הפערים בחברה הישראלית: "העשירון העליון מכניס פי 7.3 מהעשירון התחתון"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום ממצאים ראשונים מסקר הוצאות משקי הבית בשנת 2016, הכוללים נתוני הכנסות, הוצאות ובעלות של משקי הבית על מוצרים המשקפים רמת חיים בסיסית. בסקר השתתפו 8,903 משקי בית המייצגים כ-2.49 מיליון משקי בית באוכלוסייה. אחוזי ההשבה לסקר היו 74.9%.

לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה החודשית הממוצעת למשקי הבית בישראל עמדה על 19.1 אלף שקל לחודש בשנת 2016. מדובר בעלייה ריאלית של 3% לעומת ההכנסה הממוצעת בשנת 2015.

הלמ"ס מצאה כי ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית היא על דיור ועל תחבורה ותקשורת, כאשר הנתון המעניין נוגע לחלוקת ההכנסות, לפיהם פערי ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון גבוהים הרבה יותר מפערי ההוצאות.

לפי הלמ"ס, ההוצאה החודשית של משקי הבית דווקא בשלושת העשירונים התחתונים, גבוהה מההכנסה נטו שלהם. לפי הלמ"ס, הפערים בין העשירון העליון לבין העשירון התחתון בהכנסות גבוהים הרבה יותר מההוצאות, כאשר העשירון העליון מכניס פי 7.3 מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.4 לעומתו. למעשה, רק מהעשירון הרביעי ומעלה ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה. בעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסה להוצאה קטן (פער של 3.2%), ואילו בעשירון העליון ההפרש בין ההכנסות להוצאות גדול מאוד ועומד על 73.7%.

• זכויות הבנייה במסוך למטרו - האם זה יוביל לבנייה של 300 אלף דירות?
• תכנית ת"מא 70 אושרה, מה היא כוללת וכמה דירות עשויות להיבנות?

מדד ג'יני למדידת אי-שוויון בחלוקת הכנסות בין משקי הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית, ירד בשנת 2016 ועמד על 0.359 נקודות. נזכיר כי ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא, לבין 1 לציון אי-שוויון מלא.

עוד נמצא בסקר כי מבין כל הסעיפים, כמו מזון וירקות, ריהוט ציוד לבית, בריאות וחינוך - ההוצאה החודשית של משקי הבית על דיור היתה היחידה שהציגה ירידה לעומת 2015 (מינוס 1.3% ריאלי). ההוצאה הכוללת של משקי הבית, כולל דיור, הסתכמה ב-15.8 אלף שקל בחודש. בדומה לצד ההכנסה, גם כאן מדובר בעלייה ריאלית של 3%. בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית היא 15.7 אלף שקל וההוצאה הכספית היא 12.7 אלף שקל לחודש, וזאת כאשר 78.4% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 11.3% בקצבאות ותמיכות והיתר בהון, פנסיות וקופות גמל.

בתוך כך, הכנסתם של שני העשירונים העליונים (החמישון העליון) מהווה 37.8% מסך ההכנסה (כספית נטו) למשקי בית באוכלוסייה (לעומת 38.9% בשנת 2015). לעומת זאת, חלקם של שני העשירונים התחתונים (החמישון התחתון) הוא 6.7% (לעומת 6.4% ב-2015). חלקם של העשירונים האמצעיים (השלישי עד השמיני) מהווה 55.5% מסך ההכנסות של כלל האוכלוסייה.

• העתיד של עובדי אינטל בישראל
• אשקלון תיכלל במתווה השיקום: מיליוני שקלים יוקצו לתשתיות וחינוך
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מספר הנפשות בחמישון התחתון הוא 4.1 נפשות בממוצע לעומת 2.6 נפשות בממוצע בחמישון העליון. למרות ההבדל במספר הנפשות, ההוצאה בחמישון העליון גבוהה יותר מאשר בחמישון התחתון בכל סעיפי סל התצרוכת הראשיים. ההוצאה למשק בית בחמישון העליון הייתה 22.8 אלף שקל לחודש - פי 2.3 מההוצאה בחמישון התחתון (10 שקל לחודש). סקר הלמ"ס מצא פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון בכל הקשור להוצאה על תחבורה ותקשורת (פי 4.1), בריאות (פי 33.) וחינוך, תרבות ובידור (פי 2.3). מנגד, נמצאו פערים קטנים יחסית בהוצאות על מוצרים בסיסיים כמו סעיפי המזון (פי 41.) וההלבשה וההנעלה (פי 1.6).