אושר לקריאה ראשונה: ציון המעבר בבחינות לשכת עוה"ד יעמוד על 55

הצעת החוק תחול גם על הנבחנים שנבחנו מנובמבר 2015 ואילך. לשכת עורכי הדין תקפה את המהלכים במילים חריפות במסר ששיגרה לציבור עורכי הדין: "לא ניתן להשלים עם התנהלות מופקרת שכל תכליתה ומניעיה הינם זרים ונובעים משיקולי פריימריז שבינם לבין איכות מקצוע עריכת הדין ושמירה על הציבור, אין ולא כלום"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ מיקי זוהר אישרה אתמול (ג') את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (ציון עובר במבחני ההסמכה) של חברי הכנסת אסנת מארק, אמיר אוחנה ועיסאווי פריג' וקבוצת ח"כים. עפ"י הצעת החוק, נבחן שקיבל ציון 55 בבחינת ההתמחות של לשכת עורכי הדין, יראו אותו כמי שעבר את בחינות לשכת עורכי הדין. הצעת החוק תחול גם על הנבחנים שנבחנו במבחנים קודמים, החל מהמבחן שנערך בחודש נובמבר 2015 ואילך. מדובר בהצעה אחת שמיזגה שלושה הצעות חוק שהגישו ח"כים בנושא.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר בפתיחת הדיון כי בכוונתו לקיים הליך חקיקה מעמיק ורציני. זוהר פנה לנציגי לשכת עורכי הדין ואמר: "חבריי בלשכה, במידה ואתם בונים על בית המשפט העליון, לא דרך הוועדה. אם אתם מחפשים פגמים לא תמצאו בחוק הזה".

עוד אמר "מיום שעו"ד אפי נווה נבחר, הוא קידם אג'נדה שנועדה להקשות את המבחנים מתוך מגמה לחסום את דרכם של עו"ד חדשים. בבחינה שנערכה ערב בחירתו, עברו 82%. מאז, אחוז המעבר יורד כל בחינה עד כדי 12% בבחינה האחרונה. נבחנים שהורגלו למבחן מסוג אחד, קיבלו סוג אחר. אנחנו רוצים להזכיר למי שחושב שמבית המשפט תבוא לו הישועה, אנחנו המחוקקים. אנו נותנים ואנו לוקחים. גם הלשכה חייבת לפעול עפ"י החוק. כשם שהלשכה קיבלה את הסמכות בחוק לתת רישיון ולעשות מבחנים, כך יש בסמכות המחוקק לקבוע אמות מידה הוגנות שיווניות וסבירות לגבי מבחני הלשכה ואופיים. המחוקק לא יתערב בנוסח או בקושי השאלות. אולם בסמכותנו לקבוע מהו ציון עובר. אני מייצג את הציבור, לא את המתמחים ולא את לשכת עורכי הדין. רצון הציבור הוא ליושר שקיפות והוגנות".

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, התריע מפני חקיקה פרסונאלית על מקרים מסוימים. לדבריו, הדבר הזה חריג ומעורר קושי מפני החשש בפגיעה בשוויון ואסור שתהיה אפליה בין מועד למועד. "אני סבור שהמחוקק יכול להחליט אם ציון מעבר מסוים הוא סביר והגיוני", אמר בליי. "הנורמה המקובלת היא שציון המעבר הוא 60, ומלווה לזה צידוקים". נציגת משרד המשפטים אמרה שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. לדבריה, השרה יצרה מנגנון של טיפול בכשל הנקודתי של הבחינה האחרונה. יו"ר הוועדה השיב כי הכנסת היא הריבון ועמדת הממשלה לא תתקבל בעת הזו.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר בדיון: "הלשכה החליטה על רגולציה בטענה שהשוק מוצף. סטודנט משקיע כמה שנים וכסף רב ללימודים ולבחינות ובסוף נתקל בקיר פלדה שלא נותן לו לעבור. זה העדר הוגנות ואי מתן שיווין הזדמנויות. זו אינה הפעם הראשונה".

