"לא כל מי שעוסק במזומן הוא עבריין, לפעמים זה פשוט עובר בירושה"

בחודש מרץ האחרון התקבל בכנסת החוק לצמצום השימוש במזומן, שאמור להיכנס לתוקף החל מיום שלישי הבא, ה-1 בינואר 2019. החוק, שהתבסס על המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן, מגביל הן מתן והן קבלת תשלומים במזומן, שימוש בצ'קים פתוחים והסבת צ'קים.

ההגבלות הללו חלות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח. המגבלות על השימוש במזומן ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר והמגבלות על השיקים  יחלו חצי שנה לאחר מכן, ב-1 ביולי.

על פי רשות המסים, החוק נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, למרות שמדובר בשינוי מהותי שישפיע הן על בעלי עסקים והן על אנשים פרטיים, מסע ההסברה של רשות המסים, שנערך תחת הסיסמה "עברתם על חוק המזומן – שילמתם ביוקר", יצא לדרך רק בשבוע שעבר ויש הטוענים שהציבור אינו מבין לעומק את השלכות החוק ואינו מכיר את היבטיו.

"החוק פוגע במספר אוכלוסיות בצורה ישירה", אומר בשיחה עם "תקדין" עו"ד ורו"ח רמי אריה. "קודם כל הוא פוגע באלה שיש להם חשבונות בנק מוגבלים ולא יכולים למשוך שיקים, ואין להם גם נגישות להעברה בנקאית והם רגילים לנהל את חייהם רק על בסיס מזומן מכוח אילוץ חוקי. בדרך כלל מדובר באוכלוסייה קשת יום. כנ"ל לגבי אוכלוסיות שלמות שעד היום התנהלו במזומן ורגילים לכך, בין אם זה קשישים, עולים חדשים או מגזרים מסוימים – חרדים, ערבים וכד' שלא ניתנה שום הוראת מעבר שלפיה הם יכולים למשל להפקיד את הכסף המזומן בבנק בצורה מוצהרת או מרצון כלשהו".

עוד מוסיף עו"ד רו"ח אריה כי החוק למעשה מטיל עול בירוקרטי נוסף על בעלי העסקים. "אם למשל מגיע אדם ורוצה לעשות עסקה ב-12 אלף שקל, ורוצה לשלם במזומן 2000 שקל, העוסק צריך לזכור שאסור לו לקבל יותר מ 10% מהעסקה במזומן, כלומר 1200 שקל במזומן. לא רק שיש קושי בירוקרטי בהוצאת קבלה לפעמים מיד עם קבלת התקבול, ולא רק שנדרש עד היום לרשום אם זה התקבל במזומן או בצ'ק, עכשיו גם צריך לעשות תחשיבים אחוזיים של כמה ניתן לקבל במזומן וכמה לא. הבעיה הנוספת שנגררת מכך היא שהחוק מטיל עיצומים כספיים רק על בעלי עסקים, וכך שוב בעלי העסקים משלמים על הוראות בירוקרטיות. מעניין שהנושא של עיצומים כספיים לא חל על תשלומים בין אנשים פרטיים אלא רק על תשלומים לעסקים. הנה עוד מקור גביה של קנסות ועיצומים שיוטלו על בעלי עסקים שלא יקפידו על הוראות החוק בצורה מסודרת. עוד עול בירוקרטי. כל הזמן מדברים על כך שיקלו על הבירוקרטיה והעול שמוטל על עסקים קטנים ובינוניים אך במקום זה אנחנו מגלים כל פעם החמרות נוספות ועיצומים נוספים ודרישות חדשות".

היית בוחר בהסדר חלופי?
"אני חושב שקודם כל היה צריך לקבוע הוראת מעבר ארוכת טווח שבה אפשר יהיה להסדיר את מי שמחזיק במזומן, למשל לאפשר לו לבוא ולדווח. מן הוראה ספציפית של גילוי מרצון לנושא הזה. הרבה אנשים והרבה משפחות מחזיקות מזומנים בבתים, קשישים מחזיקים מזומנים בבתים, אך לא נקבעה שום הוראת מעבר לגביהם. אין הוראה איך יתנהגו אנשים שהם בעלי חשבונות מוגבלים. בסין למשל, משתמשים באפליקציה שבה יש ברקוד שמופיע בטלפון הנייד, וכשהם משלמים הם מראים את הברקוד לבעל החנות והוא מחייב לפי זה. בישראל בנק ישראל שאף ליצור אפליקציה כזאת אלא שעד היום בפועל אין אפליקציה כזאת, ובטח שלא אפליקציה דומיננטית. כמו כן, למה כל העומס בסופו של דבר של האכיפה מוטל על בעלי העסקים שהם צפויים לעונשים הישירים ולעיצומים בכל ביקורת של מס הכנסה? גם פה היה צריך לשקול האם העיצומים הכספיים האלה מוצדקים. היה צריך כנראה להחיל את החוק אבל לא במהירות של מספר חודשים אלא לעשות הוראות מעבר יותר ארוכות טווח ואולי להגדיל גם את הסכומים. 11 אלף שקל זו לא עסקה כל כך גדולה".

