זו השופטת החשודה במתן טובת הנאה מיניות לכאורה לאפי נווה

בית המשפט העליון אישר היום (ד') לפרסם כי השופטת אתי כרייף מבית משפט השלום בנתניה, היא השופטת החשודה במתן טובת הנאה ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את בקשת עיתון "הארץ".

כזכור, בסוף חודש ינואר הורה בית משפט השלום בת"א על הארכת תוקפו של צו איסור הפרסום המתייחס לפרטיהן של השופטת ועורכת הדין. בית המשפט קבע כי פרסום שמותיהן של השתיים עלול לגרום להן ולבני משפחותיהן נזק חמור, וכי עצם הפרסום עלול לגרום לתהליך שאין חזרה ממנו. עוד צוין כי בהיבט הראייתי, הועלתה טענה כי החשדות נגד השתיים נולדו בעקבות השגת ראיות אגב ביצוע עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, ועל כן יש מקום להשאיר "שוליים של ביטחון" בטרם הסרת צו איסור הפרסום.

בית המשפט היה ער לקיומו של אינטרס ציבורי התומך בפרסום שמותיהן, וכן לסימן השאלה סביב אפקטיביות צו איסור הפרסום, לנוכח העובדה שפרטיהן של השתיים פורסמו באפיקי תקשורת מסוימים. למרות האמור, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להכריע את הכף לטובת הסרת צו איסור הפרסום, בפרט בהינתן החשש לפגיעה בצדדים שלישיים, בכללם ילדיהן של השתיים.

עררים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א נדחו, בנימוק שהנזק העלול להיגרם למשיבות כתוצאה מהסרת צו איסור הפרסום הוא בבחינת "נזק חמור". בנוסף, בית המשפט בחן את חומר הראיות שנאסף בתיק, ולשם כך ביקש מהגורם המשפטי המלווה את החקירה להציג חוות דעת בנושא לצד הצגת חומר הראיות העדכני. בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי לאחר איזון בין האינטרסים השונים, ובהתחשב בהתפתחויות בחקירה והחשש לשיבושה, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום וצו איסור הפרסום נותר על כנו.

על רקע זה, הוגשה הבקשה למתן רשות ערר לבית המשפט העליון. בהחלטה שניתנה היום ציין השופט יצחק עמית כי מאז שהוצא צו איסור הפרסום, המשטרה שינתה את עמדתה והסירה את התנגדותה לביטול הצו. בנסיבות אלו, נקבע כי עקרון היסוד של פומביות הדיון מצדיק את הסרת צו איסור הפרסום לגבי שמה של השופטת, נוכח משקלם המצטבר של מספר נימוקים: העניין הציבורי המיוחד בפרסום הפרשה, הנובע ממיהות החשודה - המכהנת כשופטת, ומהות החשד - המתייחס לטוהר המידות בהליכי מינוי שופטים; חלוף הזמן מאז נחשפה הפרשה; ופרסומים ברשתות החברתיות שיצרו חרושת של שמועות וגוזמאות.

מנגד, כאמור, נקבע כי צו איסור הפרסום ייוותר על כנו בכל הנוגע לשמה של עורכת הדין החשודה בפרשה. זאת, בשל העובדה שעורכת הדין, להבדיל מהשופטת, היא אדם פרטי, כך שהאינטרס הציבורי בפרסום שמה אינו גובר על הנזק החמור העלול להיגרם לה בעקבות הפרסום.

"החלטה זו לא הייתה קלה עלי", כתב עמית לסיום. "דרכו של שופט להתלבט ואף להתייסר בינו לבין עצמו, מבלי לשתף את הקורא בתהפוכות נפשו". לדבריו, ימים קשים עברו מן הסתם על השופטת ובני משפחתה בחודשים האחרונים, והחלטה זו בוודאי שלא תקל עליהם. על מנת למנוע פרשנויות וחרושת שמועות, הדגיש עמית כי אין להסיק מהחלטה זו לגבי עוצמת הראיות כנגד השופטת, כפי שאין להסיק ממנה לגבי עוצמת הראיות לגבי עורכת הדין.

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין