאת לעומת 39 האחוזים הנוכחיים. במקביל, סגירת הפער מובילה לגידול של 7% בתוצר המקומי הגולמי, שהיא תוספת של 82 מיליארד שקל (או 8,000 שקל בתוצר לנפש). זאת לפי סימולציה בלבד, כאמור.

• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• מספר המשרות הפנויות לא השתנה בחודשים האחרונים

אם המטרה היא לשפר את הפריון הכלכלי בכך שנשים יעבדו בענפים המתגמלים והחשובים כמו בהיי טק, נראה שהכלכלן הראשי נתקל בבעיה בעת עריכת הסימולציה: בשני העשורים האחרונים שיעור הסטודנטיות במקצועות ההיי טק למיניהם לא השתנה ועומד על 29% בלבד, וזאת למרות שהנשים מהוות 50% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בארץ. לדברי הכלכלן, אם מגמה זו תשתנה היא עשויה להביא לצמצום פערי השכר המגדריים ואף לשפר את רמת החיים הכללית במשק.

בנתונים שצורפו לסקירה ועוסקים בנערות, נראה שהמגמה הזו נמצאת בזחילה איטית מעלה: בעוד שבשנת 2000 29.4% אחוז מהנערות למדו מדעי המחשב, בשנת 2014 הנתון הזה עמד על 31.2% בלבד, עליה סמלית ביותר. אצל הלומדות 5 יחידות פיזיקה נרשמה עלייה מעט גדולה יותר, 36.5% ב-2014 לעומת 28.6% ב-2000, עדיין נתונים נמוכים ביותר.

מסקנתו של הכלכלן הראשי היא כי יש מקום למדיניות שתפעל כדי לשלב נשים במשרות איכותיות ובשכר גבוה, כמובן, רק כדי לעזור לשאר המשק ולפריון הכלכלי. כמו כן, הוצעה מדיניות שתפעל להגדלת כמות המהנדסות והמתכנתות כדי לסייע בצמצום הפערים. אין ספק שחשוב עד מאוד שגם נשים יפסיקו להקשיב לאותה הסללה מגדרית שטבועה בתרבות שלנו כבר מגיל אפס, אבל אולי, ורק אולי, כדאי שבאוצר יחשבו יותר על מדוע אותם מקצועות נשיים אינם מתגמלים. מדוע אחיות מרוויחות יריקה מעל שכר מינימום, מדוע עובדות סוציאליות צריכות להיאבק בשביל תוספת שכר זעומה ומדוע בתחום החינוך - התחום הכה חשוב בו אמונים על חינוך ילדינו, לא מגיע שכר כמו של האמונים על המחשבים שלנו.

• "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מי בוחר? זוכרים את ה"בוחרות"? הסיבה למרכאות היא מכיוון שלא באמת מדובר בבחירה. אם הצעצועים לילדים בני 3-4 הם מטבח, תפירה, ברביות ושלל מוצרים על גווני הורוד לבנות, אך ערכות מדע, גיבורי על, מתמטיקה ופיזיקה לבנים - מי בעצם בוחר? אם לא ההורים, אז כנראה שהיצרנים. ולכן, אולי לא כדאי שנתפלא כשבגיל 20 לערך הגיע הזמן לבחור מסלול לחיים - הגברים בוחרים בהיי טק והנשים בוחרות בחינוך, סיעוד, ספרות, תרבות וכו'. 

באשר להיקפי המשרה, גם כאן, לטעמי, מדובר בהבניה חברתית שאמורה לפסוע החוצה מן העולם. ברגע שבו גם גברים ירגישו בנוח להגיד שהם צריכים לצאת ב-16:00 כדי לאסוף את הילדים מהגן או להודיע בבוקר שאינם מגיעים כי לילד יש חום - אז אולי יהיה מקום לבקר את הנשים על שעות העבודה הפחותות שלהן.

אגב, אולי יהיה חביב יותר אם האוצר ידאג לצמצום פערי השכר בין נשים לגברים פשוט מתוך המחשבה שנשים לא שוות פחות, ולא מכיוון שמדובר בפגיעה בפריון הכלכלי של המדינה. האם פגיעה בנשים עצמן אינה מספקת?