חוקרים מאונ' בן-גוריון פיתחו שיטה לייצור איזוטופים רדיואקטיביים

חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, הודיעה הבוקר (ד') שחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטה חדשה נוחה וכלכלית יותר לייצור איזוטופים רדיואקטיביים לרפואה גרעינית ולטכנולוגיות דימות כגון סריקות סיטי המשמשים בעשרות מיליוני הליכים אבחוניים רפואיים מדי שנה.

"טכנציום-99m הוא גרסה גרעינית, יציבה למחצה של טכנציום-99, שמשמשת בעשרות מיליוני הליכים אבחוניים רפואיים מדי שנה, והוא האיזוטופ הרדיואקטיבי שנמצא בשימוש הנרחב ביותר בתחום הרפואה. הצורך באורניום ובכור גרעיני כדי לייצר איזוטופ זה גורם למחסור בחומר חשוב זה. דר' ציחנסקי המציא שיטה נוחה וכלכלית יותר, שמשתמשת במאיץ אלקטרונים, כדי לייצר מוליבדן-99 וטנכצניום-99m. אנו תרים כעת אחר שותפים להמשך הפיתוח והמסחור של המצאה חשובה זו", מסביר צפריר לוי, סמנכ"ל בכיר פיתוח עסקי, ב-BGN Technologies.

השיטה החדשה, שפותחה על ידי דר' אלכסנדר ציחנסקי מהיחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, מייתרת את הצורך באורניום מועשר באיכות המתאימה לכלי נשק גרעיניים, ובכור גרעיני. ברפואה גרעינית משתמשים לעתים קרובות באיזוטופ טכנציום-99m לצורך דימות. זהו איזוטופ בלתי יציב עם זמן מחצית חיים של 6 שעות בלבד, ויש לייצר אותו במכון הדימות. כיום, כדי לייצר אותו באופן יעיל מבחינה כלכלית, יש צורך באורניום מועשר באיכות שמתאימה לכלי נשק גרעיניים, ובכור גרעיני כדי לייצר מוליבדן-99, שמתפרק לטכנציום-99m.

ההמצאה החדשה משתמשת במוליבדן-100, איזוטופ יציב שמצוי בטבע, ובמאיץ אלקטרונים לינארי כדי לייצר מוליבדן-99 וטכנציום-99m. תהליך זה יכול לייצר במקביל גם איזוטופים רדיואקטיביים אחרים בעלי זמן מחצית חיים קצר, כמו F-18, O-15, N-13 ו-C-11, כתוצרי לוואי לשימוש בסריקות פט סיטי.