העליון קבע: יהודי עיראק לא יפוצו בגין טבח ה"פרהוד"
בית המשפט העליון קבע באופן סופי כי יהודי עיראק שנפגעו בטבח ה"פרהוד" שבוצע ביהודי בגדד ב-1941 אינם זכאים לפיצוי מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. בתוך כך מתח בית המשפט ביקורת על העובדה שהחוק הישראלי משקף מדיניות גרמנית שאינה מבטאת בהכרח את העמדה הציבורית בישראל לעניין זיכרון השואה.
לאחר הקמתה של מדינת ישראל חתמה המדינה על הסכם השילומים עם גרמניה, אשר הסדיר את סוגיית תשלום התגמולים לנרדפי הנאצים. מכוח הסכם זה העבירה ממשלת גרמניה לממשלת ישראל סכום מסוים לפיצוי כולל בעד הוצאות קליטתם של ניצולים שנעקרו ממקום מגוריהם בגרמניה ובארצות שהיו תחת השלטון הגרמני. בעקבות ההסכם הנ"ל חוקק חוק נכי רדיפות הנאצים בשנת 1957, אשר הגביל את הזכות לפיצויים רק למי שיכול היה לקבל פיצוי מממשלת גרמניה בהתאם לחוק הפיצויים הגרמני, שנחקק בשנות החמישים.
הלכה למעשה, החוק הגרמני ראה לנגד עיניו את מי שנפגעו בשטח "הרייך הגרמני", ואת העוולות שנגרמו באופן ישיר על ידי גרמניה הנאצית או אנשיה. לכלל הטריטוריאלי הגרמני שליווה את החוק ואת פרשנותו עוד מראשיתו, נקבעו חריגים מוגבלים: מעשים שבוצעו בידי מדינה שהייתה "גרורה" של גרמניה, וכאלה שביצעה מדינה אחרת שהונעה בידי גרמניה והובילו לכדי "שלילת חירות", ובלבד שהיו מעשים "ממוסדים".
שנים לאחר חקיקתו של חוק נכי רדיפות הנאצים נחקק חוק הטבות לניצולי שואה, המעניק זכויות נוספות לניצולים בתנאים הקבועים בו, בעיקר על בסיס נזקקות. כרובד נוסף ומשלים לחקיקה, התקבלו גם מספר החלטות מנהליות המעניקות הטבות למי שחוו רדיפות במהלכה של מלחמת העולם השנייה.
צפון אפריקה - זכאים
אחת מאלו הייתה החלטה של שר האוצר מסוף שנת 2015, שהעניקה מספר הטבות ליוצאי מרוקו ואלג'יריה אשר סבלו מהגבלות בתחומי חיים שונים במסגרת שלטון וישי בתקופה הרלוונטית, ובמהלכם סבלו ממעשי אלימות שננקטו נגדם או שחזו במעשי אלימות. ההחלטה, שצוין בה כי ניתנה "לפנים משורת הדין", קובעת כי הנמנים עם אוכלוסיות אלה יקבלו מענק שנתי ופטור מתשלום עבור תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות.
בהודעה על ההחלטה הוסבר, כי היא התקבלה מתוך הכרה בסבלן של קבוצות אשר חוו התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, ואשר אינן זכאיות לתגמולים חודשיים ולהטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או חוק הטבות לניצולי שואה ואף לא לקצבה ממדינה אחרת. כמו כן, ההחלטה העניקה סיוע לאנשים שביצעו עבודות בכפייה ואינם זכאים לתגמולים והטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
לימים, החלו יהודים יוצאי עירק שנפגעו באירועי ה"פרהוד" להגיש תביעות לרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר. הרשות דחתה את פניית המבקשים מכיוון שהם אינם עומדים בדרישות החוק. מאותם טעמים דחו את העררים גם ועדות העררים הפועלות מכוח החוק, וכן בית המשפט המחוזי בחיפה. על רקע זה הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
אירועי ה"פרהוד" התרחשו בערב חג השבועות התש"א, ה-1 ביוני 1941. אז החלו בעיר בגדד שבעיראק פרעות אלימות כנגד היהודים אשר זלגו בהיקף קטן יותר לעוד מקומות במדינה. לפי העדויות והנתונים הקיימים כיום, במהלך הטבח, שנקרא "הפרהוד", נהרגו 179 יהודים, אברים נחתכו באכזריות, נשים נאנסו ונרצחו, בתי כנסת הושחתו, בתים וחנויות נפרצו ורכוש רב נבזז או הושמד. ביום שלמחרת הוטל עוצר על בגדד והסתיימו האירועים.
