נתן זהבי יפצה ב-3,000 שקל מאזין אותו גידף בשידור

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו של מאזין התכנית "זהבי עצבני" והגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לו בבית המשפט לתביעות קטנות, בגדרו חויב השדרן נתן זהבי לפצותו ב-500 שקל לאחר שכינה אותו "חולה נפש" ו"זקוק לאשפוז". השופטת: "צריך לצאת מבית המשפט מסר, לפיו מי שמנהל שיח ציבורי חייב להימנע מלפגוע במי שפונה אליו רק משום שהכוח לעשות כך היא בידיו".

המבקש, אמנון צברי, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעת לשון הרע בסך 33,400 שקלים נגד שדרן הרדיו נתן זהבי. צברי הוא מאזין קבוע של התוכנית "זהבי עצבני" אותה מנחה זהבי ברדיו 103FM, ועלה לשידור בתכנית עשרות פעמים בעבר. על פי הנטען בכתב התביעה, בנובמבר 2016 עלה צברי לשידור על מנת לדון בעניינים פוליטיים ולהתייחס לדברים שאמר זהבי ושלדעתו לא היו מדויקים.

בעקבות האמור, החלו חילופי דברים בין השניים במסגרתם הטיח זהבי בצברי בתובע את הדברים הבאים: "תגיד לי אתה חושב שיש לי זמן להתעסק עם כל סחלה שעולה לשידור?... בוא'נה האיש הזה חולה נפש. אל תעלי אותו יותר. אתה חולה, אתה צריך אשפוז... אתה צריך אשפוז אתה צריך אשפוז... אתה אדם מאוס".

לטענת צברי בכתב התביעה, זהבי פגע בו, השתלח בו, הוציא דיבתו רעה, נמנע מלהתנצל על אף פנייתו בכתב בעניין, ואף הביא לכך שהקלטת השיחה בתוכנית נמחקה מארכיון התוכנית לאחר פנייתו בכתב.

זהבי, מנגד, טען כי צברי בחר לעלות לשידור באופן אנונימי ולהטיח בו שקרים, וזאת לאחר שזהבי דרש שלא יעלו אותו לשידור בעקבות שיחות קודמות שעוררו את חמתו. עוד טען כי ההתנהלות בתוכנית הרדיו שאותה הוא משדר ידועה, וכוללת שימוש בנימות ובסגנון דיבור גסים, ובסביבה זו נאמרו הדברים. בהתאמה טען זהבי כי סגנון הדיבור הוא סגנון נפוץ ושגרתי בסביבה בה נאמרו הדברים, ועל כן לפי נימת הדיבור ובשים לב לנסיבות המקרה - אין מדובר כלל ב'לשון הרע'. לחילופין טען כי דבריו חוסים תחת הגנות החוק.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה בחלקה הקטן וחייב את זהבי בפיצוי של 500 שקלים בלבד. הרשמת שדנה בתיק קבעה כי אמנם מדובר בדברי בלע שאינם חוסים תחת הגנות החוק, אולם יש להתחשב בין היתר בכך שקהל המאזינים מורגל בשפה הבוטה שבה נעשה שימוש בתכנית ובכך שהדברים הושמעו בשעה שצברי בחר להתקשר בעילום שם, כאשר הוא ידע שזהבי אינו מעוניין לשוחח עמו.

על רקע זה, הגיש צברי בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי גובה הפיצוי שנפסק לו אינו משקף דיו את הנזק והפגיעה שנוצרה לו לאחר חילופי הדברים עם זהבי. עוד טען כי המפיקים ידעו מיהו ומה שמו, ועל אף בקשתו של זהבי כי לא יועלה לשידור, הם כן העלו אותו לאחר ששאלו מה שמו.

השופטת שושנה שטמר הזכירה כי רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה תינתן רק במקרים חריגים, הרי שבמקרה זה מתקיימים לשיטתה טעמים המצדיקים התערבות בגובה הפיצוי, הקשורים בערך החשוב של "כבוד האדם" והשיח הציבורי.

לדעת השופטת, במקרה זה קרתה טעות מהותית בפסיקת גובה הפיצוי כיוון שמדובר בפגיעה משמעותית בצברי, שאין יחס נכון בינה לבין הפיצוי שנפסק. לדבריה, מדובר בכוחות בלתי שווים בין "המעליב למעולב", כאשר המעליב יודע או חייב לדעת כי לדבריו יש תפוצה נרחבת ועלולה להיות להם חשיבות אצל השומע. עוד הוסיפה כי לדברי לשון הרע שהושמעו, חזרה על הכינוי "חולה רוח" הנזקק לאשפוז, יש משנה חומרה שכן הם פוגעים בתמצית הוויתו  של האדם – שפיותו, שכלו וכושר השיפוט שלו.

השופטת הוסיפה כי לעמדתה צריך גם לצאת מבית המשפט מסר, לפיו מי שמנהל שיח ציבורי חייב להימנע מלפגוע במי שפונה אליו רק משום שהכוח לעשות כך היא בידיו. זאת, גם אם הוא "ידוע" בלשונו הבוטה והמשתלחת שפעמים מתלהמת בעניינים שבלב השיח הציבורי (כגון פוליטיקה).

מלבד האמור, הוסיפה השופטת כי לקחה בחשבון גם את יתר הנסיבות שבית המשפט לתביעות קטנות ציין, ובעיקר כך שמי שפונה לתוכנית זו צופה שגשם של מילים גסות ובוטות עלול להישפך עליו, ומנגד העובדה שכאשר זהבי קרא למאזין "חולה רוח הזקוק לאשפוז" ושהוא "זבל" ו"אדם מאוס", נראה כי הייתה כאן חריגה מהקו הקיצוני של השיח הציבורי. עוד ציינה כי גם לאחר שקראה את תמליל השיחה סברה כי לא עולה ממנה שבדברי המאזין היה משום טריגר המצדיק את הדברים שהשמיע כלפיו זהבי. לסיום הוסיפה השופטת כי הסכום שהיא פוסקת למאזין הוא נמוך בהתחשב בגובה הפגיעה, וכי תיקון הסכום נועד לצרכים הרתעתיים וחינוכיים.

בהתאם לאמור, חייבה השופטת את זהבי לפצות את המאזין בסך של 3,000 שקלים, בתוספת 500 שקל עבור הוצאות המשפט. נתן זהבי יוצג בהליך ע"י עו"ד אוריין אשכולי.

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין