4 דברים שכדאי לכם לדעת לפני שתעלו על הקורקינט של בירד

נספח חדש לנוף התל אביבי ממנו אי אפשר להתעלם בחודשים האחרונים הם הקורקינטים הפזורים ברחובות העיר של חברת Bird העולמית. יצאנו לבדוק מהו המודל הכלכלי מאחורי המיזם ומה חשוב לדעת לפני שעולים על אחד הכלים אותם מציעה החברה.

ראשית, קצת רקע. Bird היא אחת מחלוצות תחום הקורקינטים השיתופיים, לצד חברות נוספות כמו Lime ו-Spin, שהובילו את הזינוק בענף בשנה האחרונה. בסבב הגיוס הראשון שלה גייסה החברה 15 מיליון דולר, בסבב השני שלה גייסה 100 מיליון דולר, ובסבב הגיוס השלישי שנחתם ביוני האחרון גייסה כבר 300 מיליון דולר מ-Sequoia Capital, כאשר סבב הגיוס האחרון למעשה הכפיל ברבעון אחד את שווי החברה המוערך ממיליארד דולר, לשני מיליארד דולר.

כמה זה עולה לנו? בישראל החברה החלה לפעול תל אביב, אך לפני שבועיים הגדילה את טווח הפעילות לרמת גן. בירד מציעה ללקוחותיה השכרת קורקינט בתשלום של 5 שקלים לתחילת נסיעה וחצי שקל על כל דקת נסיעה. כלומר, על נסיעה של 5 דקות תשלמו 7.5 שקלים. נשמעו לא מעט טענות על כך שהשירות יקר, אך מבט חטוף בהסכם המשתמש של החברה מגלה שלא רק זה צריך להטריד את המשתמשים.

אין ביטוח, אין אכיפה על פי הסכם המשתמש, החברה למעשה מסירה מעליה כל אחריות לבטחון הרוכב, וזאת כאשר קורקינט ידוע כאחד הכלים המסוכנים לרכיבה ומצריך מהרוכב להתרגל לנסיעה בצורה שבהרבה מהמקרים חדשה עבורו. 

• ישראל וארה"ב משתפות פעולה בתמיכה בחדשנות כנגד מתקפות סייבר
• בירד תמוזג לספאק לפי שווי של 2.3 מיליארד; צפויה להפסיד 96 מ' השנה

בין היתר, מבקשת בירד כי הרוכב יהיה לפחות בן 18, כאשר לא ברור איך נאכפת הדרישה הזו, ובנוסף דורשת מהרוכב לשים קסדה, לא לנסוע עם שום תיק מכל סוג שהוא, ולא לנסוע בשעות הלילה, כאשר על כל אלה מחייבת בירד המשתמש לנסוע אך ורק על כבישים ולא על מדרכות או שבילים להולכי רגל, כשאין שום כיסוי ביטוחי למשתמש מטעם החברה.

גם אם הקורקינט ישרוט מרצדס  - הסעד המירבי הוא 25 דולר על פי תנאי המשתמש של בירד, החברה לא לוקחת על עצמה שום אחריות, ומציינת כי בכל מקרה, הסעד המקסימלי אותו תוכל לראות ממנה עומד על 25 דולר, לא משנה מה קרה לך או איזה נזק גרמת, ומדגישה כי אין למשתמש שום אפשרות לתבוע את החברה לא פרטנית ולא בתביעה ייצוגית. 

הצפרים - חוסכים מחסנים וכח אדם  בירד  לא מאפשרת שימוש בקורקינט בין 22:00 ל-7:00 בבוקר, כאשר בזמן הזה נכנסים לפעולה ה"צפרים" של החברה, אותם אנשים להם החברה משלמת כדי שיטעינו את הכלים במהלך הלילה ויחזירו אותם ל"קן" - מקום מרכזי בעיר בו ניתן יהיה לאסוף אותם לשימוש. החווייה הזו, במסגרתה כל קורקינט מופיע על מפה האפליקציה ונעלם ממנה לטובת הטענה ככל שמתקרבים אליו, הייתה הסיבה הראשונה לשריפת הקורקינטים של החברה ברחבי לוס אנג'לס על ידי ההמונים.

• עובדים שמזייפים מחלה - המעסיק יכול לשלוח אתכם לבדיקה רפואית מטעמו
• רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הצפרים של החברה מרוויחים בין 20 ל-70 שקל עבור כל קורקינט שהם מטעינים, והחברה מרוויחה פעמיים - גם מכך שהיא לא צריכה לשלם עבור החשמל ועל מחסנים גדולים (שכירות, ארנונה וכו') וגם מהעובדה שהקורקינטים נמצאים בבית של מישהו ולא בחוץ ברחוב בשעות לילה, כשהם חשופים לונדליזם.  

ניסינו להשיג את מנכ"ל החברה לשוחח עמו על המודל העסקי של החברה, אך נעננו בתשובה שלילית מכיוון ש"החברה לא מדברת על מספרים או על שום דבר שקשור במודל עסקי".