השאלה המשפטית שעמדה להכרעתו של בית המשפט הייתה אם ובאילו מקרים חל חוק הפיצויים הגרמני שאותו, כאמור, אימץ חוק נכי רדיפות הנאצים הישראלי, על אירועים שהתרחשו מחוץ לגרמניה, בידי מי שאינם גרמנים, והאם הפרהוד נמנה עם אותם מקרים.
השופטים ברק-ארז, פוגלמן וקרא דחו את הערעורים פה אחד בנימוק שלא מתקיימים תנאי הזכאות בחוק הפיצויים הגרמני. השופטת ברק-ארז ציינה כי הדין והפסיקה קובעים באופן חד משמעי כי חוק הפיצויים הגרמני מתייחס רק למעשי רדיפה שנעשו בתחומי הרייך הגרמני ולכן לא התקיים תנאי סף התומך בתביעה. לדברי השופטת, תנאי זה חזר ואושר בשורה של פסקי דין, ואף הודגש באופן ברור בהרכב מורחב בדיון נוסף שנערך באחד המקרים. כמו כן, עמדת המערערים שלפיה החוק לא נועד לחול רק בזיקה לגרמניה שבה ונדחתה בפסיקה הגרמנית, וממילא לא התקבלה גם בישראל לאורך עשרות שנים.
פרעות של יחידים
עוד סברה השופטת כי אין לומר שתחימת הזכאות לאירועים שהתרחשו בתחומי הרייך סותרת את עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, גם אם אינה משקפת את מלוא מורכבותה של המציאות ההיסטורית שעומדת ביסוד חוק נכי רדיפות הנאצים. לשיטתה, כל עוד החוק ניצב על כנו הכלי היחיד שניתן הוא יישומו על-פי הפרשנות העקבית שניתנה לו, שכאמור אינה מאפשרת הכרה בזכאות בגין רדיפה בנסיבותיו של ה"פרהוד".
כפועל יוצא מהאמור, קבעה השופטת, מתייתר הדיון בשאלת הקשר בין ההסתה הנאצית לאירועי הפרהוד. זאת, מבלי לגרוע מחשיבותו ההיסטורית של המאורע. לדברי ברק-ארז, יש אף להצר על כך שוועדות העררים וגם בית המשפט המחוזי הקדישו זמן ומקום נרחבים כל כך לדיון שכלל לא היה מקום להידרש אליו, אשר הוביל לקביעות שדחו את עמדת המערערים באשר לתרומה שהייתה לגרמניה ברקע לפרהוד, במידה מסוימת, מבלי שהכרעה בכך הייתה נדרשת. לדעת השופטת, למרות שדומה שהדבר נעשה מתוך כוונה טובה על מנת להטות אוזן למכלול טענותיהם של המערערים, הרי שדווקא הארכת הדיון בדרך זו יכולה הייתה לעורר ציפיות שלא היה להן מקום בהתחשב במגבלה הפורמאלית על מסגרת הפיצויים.
עוד קבעה השופטת ברק-ארז כי אין מחלוקת שהפרעות לא בוצעו על-ידי ממשלת עיראק עצמה, ומשכך לא הונח הבסיס לזכאות אף מכוח העקרונות של "מדינה גרורה". צוין, כי אמנם קבוצת המדינות שהונעו בידי גרמניה הנאצית אינה נחשבת ל"רשימה סגורה", אולם אין משמעות הדבר כי כל מדינה שהושפעה מגרמניה הנאצית תוכר כ"גרורה" שלה, ואפילו הייתה "קטנה" או "חלשה", כלשון המערערים. זאת ועוד, לדברי השופטת, ממילא בראש ה"גרורה" צריכה לעמוד ממשלה, ואין חולק כי הפרהוד אירע בתקופת ביניים בין ממשלות.
