לא חיסנתם את הילדים? מה זה אומר עליכם
בשנים האחרונות התחזקה האופנה לא לחסן ילדים נגד מחלות. גם התפשטות מחלת החצבת לא מוציאה הורים מאדישותם, כאשר חלק מהסיבות לדחיית או אי חיסון הילדים מקורן באמונות טפלות או הזנחה.
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו קשר הפוך בין איחור בהתחסנות ילדים ופעוטות לבין מספר שנות ההשכלה של האם. המחקר שבדק חמש תחנות טיפת-חלב בנגב, מצביע על כך שככל שהאם משכילה יותר, כך שיעור האיחור בהתחסנות ילדיה נמוך יותר.
ילדים של נשים לא משכילות נמצאים בסיכון גבוה יותר לדחיית חיסונים. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics, מראים כי ילדים בגילאים 6 חודשים עד 18 חודשים, נטו לקבל בזמן את החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות בהתאמה לשנות הלימוד שאימותיהם השלימו.
המחקר נערך על ידי ד"ר גיא חזן מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה ומחטיבת הילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בהנחיית פרופ' רון דגן ופרופ' מיכאל פריגר מהפקולטה למדעי הבריאות. נכללו בו 2072 ילדים בני 2-4 שנים, שנולדו במועד והשלימו את כל מנות החיסון שלהם בחמש תחנות טיפת-חלב במגזר היהודי בדרום הארץ בין השנים 2015-2016. עבור ילדים אלה, החוקרים התמקדו בחמישה חיסוני שגרה הניתנים בתחנות טיפת-חלב בגילאי 6 עד 18 חודשים: חיסוני צהבת מסוג A ו-B, דיפטריה-טטנוס- שעלת, חצבת- אדמת-חזרת ואבעבועות רוח.
החוקרים ערכו השוואה יחסית בין ילדים שחוסנו באיחור לבין ילדים שחוסנו בזמן, בכל אחת מתחנות טיפת-חלב בנפרד, תוך השוואת ממוצע שנות ההשכלה של ההורים בין שתי הקבוצות.
"מצאנו שרמת ההשכלה של אבות אינה קשורה לדחיית חיסונים", אומר ד"ר חזן "אולם ממוצע שנות ההשכלה של האימהות עמד ביחס הפוך לסבירות שיחול איחור במתן החיסון ב-4%-9% (תלוי בסוג החיסון) עבור כל שנת לימוד מעבר ל-10 שנות לימוד. כלומר, ככל שאם משכילה יותר - כך הסבירות לדחיית חיסונים נמוכה יותר".
עוד אמר ד"ר חזן: "חשוב לציין, שהשתמשנו בשיטה בה האיחור נמדד באופן יחסי לטיפת החלב הספציפית, ובכך גם לשכונה בה המשפחה מתגוררת, ולכן מנוטרלים גורמים סוציו-דמוגרפייים-תרבותיים-טכניים של טיפת החלב הספציפית וניתן ללמוד על הקשר בין השכלת האם ובין איחור בחיסון".
- "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההשכלה להתנהגות בריאותית בכלל והתחסנות ילדים בפרט. על תכניות התערבות לאומיות ובין-לאומיות להתמקד באוכלוסיות העלולות להיות בסיכון כנגזרת ממצאים אלו.
- 2.שפינוזה 28/11/2018 18:54הגב לתגובה זוקודם איחור לא רלוונטי. בדקו אי התחסנות או התחסנות חלקית (כזאת בה חלק מהחיסונים לא ניתנים כלל) ותגלו: התופעה נפוצה במס' קהילות: 1. מעמד סוציו אקונומי מאוד נמוך (בדואים) 2. קהילות אולטרא דתיות 3. מעמד סוציו אקונומי והשכלה גבוהים מהממוצע.
- 1.יחס ישר בין שנות שטיפת המוח לציות לפקודות (ל"ת)מנשה 27/11/2018 15:54הגב לתגובה זו
