כתב אישום יוגש נגד שרה נתניהו - הנה הפרטים המלאים

היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יגיש כתב אישום כנגד שרה נתניהו בשל חלקה ב"פרשת הזמנת הארוחות", וזאת בכפוף לשימוע. כחלק מהודעת היועמ"ש נמסר כי לגבי שאר הפרשיות, ובהן הזמנת החשמלאי והטיפול הסיעודי באסיה התיקים ייסגרו. נתניהו הגיב - "סיפרו לנו על רהיטי הגן, החשמלאי, הבקבוקים, המלצרים, המטפלת - נשאר בסוף רק הסיפור ההזוי והשקרי של החמגשיות שאת רובן המכריע הזמין מני נפתלי. גם זה יתנדף בשימוע".

ההחלטה התקבלה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה בחן את חומר הראיות בתיק, ולאחר ששמע את עמדות הגורמים הרלבנטים וכן הובאה בפניו גם המלצת פרקליט המדינה ופרקליטות מחוז ירושלים לשקול הגשת כתב אישום נגד גב' נתניהו בכפוף לשימוע.

בד בבד, נמסרה הודעה דומה היום מפרקליטות מחוז ירושלים גם לב"כ של מר עזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראה"מ, בגין חלקו בפרשות השונות שנחקרו. 
השימוע למר סיידוף ייערך, ככל שיחפוץ בכך, בפני פרקליט מחוז ירושלים.
 
פרשת הזמנת הארוחות
 
"פרשת הזמנת הארוחות" עניינה בחשד כי החל מראשית חודש ספטמבר 2010, לכל המאוחר, ועד לחודש מרץ 2013, פעלה גב' נתניהו, בצוותא חדא עם מר עזרא סיידוף, אשר שימש תחילה כראש אגף בכיר משאבים חומריים ומבצעיים במשרד ראש הממשלה ובהמשך כסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, ליצירת מצג שווא שלפיו במעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים לא מועסקת מבשלת, למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות.

זאת, על מנת לעקוף את הוראות הנוהל, בהן נקבע בין היתר כי: "במצב בו לא מועסק/ת במעון הרשמי מבשל/ת, ניתן יהיה להזמין על פי הצורך מזון מבושל מוכן למעון הרשמי...", ולהשיג כתוצאה מכך את מימון המשרד הן להעסקה של מבשלות שבישלו ארוחות במעון והן להזמנת ארוחות מוכנות ולהזמנת שפים שיבשלו במעון. בדרך זאת התקבלו במרמה מהמדינה מאות ארוחות ממסעדות ומשפים בשווי של כ-359,000 ש"ח.

בשל כך שוקל היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את גב' נתניהו בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות מרמה והפרת אמונים.

בשל אותה פרשה, הוזמן  גם מר סיידוף לשימוע ע"י פרקליט מחוז ירושלים, כמפורט בכתב החשדות שהועבר אליו. לסיידוף מיוחסות בגין חלקו בפרשה  עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (בשווי כולל של 393,000 ₪), מרמה והפרת אמונים, וזיוף מסמכים.
 
במסגרת החקירה עלה גם חשד לכך שב-15 מקרים לפחות, כאשר הוזמנו שפים למעון ראש הממשלה לבשל ארוחה עבור אורחים פרטיים של גב' נתניהו ובני משפחתה, זויפו החשבוניות עבור אותן ארוחות, באופן שהעלות הכוללת של הארוחה חולקה למספר מנות כוזב וגבוה יותר ממספר המנות שסופקו בפועל. זאת על מנת לעקוף את הוראות הנוהל בכל הנוגע לסכום המקסימלי שבו ניתן להזמין מזון מבושל לכל סועד באירוח פרטי במעון הרשמי (כאשר לא מועסק/ת במעון הרשמי מבשל/ת) ולשלם לשפים שבישלו במעון ראש הממשלה סכום גבוה יותר עבור כל מנה. 

לפי כתב החשדות, סיידוף  הנחה את השפים, את אבות-הבית ואת מזכירותיה של גב' נתניהו, לזייף את החשבוניות בגין אותן ארוחות.

עם קבלת כל אחת מהחשבוניות המזוייפות האמורות, הוסיף סיידוף את חתימתו המאשרת את האמור בחשבונית ובמכתב הנלווה, והעביר את החשבונית לחשבות.  

גם בשל מעשיו אלה נשקלת כעת העמדתו של סיידוף לדין, והוא הוזמן לשימוע.

באשר לגב' נתניהו –לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכיח כי גב' נתניהו הייתה מודעת למצג השווא בנוגע לארוחות שבישלו השפים עבור אורחים פרטיים, או לזיוף החשבוניות בנוגע לארוחות אלה. על כן הוחלט לסגור את התיק נגד גב' נתניהו בפרשה זו בהעדר ראיות מספיקות.
 
פרשת המלצרים
 
"פרשת המלצרים" עניינה בחשד כי במעון ראש הממשלה בירושלים הועסקו במהלך סופי השבוע מלצרים באמצעות חב' "מיקוד", אשר שכרם אושר על ידי משרד ראש הממשלה על בסיס מצג שווא לפיו מדובר בעובדי ניקיון או עובדי תגבור, וכן על בסיס מצג שווא בנוגע למספר שעות העבודה שביצעו המלצרים בפועל, כך שהתאפשר לשלם להם שכר שעתי גבוה יותר מהשכר המשולם בדרך כלל על ידי המדינה לעובדי ניקיון או עובדי תגבור.
המלצרים המסויימים שאותם ביקשה גב' נתניהו (אותם הכירה מעבודות קודמות במעון)  דרשו שכר גבוה יותר לעומת התעריף לו התחייבה חברת "מיקוד", ולכן עפ"י כתב החשדות, הנחה סיידוף את המלצרים עצמם, את אבות-הבית ואת מזכירותיה של גב' נתניהו, להגדיל בדיווחי השעות של המלצרים, הנמסרים לחברת "מיקוד", את כמות שעות העבודה שאלה ביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכמו עמו, וכל זאת ביודעו שאין הדבר כן ובכוונה להונות.

המלצרים, אבות-הבית והמזכירות פעלו בהתאם להנחייתו האמורה של מר סיידוף, ביצעו רישומים כוזבים של מספר שעות העבודה בדוחות הנוכחות והגישו את הדוחות המזוייפים לאישור הגורמים הרלוונטיים בחברת "מיקוד" ובחשבות המשרד. כתוצאה ממעשיו של מר סיידוף וממעשיהם של אחרים אשר פעלו בהנחייתו כמפורט לעיל, התקבלו מהמשרד תשלומי יתר מעל השכר המותר לשעה לפי ההסכמים עם חברת "מיקוד" בסך של כ-29,000 ש"ח במרמה. בשל מעשים אלה נשקלת העמדתו של סיידוף לדין, והוא הוזמן לשימוע.

באשר לגב' נתניהו - בחומר החקירה שנאסף בפרשה זו לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי גב' נתניהו הייתה מודעת לכך שהעסקת המלצרים נעשתה שלא כדין או כי היא הייתה מודעת למצגי השווא שנועדו לאפשר את העסקת המלצרים. על כן הוחלט לסגור את התיק נגד גב' נתניהו בפרשה זו בהעדר ראיות מספיקות.
 
פרשת החשמלאי
 
"פרשת החשמלאי" עניינה בחשד לביצוע מעשיי מרמה בקשר להתקשרות עם חשמלאי פרטי מסוים, בניגוד להחלטת הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה שאסרה להיקשר עמו, לביצוע תיקונים דחופים במעון הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה.

בפרשה זו נמצאו ראיות למעשי מרמה של סיידוף, שנועדו להונות את הגורמים הרלבנטים במשרד רה"מ, וזאת ע"מ להעסיק את החשמלאי בניגוד לאיסור שצויין לעיל, תוך פירוט כוזב של תאריכים ועבודות (חשבונות שהצטברו לסך של מעל 10,000 ₪). בגין מעשים אלה נשקלת העמדתו של סיידוף לדין, והוא הוזמן לשימוע.

באשר לגב' נתניהו -  בחומר החקירה שנאסף בפרשה זו לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי גב' נתניהו הייתה מודעת לכך שעניין ההתקשרות עם אותו חשמלאי פרטי לא הוסדר כדין, או כי היא הייתה מודעת למעשיי מרמה שנעשו בקשר להתקשרות עמו. על כן הוחלט  לסגור את התיק נגד גב' נתניהו בפרשה זו בהעדר ראיות מספיקות.
 
פרשת הטיפול הסיעודי
 
"פרשת הטיפול הסיעודי" עניינה בחשד לכך ששתי עובדות ניקיון במעון ראש הממשלה טיפלו, כל אחת משך מספר ימים בשנת 2011, באביה של גב' נתניהו, מר שמואל בן ארצי ז"ל, שהתגורר אותה עת במעון ראש הממשלה ונזקק לטיפול סיעודי, וכי עובדות אלה קיבלו שכר עבור כך כחלק מהשכר ששולם להן מקופת המדינה כעובדות ניקיון במעון.

מחומר החקירה שנאסף עלה כי עובדת ניקיון אחת (העובדת ס') טיפלה באביה של גב' נתניהו משך כשישה ימים. גב' נתניהו שילמה באופן פרטי לעובדת ס' סכום כסף עבור הטיפול באביה, ובאותו חודש שולם לעובדת ס' גם סכום נוסף מקופת המדינה כעובדת ניקיון.

לגבי עובדת הניקיון השנייה (העובדת ג'), עלה מחומר החקירה כי היא טיפלה באביה של גב' נתניהו משך חמישה ימים במהלך תקופה של כחודשיים, וזאת בימים שבהם יצאה העובדת הסיעודית שטיפלה אותה עת באביה של גב' נתניהו, לימי חופש. שכרה של העובדת ג' בגין שעות עבודה אלה שולם מקופת המדינה כעובדת ניקיון.

בכל הנוגע לעובדת ס', בבחינת מכלול חומר החקירה לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי גב' נתניהו הייתה מודעת לתשלום נוסף ששולם לעובדת מקופת המדינה, מעבר לסכום הכסף ששילמה לה גב' נתניהו באופן פרטי עבור הטיפול באביה.

מעבר לכך, בבחינת חומר החקירה בפרשה זו הביא היועץ המשפטי בחשבון את מכלול נסיבות העניין המיוחדות.

מחומר החקירה עלה כי עובדות הניקיון טיפלו באביה של גב' נתניהו ימים בודדים כל אחת, לפני כשש שנים, בשעה שהיה האב זקוק לטיפול סיעודי בחודשים האחרונים לפני פטירתו. זאת, על רקע מצוקה שנבעה מהיעדרותן של המטפלות הסיעודיות הפרטיות, שטיפלו באביה של גב' נתניהו בדרך כלל, למשך מספר ימים. לאחת מעובדות הניקיון שילמה כאמור גב' נתניהו באופן פרטי עבור הטיפול באביה, ובכל אופן סכומי הכסף בהם מדובר הם סכומים נמוכים יחסית. על כן הוחלט לסגור את תיק החקירה נגד גב' נתניהו בפרשה זו חלקית העדר ראיות מספיקות וחלקית מכיוון שמכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדתה לדין פלילי.

עם זאת יצויין כי פרשה זו מוזכרת   בכתב החשדות שהועבר היום לגב' נתניהו בשל ערכה הראייתי להוכחת העבירות המיוחסות לה בכל הנוגע להזמנת ארוחות ושפים ממסעדות.
 
נושאים אחרים:
 
לגבי נושאים אחרים שביחס אליהם הועלו בשעתו טענות, הוחלט בחודש יולי 2015, בעת פתיחת החקירה בפרשה, כי התשתית הראייתית שנאספה לגבי טענות אלה לא מצדיקה חקירה פלילית.
 
כך, הוחלט בשעתו שלא לפתוח חקירה פלילית בנוגע לטענות בדבר רכישת נרות נשמה בכמויות גדולות מתקציב משרד ראש הממשלה, לאחר שמבדיקת המשטרה עלה כי הרכישה האמורה הייתה ידועה לגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה ואושרה על ידם.
 
כמו כן, הוחלט בשעתו שלא לפתוח חקירה פלילית בנוגע לטענות הקשורות לנטילת פדיון בקבוקים למחזור. זאת לאחר שבחומרים שנאספו עלו גרסאות שונות בשאלה אם כספי פיקדון בגין מחזור בקבוקים ממעון ראש הממשלה הועברו לגב' נתניהו עצמה ושימשו להוצאות פרטיות או הועברו ל"קופה קטנה" של המעון ושימשו להוצאות שאינן פרטיות. מכל מקום, בחודש יוני 2013 העבירה גב' נתניהו 4000 ש"ח למשרד ראש הממשלה, סכום שלפי חשב משרד ראש הממשלה מתאים לאומדן שערך בעניין, ומסרה כי סכום זה מועבר "למען הסר כל ספק" כהחזר על פדיון בקבוקים החל מאפריל 2009. בנסיבות אלה לא נמצא מקום לחקירה בעניין.
 
עוד הוחלט בשעתו שלא לפתוח חקירה פלילית בנוגע לטענות לפיהן ריהוט גן ו"פטריות חימום" חדשים שהוזמנו למעון ראש הממשלה בירושלים, הוחלפו עם ציוד זהה שהיה במעון ראש הממשלה הפרטי שבקיסריה. זאת, בשים לב לכך שמהחומרים שנאספו עלה כי בסופו של יום הוחזר למעון ראש הממשלה בירושלים הציוד החדש שנקנה, ובשים לב לכך שלפי הוראות נוהל משרד ראש הממשלה בנוגע להשתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן (להלן: "הנוהל"), אוצר המדינה משתתף בהוצאות החלפת או רכישת פריטי ריהוט במעון הפרטי של ראש הממשלה, ככל שפריטים אלה נדרשים לצורך אירוח מבקרים המגיעים לשם מתוקף תפקידו של ראש הממשלה.  מהחומרים שנאספו בבדיקה עלה כי במעון בקיסריה התארחו לעיתים מבקרים מתוקף תפקידו של ראש הממשלה.
 
השתלשלות הטיפול בפרשה :
לשם הנוחות – נביא כאן את תמצית השתלשלות הטיפול בפרשה:
 
בחודש פברואר 2015 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על הוצאות מעונות ראש הממשלה.

בסמוך לכך נגבו במשטרה הודעות ממי ששימש בעבר בתפקיד אב הבית של מעון ראש הממשלה, מר מני נפתלי, לאחר שלבקשתו ועל דעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה דאז, ניתנה לו חסינות מפני הפללה עצמית. 

בחודש יולי 2015, נוכח חומרים שנאספו במסגרת הבדיקה הוחלט לעבור לחקירה פלילית ביחס לנושאים מסוימים, לגביהם התגלה חשד סביר לביצוען של עבירות פליליות.
 
החקירה הפלילית בוצעה ביסודיות על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלה"ב 433, תחת פיקוחו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ניצב מני יצחקי, ולוותה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), בראשות פרקליטת המחוז דאז, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), גב' נורית ליטמן, ופרקליט המחוז דהיום, מר דניאל ויטמן.
 
בסוף חודש מאי 2016 הועבר תיק  החקירה מהמשטרה לפרקליטות מחוז ירושלים, אשר החלה בבחינת החומרים שנאספו בחקירה. בהמשך לכך, ביצעה משטרת ישראל, בהנחיית פרקליטות המחוז, השלמות חקירה שונות שארכו כמה חודשים. בין היתר, בוצעו בהנחיית פרקליטות המחוז השלמות חקירה שנועדו לחקור חשד נוסף שעלה מתוך חומרי החקירה ("פרשת המלצרים"). 
 
בחודש מאי 2017 הועבר התיק מפרקליטות מחוז ירושלים לפרקליט המדינה, ובהמשך לכך קיים פרקליט המדינה מספר דיונים, בהשתתפות פרקליטות המחוז וגורמים בכירים נוספים מפרקליטות המדינה, במסגרתן נדונו סוגיות שונות שעלו מן התיק.
 
בחודש יולי 2017 הביא פרקליט המדינה את התיק בפני היועץ המשפטי לממשלה, שקיים גם כן מספר דיונים בנוגע לתיק, בהשתתפות פרקליט המדינה, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המחוז וגורמים בכירים נוספים מפרקליטות המדינה. במסגרת ישיבות אלה נדונו סוגיות שונות שעלו מן התיק וכן הוחלט על עריכת השלמות חקירה נקודתיות נוספות.
 
לאחר זאת, הובאו כאמור להכרעת היועץ המשפטי לממשלה החשדות שנחקרו בעניינה של הגב' נתניהו. עניינים אחרים הוכרעו בפרקליטות מחוז ירושלים, על דעת פרקליט המדינה.