עוד צוין בהקשר זה כי גם הפעולות שאירעו במסגרת הפרהוד אינן "ממסדיות" ואין חולק כי הן בוצעו ע"י יחידים. לפיכך, שילוב נתונים זה אינו מתיר הליכה בנתיב ה"גרורה" שהמערערים ביקשו להלך בו. השופטת ביקשה להדגיש כי אין בכך כדי להקל כהוא זה מפעילות ההסתה בעיראק או כדי לפקפק בכך שהתקיימו מגעים בין ממשלתו של אלכילאני לבין גרמניה, אולם עירק היא מדינה נוספת עליה ירדה חשיכה כבדה בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים ואין צריך לומר כי הייתה "גרורה גרמנית" כדי לקבוע זאת וכדי להזדעק מן המעשים האיומים שנעשו בה.
אשר לעיקרון של "שלילת חירות", ציינה השופטת כי גם ראש נזק זה דינו להידחות, בראש ובראשונה מן הטעם שאירועי הפרהוד לא היו פעולה שלטונית ממוסדת - הם לא נעשו ביוזמת ממשלת עיראק והובהר כי בוצעו בידי יחידים.
מדינת ישראל לא הפיצה מעולם תרגום רשמי של החוק הגרמני
בשולי הדברים התייחסה השופטת ברק-ארז למספר סוגיות נוספות שהועלו אגב הדיון בערעור, ושיש להן חשיבות לא מבוטלת. בתוך כך הצרה השופטת על כך שהערכאות הקודמות שדנו בעניינם של המערערים עשו כן מבלי שהונח בפניהן תרגום עברי מלא לחוק הגרמני, ולכן נאלצו להסתמך על תרגומים של סעיפים רלוונטיים שנכללו בפסקי דין שניתנו על-ידי בית המשפט העליון בעבר. "נקודת המוצא לכל דיון משפטי היא לשון החוק ואת זו יש לראות בכללותה", כתבה השופטת. "ברי כי בחינה נקודתית בלבד של הוראות חוק עלולה לגרור טעויות, שבמקרה הגרוע מובילות לתוצאה משפטית שגויה, ובמקרה הגרוע פחות מחירן הוא זמן יקר – הן עבור בית המשפט והן עבור המתדיינים הממתינים למוצא פיו". לשיטתה, הדבר השפיע גם על האנרגיה המקצועית והרגשית הרבה שהשקיעו הצדדים, הוועדות ובית המשפט בטענות שעניינן הקשר הסיבתי, שכאמור לא היו נדרשות להכרעה.
במבט רחב יותר ציינה השופטת כי העובדה שמדינת ישראל לא הפיצה מעולם תרגום רשמי של החוק הגרמני מעוררת תמיהה, שכן יש לכך השלכה לא רק על ההליך השיפוטי עצמו, אלא בראש ובראשונה על אזרחי המדינה שעשויים כלל לא לדעת שמגיעות להם זכויות, או לחלופין – וחמור לא פחות – לפתח ציפיות שווא כי הם זכאים לדבר מה שאינו חל בעניינם. מעבר לכך, לדבריה, העדרו של תרגום השפיע להערכתנו על חוסר הוודאות שריחף מעל הדיונים גם בבית המשפט העליון, והוביל לכך שהמערערים פיתחו ציפיות שבהן לא ניתן לעמוד.
"זכרו של הפרהוד לא יימחה מהזיכרון הציבורי"
לבסוף הוסיפה השופטת מספר מילים אודות מה שהגדירה "הפער בין המשפט להיסטוריה". לדבריה, התמקדותו של חוק נכי רדיפות הנאצים בהיקף הזכאות לפיצויים בגרמניה, אשר בתי המשפט מחויבים בה, היא "סוג של החמצה", שכן חוק זה משקף מדיניות גרמנית שאינה מבטאת בהכרח את העמדה הציבורית בישראל בעת הזו. כיום, לדברי ברק-ארז, יותר מופעים אלימים שאירעו לאורך ההיסטוריה מקבלים ביטוי במרחב הציבורי, וקהלים נוספים שנפגעו חושפים את פצעיהם. במובן זה, הקשר הגורדי לחוק הגרמני ולגרמניה בולם את האפשרות להעניק הכרה מלאה לקורבנות. עוד לשיטתה, דומה שכיום שיח של צרכים וסיוע, ללא קשר ל"עילות" היסטוריות כאלה ואחרות הוא נכון יותר ואנושי יותר.