אתה רואה יתרונות כלשהם בחוק?
"יש יתרונות לחוק בכך שהכל יהיה גלוי. כל פעולה כספית תהיה גלויה ואנשים לא יוכלו לקבל מזומן, ולהשתמש בו במקומות שהם חשובים כמו קניית רכב, נדל"ן וכד'. בהחלט החוק יעזור במיגור התופעה של הון שחור, במיוחד במקומות שהמזומן הזה מגיע מפשע. כך יוכלו יותר בקלות להרתיע את האנשים משימוש במזומן כי יהיה להם יותר קשה להשתמש במזומן שהם יאספו. בוודאי שיש יתרונות, רק היה צריך להטיל את החוק בהדרגה". 

איך אתה חושב שהחוק ישפיע על בעלי מקצועות חופשיים כמו עו"ד ורואי חשבון?
"לגבי עורכי דין ורואי חשבון יש הוראה שגם כספים שהם לא יקבלו דווקא כשכר טרחה אלא אפילו כספים שיקבלו כפיקדון בנאמנות במסגרת עסקה של הלקוחות שלהם – אסור להם לקבל יותר מ-50 אלף שקל במזומן. אני חושש שהיות שאין הסברה בנושא הזה, עו"ד ורו"ח לפחות בחודשים הראשונים לא יהיו מודעים להוראה הזאת. יכול להיות שהם מודעים לכך ששכר הטרחה צריך להיות עד 11 אלף שקל במזומן ולא מעבר לכך, אבל אם מגיע למשל לקוח שרוצה לקנות דירה באמצעות עו"ד ומעביר לו 100 אלף שקל במזומן על חשבון הדירה כדי להעביר אותם למוכר - זו עבירה של עורך הדין. אין שום דגש על העניין הזה. גם מסע ההסברה שהתחילה רשות המסים בסך הכל התחיל לפני 10 ימים. אני חושב שגם בעלי התוכנות החישוביות והקופות הרושמות צריכים להתחיל לחשוב להכניס התראה אוטומטית כלשהי בנושא".

"גם בעבודתי כמי שמתעסק בנושא מיסוי אני רואה שיש עדיין מגזרים שלמים שחיים עם מזומן", הוא מסכם. "אפשר להגיד שזה לא בסדר או כן בסדר, אבל לא כולם מעלימים הכנסה במובן של יצירת הון שחור. לפעמים זה פשוט מזומן שעובר בירושה בין דורות. יש עולים ותיקים שההורים שלהם הגיעו מחו"ל עם מזומן או שהם הגיעו לפני 20 שנה עם מזומנים ועדיין שומרים את הכסף. נכון שרוצים להלבין את הכל, אבל צריך היה לעשות את זה בצורה נינוחה ומדורגת יותר. אני סומך את ידי על הודעת רשות המסים שלפחות במשך 9 החודשים הראשונים מתחילת החוק היא לא תטיל את העיצומים הכספיים אלא רק תיתן התראות. אני מקווה שכך יהיה".

ואכן, נושא המוכנות לחוק צמצום השימוש במזומן הגיע אתמול גם לפתחה של ועדת החוקה של הכנסת, שדנה באפשרות לדחות את מועד תחילתו לאחר שעלו קולות רבים שטענו כי הציבור אינו ערוך לכך. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר בין היתר כי אין כרגע פתרונות בשטח לאותן אוכלוסיות שמשתמשות במזומן ומנועי חשבון בנק, ולכן הציע לדחות את תחולת החוק בחצי שנה או לקחת את 9 החודשים שבחוק נקבע כי לא יופעלו במהלכם סנקציות ולפעול לחלופות ולפרסום, "אחרת נסבך הרבה אנשים שייפלו או שיתעלמו מהחוק ולא תוכלו להשתלט על הכמויות והחוק יאבד מערכו".

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין