יוזמה חדשה לשילוב חרדים בשוק העבודה - רק 50.2% מהגברים מועסקים

"זה אבסורד שבעוד שהמגזר החרדי מהווה לפחות 10% מכלל האוכלוסייה, חלקו בשוק העבודה עומד על אחוזים בודדים מכלל המועסקים במשק", כך קובע הרב פנחס גרוס, שעומד בראש מיזם "מתחברים", אשר כבר שנים פועל לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה.

הרב גרוס לא טועה. אלא אם חייתם ב-20 שנה האחרונות בקוטב הצפוני או בפלנטה אחרת, לא הייתם מודעים לנפיצות סוגיית שילוב גברים חרדים בשוק העבודה, שעומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר שנים רבות וגם במערכת הבחירות הנוכחית.

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסיכום שנת 2018, בעוד שיעור החרדיות העובדות עלה מ-73% ב-2017 ל-76% ב-2018, בקרב גברים חרדים חלה דווקא ירידה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים שעמד בשיאו בשנת 2016 על 51.7%, ירד והגיע בשנת 2018 לרמה של 50.2%.

"יש כוח אדם איכותי גם בחברה החרדית"
הרב גרוס הוא אוטוריטה בכל הקשור לשילוב חרדים בשוק העבודה. מזה 15 שנה הוא עוסק בשילוב חרדים בשוק התעסוקה ובעבר נמנה עם מקימי תוכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) מיסודו של ארגון הג'וינט.

במסגרת פעילותו הביא להשמתם של למעלה מ-3,000 גברים ונשים מועסקים בהם כ-1,400 באלעד. בנוסף, היה אחראי על הקמתם של מוקדי תעסוקה קהילתיים בערד, טבריה, עמנואל, עפולה ובכפר חב"ד.

"המגמה הכללית שבה גברים ונשים מהמגזר החרדי אינם מהווים אחוז מספק משוק העבודה מאתגרת את כולנו", אומר גרוס. "מעסיקים צריכים להבין שחרדים שיוצאים לעבודה, הם בדרך כלל אנשים איכותיים עם מידת מחויבות גבוהה, שרוצים לפרנס משפחה עם ילדים.

"כמו באוכלוסייה הכללית, יש בהם אנשים מוכשרים מאוד שמסוגלים לבצע תפקידים בכירים, ברמה לא פחות טובה מעובדים אחרים במשק. כאשר בוחנים את כמות החרדים המועסקים בתפקידים איכותיים בתחומים שונים, המספרים מצטמקים משמעותית, ורבים מהם מועסקים כסדרנים, מוקדנים ומאבטחים", הוא מוסיף.

מתחברים, שהוקמה בשיתוף Jobit מקבוצת טלכלל וארגון הג'וינט, יודעים ומכירים את טיב האוכלוסייה החרדית ואת צרכי עולם התעסוקה, מתמקדים בפרויקטי גיוס רוחביים וגדולים, יוצרים חיבורים מדויקים ומתאימים בין מועמדים חרדים לחברות מובילות במשק.

פלסטר נחמד שלא ישנה מהותית את המצב בשטח
הרב גרוס צודק. ישנם גברים חרדים מאוד איכותיים שיכולים להשתלב היטב בשוק העבודה ולא צריכה להיות כל אפלייה בהעסקת חרדים - ולא רק בשל הטבות המס שמעניקה הממשלה. הם ישתלבו היטב במרקם המשרד ולא ידרשו תנאים מופלגים או "יחרדו" את המשרד. רצונם הכן הוא להשתלב.

עד כמה איכותיים ועד כמה הם רוצים להשתלב? כיום בבני ברק ישנן חברות היי-טק פר-אקסלנס, שהיזמים שלהם הם חרדים (וחרדיות) וישנם גם גברים חרדים בתפקידי מפתח בבתי חולים ועיריות רבות.

אבל כולם גם יודעים מה הבעיה האמיתית, זו שכמה משרות בכירות או "איכותיות", שאולי יוסיפו מעט יוקרה למגזר, לא יפתרו. הבעיה האמיתית היא רמת המוכנות שבו יוצאים מרבית הגברים החרדים לשוק העבודה והוא אינו מספק בלשון המעטה. נכון, יש איכותיים, אבל סביר להניח שהם לא למדו במערכת החינוך החרדית, אלא קיבלו חינוך חיצוני.

זו אינה אשמתם כמובן. לסטרוקטורה הנוקשה של החברה שבה הם חיים יש השפעה מכרעת על רצונו של כל גבר חרדי להיות תלמיד חכם. הבעיה היא שלא כולם יכולים להיות חכמים. ברגע שהגבר החרדי הממוצע מגיע לשוק העבודה בסביבות גיל ה-30, אחרי שנגמרים לו התשלומים מהישיבות, הם מגיעים ב-under הכשרה ביחס למרבית הסקטורים האחרים בשוק – רק עם הרבה יותר פיות להאכיל בבית.

כך יוצא לדוגמה, שאב ל-6 ילדים צריך להיות מעמיס ארזגים בסופר ולעבוד בעוד שתי עבודות "בשחור", כדי להצליח להישאר עם הראש מעל המים. מה שלא ממש קורה. הפתרון ידוע. צריך לאכוף על החברה החרדית לימודים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה כבר מגיל צעיר, כדי שהם לא יצטרכו ללמוד בגיל 30, את מה שרובנו לומדים בגיל 12.