עוד הדגישה השופטת כי במשך שנים רבות נותרו העוולות והסבל שנגרמו ליהודי המזרח והבלקן בתקופת מלחמת העולם השנייה בשולי הנרטיב של השואה ונדרשו שנים של מחקר היסטורי ושל דיון ציבורי כדי לתת קול ושם לפרק חשוב וכואב זה. עם זאת, רבות מן התביעות שהוגשו נדחו אף בתקופה ה"חדשה" בשל המגבלות שמציב חוק הפיצויים הגרמני, שעליו מבוסס כאמור הדין הישראלי. בעניין זה ביקשו השופטים להדגיש כי דחיית הערעור הנוכחי אין משמעה נסיגה מההכרה בדבר חומרתם של אירועי הפרהוד, ואף לא ממקומם כחלק מן האסונות שפקדו את העם היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לאור האמור, הערעור נדחה בעיקרו לעניין הזכאות, אולם התקבל בנוגע לביטול ההוצאות שנפסקו לזכות חלק מהמערערים בוועדת העררים בחיפה, בין היתר נוכח תרומת ההליכים להעלאת המודעות הציבורית החשובה בנושא. "זכרו של הפרהוד לא יימחה מן הזיכרון הציבורי, וחזקה על רשויות המדינה שידעו לשמרו, כמו גם להמשיך ולתת מענה לנפגעי הפרהוד שעודם חיים בינינו", כתבה השופטת ברק-ארז לסיום. "זוהי תקוותנו. כפי שהבהרנו, אין בפסק דיננו כדי לגרוע מכוחן של הכנסת והממשלה להוסיף על הפיצויים לנפגעי הפרהוד, ככל שימצאו לנכון לעשות כן, בהתאם למדיניות עצמאית של מדינת ישראל, וללא קשר למגבלותיה של החקיקה הגרמנית בנושא".
כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
15.עירקים יקרים.אם רק הייתםפולניבוץ 11/03/2019 18:15הגב לתגובה זו3 0פולנים.רוסים.הייתם מקבלים הכל.אבל מה לעשות שקופחתם במערות.בקבלה לעבודה.בית וכו'....אז זה ישאר לעולם.מי שכועס על הפוסט הזה שעשתה מים וירגע.לעולם לא אשכח את מה שעשו להורים שלי.מתבייש שאני יהודי הישראלי.סגור
-
14.תגובה מס 1 עניינית ומדוייקתניר 11/03/2019 17:06הגב לתגובה זו1 1כל שאר המגיבים סתם מקשקשים בלי לדעת על מה ולמה, הכל בענייני המתבונן, גנב חושב שכולם גנבים וגזען חושב שכולם גזעניים. בית המשפט פועל במסגרת החוק שכנסת ישראל חוקקה, הכנסת צריכה לדון ולשנות את החוק אבל אין להם זמן, צריך לרוץ מהר לפני שיגמר והעירקים משעממים אותםסגור
-
13.האשכנזים שופטים עירקים ?סאלח שבתי 11/03/2019 16:16הגב לתגובה זו5 1גנבו ומכרו את ילדי העולים לאימוץ . התעללו בעולים החדשים שעלו לארץ בשנות ה -50 . טיפלו בילדים ותלשו להם את השערות בגזזת . ועכשיו השופטים הנאורים פסקו של היתה התעללות ביהודי עירק בשנות הארבעים . עלאק בית משפט לצדק . תשפטו את רות דוד ולא אתפלא אם תצא זכאית .סגור
-
כותבMayanigiyora1 11/03/2019 16:50הגב לתגובה זו0 0אכלו לי שתו ליסגור
-
12.העליון אדיש למגזר היהודיישראל 11/03/2019 15:26הגב לתגובה זו5 2שקוע עד צוואר בדאגה למגזר הערבי טרוריסטי.עניין של העדפה מגדריתסגור
- טען עוד
-
11.רק ווזווזים מוורשה יחשבו לניצולי שואה,זוועה גלון 11/03/2019 15:20הגב לתגובה זו2 3גם אם הם שהו בניו יורק באותה תקופה, ככה זה שהבג"ץ שמאלני הזוי.סגור
-
