"בתקציב הקרוב נצטרך להשיג עד 30 מיליארד שקל נוספים"

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני קיימה היום דיון בנושא הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2019, בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, ומנכ"ל המשרד, שי באב"ד.

לדברי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הערכה שלנו שבסוף השנה הגרעון יעמוד על בין 3.6 ל-3.8 אחוזים. הגרעון המתוקצב עמד על 3.9 אחוז. הערכה שאנחנו בין סטייה של אחוז ל-0.8. המצב נובע מהאטה בהכנסות, בעיקר בגלל יבוא רכבים שירד, בגלל המס ההיברידי נראה עלייה קלה שתרגיע את המצב – אנחנו לא מזהים בעיית מקרו משמעותית".

הגירעון אינו קטסטרופה
לדבריו "המצב היום לא שונה מהותית ממה שפרסמנו, וסביר להניח שזה יגמר בין 3.6 ל-3.8, אבל מוקדם לומר. הנתונים האלה ידועים. הסטייה בהכנסות נובעת מהאטה בהכנסות. ההאטה כאמור היא חלק מהירידה במיסים, אנחנו לא מזהים בעיית מקרו משמעותית. עדיין המשק בצמיחה של 3 אחוזים, ואחוז אבטלה נמוך. עם זאת, אנחנו רואים האטה מסוימת, הגידול ממיסים צפוי להיות 3 אחוז תחת 5 אחוז בשנים קודמות".
"אנחנו עדיין נמצאים במצב טוב, אבל יש האטה בגדילה. אף אחד לא חזה שנהייה במערכות בחירות רציפות, מה שמשתק את היכולת שלנו ושל הממשלה להחזיר את המשק למסגרות הראויות".

"אין לנו יכולת לעשות צעדים משמעותיים לכנס את השנה הזו, אם במאי היינו עם ממשלה ומגישים תקציב, בוודאי שהיינו עושים צעדים ב-2019, עשינו זאת בשנים קודמות. כשתהייה ממשלה חדשה, בוודאי שנעשה צעדים מכנסים, כדי לחזור חזרה למסגרות הפיסקליות".

באב"ד הוסיף כי "זו לא קטסטרופה ולא משבר כלכלי, בשנים קודמות שסגרנו עם 10 מיליארד שקל עודפים, אף אחד לא הסתכל על זה כמשק מדהים. אז גם כאן זו לא קטסטרופה. זו בעיה, צריך לתקן אותה, עשינו דברים גדולים יותר מהתכנסות של 12 מיליארד שקל. הממשלה שתהייה תצטרך להחליט מהם סדר העדיפויות, במה היא רוצה לטפל ובמה לא".

באב"ד אולי מציג תמונה וורודה מדי, כך לפחות חושבים באגף התקציבים. לאחריו דיבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור: "הצמיחה בישראל הייתה גבוה לאורך השנים והלכה והתמתנה עם השנים, אנחנו בגובה שמתאים למשק, באזור ה-3 אחוז, התחזית מ-2019 ואלך, היא 3 אחוז. השנה לא הסתיימה, כל מה שתראו זה או תחזיות או נתונים מוקדמים שעדיין לא שלמים. בשנת 2020 יהיו את הנתונים המלאים.

ירידה מדאיגה בחוב תוצר
לדבריו, "קרן המטבע הורידה לאחרונה את תחזית הצמיחה, גם אנחנו עשינו זאת, גם בעולם ישנה ירידה בצמיחה לאור מלחמות הסחר, אנחנו גם הורדנו ל-3.1 אחוז. יש שיעור אבטלה שהולך ויורד מזה שני עשורים, זו אחת הסיבות המרכזיות לצמיחה. זה לא דבר שיכול להמשיך לאורך זמן, שיעור השתתפות גבוה יחסית. מצב המשק והצמיחה הכלכלית, במצב טוב, גם לעומת מדינות ה-oecd, יחד עם זאת, אנחנו מולידים יותר ילדים, זה מתרגם בסוף לרמת החיים פה. לכן המצב שלנו נמוך יותר, אנחנו בממוצע של 1.3 אחוז לנפש, לעומת 2.2 אחוז".

