באוצר חושפים את אחת הרעות החולות הגדולות ביותר סביב שכר המורים בישראל

הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום סקירה הנוגעת לשכר המורים בישראל. מדובר בסוגיה שלאורך שנים נחשבת כרגישה וכאחת הסיבות המרכזיות לחולשת המערכת. שני דברים מניח הכלכלן הראשי על השולחן כבר בראשית הסקירה, האחד הוא שהשכר הממוצע של המורים בישראל עלה בצורה משמעותית בעשור האחרון, והשני הוא שעל פי נתוני ה-OECD, שכר המורים היחסי בישראל (כלומר שכר המורים ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית) הוא בשורה אחת עם המקובל במדינות המפותחות. עד כאן נשמע טוב וכמעט מפתיע. כאן נכנסת לתמונה כוכבית מהדהדת.

הכלכלן הראשי מסביר כי בשנת 2007 פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי דו"ח מקיף אשר בחן מהם המאפיינים של מערכות החינוך הטובות בעולם. הממצא המרכזי באותו דו"ח היה שבמערכות החינוך המובילות בעולם, המערכת סלקטיבית בגיוס מורים כך שהם מגיעים מהשליש העליון בכל שנתון מבחינת התפלגות הציונים. הדו"ח ציין שעל מנת למשוך מועמדים טובים למערכת החינוך, חשוב במיוחד השכר ההתחלתי, ופחות חשובה מגמת העלייה בשכר על פני הקריירה. 

כעת לגבי המצב בישראל. לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, בישראל ישנם פערים גדולים מאוד בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים, פערים אלו גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי הספר היסודיים. עיקר הפער בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהתפתחות השכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה (תקופת הקריירה שמעבר ל-10 שנות ההוראה הראשונות). לפי הכלכלן, בהיבט זה ישראל חריגה בהשוואה בינלאומית. כמה חריגה? תראו את הגרף הבא שמציגים באוצר: בתרשים זה ניתן לראות שב-15 שנות העבודה הראשונות מגמת התפתחות השכר בישראל איננה חריגה (במיוחד לא ב-10 השנים הראשונות), ואולם לאחר מכן שכר המורים בישראל ממשיך לעלות באופן משמעותי, וזאת בניגוד למגמה ביתר המדינות (כאשר בחלקן השכר הסטטוטורי למעשה כמעט מגיע לשיאו לאחר כ-15 שנה). כלומר, המגמה בישראל לתגמל את המורים על פי ותק, ולא על פי משתנים אחרים, היא חריגה. כדוגמה מציינים באוצר כי בעוד שמורה ביסודי בעל ותק של 10 שנות הוראה מרוויח פי 1.31 ממורה מתחיל, מורה בפסגת סקאלת השכר מרוויח פי 2.05 ממורה בעל ותק של 10 שנות הוראה.

יש נקודת אור. בסקירה נכתב כי הסכמי השכר האחרונים שנחתמו מול הסתדרות המורים בחודשים ספטמבר 2016 ומרץ 2017 כללו התייחסות ישירה לסוגיית פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים, ובמסגרתם נקבעה תוספת דיפרנציאלית שקלית, כאשר ערך התוספת למורים צעירים כמעט כפולה מערך התוספת לעובדים בדרגות הגבוהות. על פי אומדן אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, הסכמים אלו צפויים לצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב המורים המיוצגים על ידי הסתדרות המורים בכ- 25 נקודות אחוז, מכ-270% לכ-245% (כאמור, פערי השכר בין ותיקים לצעירים גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי ספר יסודיים). לפי האוצר, ישנה חשיבות רבה להמשיך במגמה זאת גם בהסכמים עתידיים.

• תחילת שנת הלימודים בצל הקורונה – אמיתות, בדיות ושיקולים זרים
• בוגרי תואר ראשון בחינוך – מדוע אתם חייבים תעודת הוראה