10.ברור שדם של מזרחי שווה פחותינטל 11/03/2019 15:00הגב לתגובה זו2 3האירוע הזה אפילו לא נלמד בבתי הספר והייתה שרת חינוך שרצתה שילדינו ילמדו על הנכבהסגור
-
9.מה עם פיצוי לירושלמים על חורבן בית המקדשדניאל 11/03/2019 14:52הגב לתגובה זו3 2בא לי להקיא מהקומבינות של עוכרי הדין למצוץ כסף מההיסטוריה ,לכו לעבוד.סגור
-
8.מה שווה בית משפט אם אי אפשר לשלוט בומשילות 11/03/2019 14:39הגב לתגובה זו3 1למדינה אין כסף יש גירעון את זה יודעים כולם. יהודי עירק צריכים גם פיצוי על כך שהכריחו אותם לעלות לישראל .סגור
-
7.מזרחים לא יקבלו פה כלום (ל"ת)הפרהוד 11/03/2019 14:36הגב לתגובה זו6 2סגור
-
6.בית משפט עליוןשזיפי 11/03/2019 13:04הגב לתגובה זו5 0אילת שקד תעשה מהפכה ותחזיר את השופטים היהודים .גילדה לבנה שתם זמנה חייבים שופלדי 9 לפרק את הכת הסגורה הזאתסגור
-
5.שום דבר לא השתנה .. כמו פעם גם היום , גזענות אשכנזיהלי 11/03/2019 12:51הגב לתגובה זו13 5מדינת אשכנז. הכסף רק להם. התרבות להם. שום דבר לא השתנה.סגור
-
גזען מזרחי בזוי, אין לך מושג מה זה ניצול שואה. (ל"ת)ש ר א לי 11/03/2019 14:51הגב לתגובה זו3 2סגור
-
אני לא אשתוק. לא עוד. מדינת אשכנז. אתם הגזענים לא אני . (ל"ת)יהלי 11/03/2019 15:29הגב לתגובה זו1 2סגור
-
תתבייש גזען מזרחי, יש לך מושג מה זה ניצול שואה? (ל"ת)יש ר אלי 11/03/2019 13:50הגב לתגובה זו2 3סגור
-
מי שגיזעני במקרה הזה זו את.יוסי. 11/03/2019 13:44הגב לתגובה זו2 2סבי וחלק ממשפחתי נשארו במחונות ריכוז. לפי החוק אין פיצויים. הפיצויים מקבלים אלו ששרדו וגם צריכים להוכיח שהיו במחנות/גטאות/עבודה בכפיה וכו' יותר משנה. פרהוד היה יום פוגרום. מקרים כאלו במלחמה הארורה ההיא, וגם שנים לפניה היו הרבה ואף אחד לא פוצה. ובושה היום על כל כל דבר המצער לזרוק אשכנזים גזעניים.סגור
-
עדיף שתשתוק ואל תשווה את השואה למקרה שהיה בבגדד (ל"ת)דן 11/03/2019 13:07הגב לתגובה זו2 2סגור
-
4.תרגום והפצת חוק השילומים הגרמני לא בוצע מעולם (ל"ת)הפך לקומבינה אשכנזית 11/03/2019 12:43הגב לתגובה זו3 2סגור
-
3.ברור. הרי אין להם דם כחול. (ל"ת)עירקי 11/03/2019 12:38הגב לתגובה זו6 3סגור
-
הדם הכחול של השמאלנים, זה בגלל נגיפי האיידס שרוחשים בגו (ל"ת)זוועה גלון 11/03/2019 15:22הגב לתגובה זו0 1סגור
-
2.המלצה לממשלה הקרובה. כפי שיש חוק נפגעי הנאצים יש לחוקקרוני 11/03/2019 12:19הגב לתגובה זו3 1חוק לנפגעי הפרהוד. כפי שאמרה השופטת וחזקה על רשויות המדינה שידעו לשמרו, כמו גם להמשיך ולתת מענה לנפגעי הפרהוד שעודם חיים בינינו", כתבה השופטת ברק-ארז לסיוםסגור
-
1.כותרת מביכה שעושה עוול עם בית המשפטאלי 11/03/2019 12:03הגב לתגובה זו7 5בית המשפט קבע, שהחוק הנוכחי הקיים שנים רבות לא מאפשר הכרה ביהודי עיראק להיות זכאים לפיצוי, לכן הוא מעביר אתהכדור למגרש של הממשלה הנוכחית לתקן החוק. כמובן שהיה לממשלה 12 שנים לתקן אבל כמו בכל דבר, זה לא מעניין אותה. מצפה מהעיתון לתקן את הכותרת, ולהבא כשלוקחים כתבה מ-"תקדין", לבצע עריכה.סגור