מנהל חשבונות בן 70 ניסה להתחמק מתשלום מע"מ וקיבל 4 שנים בפועל

רשות המיסים דיווחה היום (ב') על הרשעתו של מנהל חשבונות שבמסגרת תפקידו, ביצע עבירות מע"מ ומס הכנסה, כחלק מפרשיית "אור גנוז", ירצה 4 שנות מאסר בפועל, כך גזר כב' השופט ירון מינטקביץ, מבית משפט השלום בירושלים. בנוסף, נגזרו עליו, בין השאר, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה 50 אלף שקל.

כפי שעולה מגזר הדין, בין השנים 2014-2013, עסק הנאשם, רם אברהם נחליאלי (70), מירושלים, במתן שירותי הנהלת חשבונות. במהלך תקופה זו, העניק שירותי הנהלת חשבונות, בין השאר, לחברת מ.ט.ר מסחר קמעונאי ומתן שירותים לחברת גלנדאואר אנרגיה תשנ"ט, תוך שהוא מקבל הוראותיו ביחס לשתי חברות אלו מאדם בשם מיכאל ענתבי, למרות שלא היה בעל מניות או מנהל בחברות הללו.

נחליאלי, כלל לאורך כל התקופה בספרי החשבונות של חברת מ.ט.ר 249 חשבוניות תשומות פיקטיביות בסכום מצטבר של מעל 200 מיליון שקלים, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על מעל 30 מיליון שקל. מחברת גלנדאואר כלל הנאשם, 21 חשבוניות בסכום מצטבר של למעלה מ-18 מיליון שקל, כשסכום המע"מ הנובע מהן עומד על כ-3 מיליון שקל. 

בנוסף, כפי שנכתב בגזר הדין, הכין וקיים הנאשם פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה לסייע לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין סכום הכנסה כולל העולה על 186 מיליון שקל, וכן ניכה הנאשם, על פי הנחייתו של ענתבי, מס תשומות שלא כדין בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל, מדוחות המע"מ של חברת גלדנאואר, מבלי שהיו כנגדן חשבוניות. 

בסיכומו של דבר, כפי שעולה מגזר הדין, פעל הנאשם על מנת לאפשר לחברות מ.ט.ר וגלנדאואר להתחמק מתשלום מס הכנסה בגין הכנסה בסכום כולל של 186 מיליון שקל ומתשלום מע"מ בסכום כולל של מעל 42 מיליון שקל. 

התיק טופל ונוהל על ידי עורכי הדין אסתי ששון ויונתן דובינסקי מהמחלקה המשפטית מע"מ תל-אביב וכן מהמחלקה המשפטית מע"מ הארצית פלילית, בעקבות חקירה מורכבת ומסועפת של פרשת אור גנוז, שנוהלה בשיתוף פעולה של יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב, יחידת חקירות מס הכנסה מרכז, ויחידת להב 433 יאל"כ של משטרת ישראל.

פרשת אור גנוז, שחקירתה הגלויה החלה בינואר 2015, עוסקת בעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של למעלה מ-213 מיליון שקלים, עבירות על חוק העונשין וכן בעבירות מס שנעברו בנסיבות מחמירות.

השופט מינטקביץ, בבואו לגזור את הדין, כתב: "אמנם לא בלב קל יטיל בית המשפט מאסר ממושך על אדם בן שבעים, אשר אין ספק כי עונש המאסר יהיה לו קשה יותר מאשר לאדם צעיר ובריא ויפגע בו ובמשפחתו פגיעה משמעותית-במיוחד לאור מצבה הרפואי של אשתו. עם זאת אין הנתונים שלפני מצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי, לא מטעמי שיקומו של הנאשם ולא מטעם מיוחד אחר ואין מנוס מלהשית על הנאשם עונש ההולם את חומרת מעשיו, חרף נתוניו האישיים".