לאחר הקיצוץ בקצבאות: ירידה משמעותית בהכנסת מרובי הילדים

מחקר שערך בנק ישראל לבחינת השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל מתחילת שנות ה-2,000 קובע שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר.

הנתונים מתבססים על סקרי כוח אדם שנתיים של הלמ"ס לגבי גילאי העבודה העיקריים 25-64. המדגם מתייחס לשנים 2011-1999 (לאחר שנה זו הוגדל הסבסוד של המדינה למעונות יום) ומקיף 20 אלף אנשים מדי שנה.

במהלך תקופת המדגם עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מכ-72% לכ-77%. שיעור התעסוקה עלה במידה דומה. כמו כן, נרשמו עלייה בהשכלת העובדים וירידה מינורית בשעות העבודה למועסק, בעוד שמספר הילדים נשאר פחות או יותר קבוע. שינויים דמוגרפיים קלים נרשמו בשיעור האוכלוסייה הערבית והחרדית.

עיקר הגידול בכוח ההשתתפות בקרב נשים מרובות ילדים
בהתייחס לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בבנק ישראל מציינים כי תכניות המתנות סיוע כספי למשפחות בגיל העבודה בתעסוקה, כמו מענק ההכנסה, יוצרות איזון טוב יותר בין התמריצים לתעסוקה והפחתת העוני מאשר קצבאות ילדים, שאינן מותנות בתעסוקה.

בתוך כך, נמצא כי השינוי בקצבאות בתחילת העשור הקודם הביא לגידול משמעותי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה למעוטי ילדים (כאלה עם שניים או שלושה). הפחתת הקצבאות הגדילה בעיקר שיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים בשיעור של 3.6 נקודות האחוז לעומת שיעור של כ-2.3 נקודות האחוז בקרב גברים מרובי ילדים.

לעומת זאת, לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב האוכלוסייה החרדית והנשים הערביות.

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה: אימהות לארבעה ולחמישה ילדים מול אימהות  לשניים ולשלושה ילדים:

שיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה: אבות לארבעה ולחמישה ילדים מול אבות לשניים ולשלושה ילדים