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד דוד יצחק, טען כי השלכות הצעת החוק משמעותיות עבור הציבור. "הנזק שעלול להיגרם לציבור הוא אסון אם תסמיכו עו"ד שלא עמדו ברף שקבעה הוועדה שנתמכת בלפחות חמישה פסקי דין שצידדו בדעת הוועדה בה חברים שופטים מכהנים פרופסור למשפטים ומרצה למשפטים".

עוד הוסיף יצחק כי אינו סבור שהמבחנים האחרונים היו קשים יותר וכי אחוז הנכשלים הגבוה נובע מאחוז נבחנים חוזרים שצומח מבחינה לבחינה. "אני לא הייתי רוצה שמי שלא עבר את הרף הנדרש יהיה עו"ד. כמבצע עסקה, אני מבקש עו"ד מקצועי שייצג אותי. אני לא מבין מה הדחיפות לחוקק את החוק לאחר שהכנסת פוזרה.. כשם שלא היית רוצה שמנתח שנכשל בבחינות ההסמכה ינתח אותך, כך לא היית עולה על מטוס שמטיס אותו טיס שנכשל בבחינה, כך לא היית רוצה שעו"ד שנכשל בבחינה ייצג אותך. ההשלכות של הצעת החוק הם שהוועדה הבוחנת התפטרה, סיימנו בחינה ואין ציונים, אין עררים, אין השגות, ולא יהיה טקס הסמכה".

בתוך כך, שלחה אתמול הלשכה הודעה לכלל ציבור עורכי הדין, בה תקפה בחריפות את המהלכים המתגבשים בכנסת. זאת, במקביל לקמפיין התקשורתי בו יצאה שכותרתו "הורדת רף בחינת ההסמכה מסכנת את הציבור", אשר נועד לדבריה "להבהיר הן לציבור עורכי הדין והן לציבור כולו את החשיבות העליונה והמקודשת שבשמירה על איכות מקצוע עריכת הדין, רמתו ויוקרתו".

בהודעה ששלחה הלשכה נכתב בין היתר "השימוש בוועדת ההסכמות ובוועדת הכנסת ערב הבחירות, ולאחר שהכנסת הצביעה על פיזורה, לא יכול להיות דרך עוקפת לחקיקת חוקים שיש להם משמעות והשלכות רחבות, ובוודאי כאשר חקיקה זו אינה דחופה או נדרשת באופן המחייב חקיקתה לאחר פיזור הכנסת. לשכת עורכי הדין תתייצב חוצץ נגד הניסיון הבוטה הזה, והיא מבהירה בזאת לכל אותם חברי כנסת כי תציב גבול לתעמולת הבחירות שהם מבקשים לעשות על חשבון הציבור המקבל שירות משפטי, כדי לקנות קולות בפריימריז".

"לשכת עורכי הדין לא תשלים עם חקיקה בלתי חוקית זו ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות פנייה לבג"ץ, כדי לעצור ולבטל את המהלך ההרסני והדורסני העלול להפקיד את רישיון העיסוק במקצוע עריכת הדין בידי מתמחים שלא עברו את הרף המקצועי הנדרש ולסכן בכך את החברה הישראלית כולה", נכתב.

עוד קראה הלשכה לעורכי הדין להתפקד למפלגות השונות כתגובה ל"התפקדות המתמחים שנכשלו בבחינות לחלק ממפלגות הכנסת ושימוש באמצעי זה להפעלת לחץ פסול על חברי הכנסת". לדברי הלשכה, "זו קריאת השכמה חשובה ביותר להבטחת עתידו של מקצוע עריכת הדין. התפקדות למפלגות והתמקדות במוקדי הכוח בכנסת יגבירו את נוכחותנו במידה ניכרת, יעניקו לנו את הכוח הראוי, ישפיעו על עיצוב עתידו של מקצוע עריכת הדין, ובעיקר ישימו קץ לניסיונות החבלה של גורמים פוליטיים אינטרסנטיים, שאינם בוחלים גם בהפעלת חוקים רגולטוריים נגדנו. לא ניתן להתעלם מכוחם של 70 אלף עורכי דין ובני משפחותיהם ולפגוע במקצוע עריכת הדין על בסיס שיקולים ומניעים זרים ופסולים".