גיא פלג לא חסין מטעויות, אבל לראש הממשלה אין זכות דיבור בנושא

מאז שפרס החליף את רבין, לא היה ראש ממשלה שלא היה נתון לחקירה כלשהי. נגד אהוד ברק ונגד אריק שרון התיקים נסגרו. אהוד אולמרט ישב בכלא. ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לעמוד לדין.

ראש הממשלה אמור להיות הקול המאחד, האיש שמוביל את כל העם בישראל, נתניהו נשאר אותו הנתניהו מהעבר. אותו הנתניהו שלחש שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים. זה שמפלג ומדרדר את תרבות השיח בישראל, במקום לקחת אותנו, את כולנו, לא רק את בוחריו, למקום טוב יותר.

הקריאות חסרות התקדים לחרם על ערוץ 12 בידיו של לא אחר מאשר ראש הממשלה, הן נקודת שפל. נקודה שבה מנסים לפגוע בזכות של כל אחד ואחת מאתנו לשמוע את האמת. ולא פחות מכך, לקעקע את אלה שמפרסמים את מה שזכותנו לשמוע. הטענה היא שרודפים אותו, שגיא פלג וערוץ 2 מנסים להשפיע על הבחירות (הרחבה כאן).  

לאחר שנדחה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נתניהו – שלא רצה שתמליליו של עד המדינה שלמה פילבר בפרשה המכונה תיק 4000 יפורסמו – עשה את מה שהוא יודע לעשות כנראה הכי טוב: להתקרבן ולתקוף את מפרסם ההקלטות, הכתב הפלילי של חדשות 12, גיא פלג. על מה? על כך שביצע את עבודתו. כשזה לא עבד, עבר למתקפה חזיתית על ראשי הערוץ, באחת מהמתקפות הקשות של ראש ממשלה מכהן על גוף תקשורתי בישראל.

נכון, גיא פלג אולי טעה בחלק פעוט בדיווח, אבל אם מסתכלים על התמונה הגדולה, נתניהו ממשיך להפיץ שקרים. עוד כשהיה עם שרון בטנק במלחמת יום כיפור ועד לא היה כלום, נתניהו מפיץ את שקריו ואת הספינים שלו חדשות לבקרים. קל להיתפס לטעות אחת או שתיים, כשמי שמולך לרוב אומר את האמת. אבל כשהשקר והספין הופכים לחזות הכול, אי אפשר להיתפס לשום דבר, כפי שמוכיח ממשל טראמפ בארצות הברית. 

נתניהו, שאוהב להגדיר את התקשורת כ-"שמאלנית", הוא ראש הממשלה שהכי עסוק בתקשורת בהיסטוריה של המדינה. השליטה המיוחסת לו בעתונים ישראל היום ומקור ראשון וערוץ 20, הם רק החלק הגלוי בפעילותו של נתניהו "לאזן" את שוק התקשורת ה"שמאלני".

יתר על כן, נתניהו חשוד וממתין לכתב אישום בכפוף לשימוע ב-2 פרשות חמורות מאוד. הראשונה בתיק 2000 והחשד כי ניסה לתאם את מכירת ידיעות אחרונות מול בעלי העיתון נוני מוזס, שם האחרון מואשם בניסיון למתן שוחד. הפרשה השנייה כאמור, תיק 4000, בה הוא חשוד בקבלת שוחד בדמות סיקור חיובי, בתמורה להקלות רגולטוריות לשאול אלוביץ', מי שהיה הבעלים של בזק, בשווי של למעלה ממיליארד שקלים.

התיקים האלה אולי מופרדים, אבל בסוף הם 2 זרועות של אותו התמנון. התמנון שיושב באקווריום – הכינוי ללשכת ראש הממשלה בירושלים – ומנסה לשלוט בזרם המידע העיתונאי וכך גם בהמונים. זה שמנסה, בהצלחה יש לציין, לקבע עובדה אחת ופשוטה: לנתניהו אין תחליף.

וכך גם במקרה של גיא פלג. עיתונאי חרוץ ובעל שם, שעשה מה שכל כתב במדינה מתוקנת היה עושה – את התפקיד שלו. גם אם שגה. זה לא מספיק כדי לחטוף כזו התעמרות, ועוד מפיו של ראש הממשלה, לא פחות ולא יותר.

הבעיה של נתניהו, ולא שלא בצדק, היא הקרבה של הפרסומים למועד הבחירות. לטעמו מדובר בפיגוע אלקטורלי שמנסה להרוס את בחירתו מחדש והיכולת שלו להשיג חסינות מפני העמדה לדין.

העניין הוא שהניסיון להלך אימים על פלג לא עבד. אבל רוח המפקד ברורה. אז מה נתניהו עשה? בשידור לייב בפייסבוק בסוף השבוע תקף את בעלי הערוץ יצחק תשובה ודרורית ורטהיים, ואת מנכ"ל קשת אבי ניר ומנכ"ל חברת החדשות אבי וייס.

בעבר, נתניהו כבר חשף את תמונתו של מוזס והראה לציבור בוחריו מי "האויב". אז זו לא טקטיקה חדשה עבורו. אבל תקיפה של תשובה, היכול להיות נכס חשוב בבחירות הקרובות, יכולה להיחשב כירייה ברגל. את מוזס הוא לא היה צריך. את תשובה, כנראה שכן. הניסיון השקוף לשלהב את בוחריו ובוחריו הפוטנציאליים, בניסיון להישאר בראש המפלגה הגדולה ביותר, יכול לבוא בעוכריו. כי תשובה לא נראה לי כאדם ששוכח כל כך מהר, בטח לא סולח.

עם זאת בערוץ 12 לא מתכוונים להירתע מעבודתם העיתונאית ולמרות הרייטינג שעדיין בשיאו, בכירים בערוץ אמרו כי "זו התקפה חסרת תקדים. מעולם לא היתה קריאה כזו להחרמת כלי תקשורת. גיא פלג מאובטח בעקבות איומים עליו, בגלל שראש הממשלה כיוון את האש נגדו. כל חטאו שהוא מפרסם תמלילי חקירות של עדי המדינה. ‏כל כלי תקשורת במדינה דמוקרטית היה משדר חומרים כאלה אבל אצל ראש הממשלה זה לא לגיטימי. הרייטינג של היומיים האחרונים מלמד שהציבור נוהר לשלטים ולוחץ 12".

אז פעם פרס יחלק את ירושלים, פעם הערבים נוהרים לקלפיות, והפעם ערוץ 12 הוא האויב של העם - רק כי האג'נדה שלו אינה כפופה לביבי. מתישהו, מישהו, יצטרך לעשות לזה סוף.