"אנחנו בירידה עקבית מאוד ודרמטית בחוב תוצר של ישראל מאז 2002. זה השפיע מאוד על הירידה בתשלומי הריבית של ישראל. ב-2018 החוב התחיל לעלות למעלה, השנה סביר שהוא שוב יעלה, המגמה הזו מאוד מטרידה אותנו מאוד. אחד היעדים הכי חשובים זה יעד חוב תוצר. אנחנו צריכים לכנס זאת, אנחנו מטפלים בזה בכל מיני צעדים. אם היינו נשארים באותה רמה של 2002, זה היה מתבטא בכ-45 מיליארד שקל ריבית, וזה היה בא על חשבון שירותים לציבור. זה שינוי מבורך. שמסתכלים על מדיניות פיסקלית, לאורך השנים מדיניות הממשלה הייתה אחראית, בזה שהורדנו את רמת החוב והעלנו את רמת הדירוג של המדינה, אנחנו בירידה משמעותית בתשלומי הריבית של ישראל".

הוא הוסיף כי "כדי לשמור על יחס חוב – תוצר ברמה נאותה, חייבים לשמור על גרעון שלא עולה על 2.5 אחוז בשנה. אנחנו רחוקים ממנו, אבל זה היעד שבעיננו הממשלה צריכה לעמוד בו. מדיניות המס, הגרעון והחוב, וההוצאה הממשלתית, כולם משפיעים דרמטית אחד על השני. קשה להיות במדיניות מס נמוכה ומצב טוב ביתר הפרמטרים".

הגירעון נובע מבעיה מבנית
מרידור התייחס לשנת התקציב הבאה: "פרסמנו את הנומרטור, הגרעון נובע מבעיה מבנית, לא בעיה שתחלוף. זו לא שנה שטעינו בה ולכן גדל הגרעון, אם לא נטפל בבסיס, אנחנו נהייה בבעיה קשה. אנחנו בערך ב-3.8 אחוז תחזית גרעון ל-2020, זה לפני מימוש הסכמים קואליציוניים, הסכם הנכים ועוד. בתקציב הקרוב נצטרך לכנס בערך 25 עד 30 מיליארד שקל בערך. זה תקציב קשוח. ברגע שתהייה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים, מכל הסוגים, שנציע לממשלה שתגיע. צריך לפתור את הגרעון מהבסיס".

"אם אנחנו רוצים לשמור על מתווה גרעון, הממשלה צריכה להעמיד תקציב הכולל מנועי צמיחה, חייבים להמשיך להוריד את הוצאות הריבית, לשמור על אמינות פיסקלית".

מרידור התייחס לתקציב המוקדם לשנת 2019: "תקציב 2019, מסיבות בעיקר פוליטיות, היה תקציב שנעשה כמעט שנה לפני הזמן, בדיעבד אם לא היו עושים אז, לא היה לנו תקציב ככל הנראה. אז כל אחד יכול להחליט אם כדאי או לא. החלטת הממשלה הייתה להקים תקציב לאור חוסר הבהירות הפוליטית. את התקציב הבא במקרה הטוב, נאשר באמצע שנת התקציב".

מרידור התייחס גם לגידול בלתי צפי בהוצאות מסוימות: "הסיפור של תקציב כזה, מוביל אותנו לשורה של חריגות, זה דבר חיובי למשק נושא פרויקט תחבורה, אבל זה עולה הרבה מאוד כסף וזה פרויקט רב שנתי שהכסף יוצא ממנו, יש תזרים שיוצא יחד עם המשרד. בנוסף, חקיקה לניצולי שואה, אין חולק שזה מגיע למי שמגיע אבל הזרימים גדלו, יש חריגה, משלמים יותר. על כל שקל של ביטוח לאומי הממשלה מוסיפה כסף משלה ולכן הממשלה משלמת יותר לביטוח לאומי, העיבור 2.5 מיליארד שקלים על מנת להתמודד עם האתגרים כמו מדד יוקר הבריאות. מדד התלמידים של חינוך מיוחד ממשיך לעלות והייתה רפורמה שהועברה, זה מתחיל במחוז צפון ותתפרס לכל הארץ ותביא פתרון לילדים".

עלות הבחירות למשק  3.3 מיליארד שקל
באשר לעניין עלות מערכת בחירות אמר: "אני מדבר על מערכת הבחירות השנייה. באופן תקציבי ההוצאה היא בין 700 ל-800 מיליון שקל ולמשק עוד 2.5 מיליארד שקל". במילים פשוטות העלות הכוללת לכלכלה המקומית - עד 3.3 מיליארד שקל. 

בהקשר לתחזיות המוקדמות אמר: "יש סימנים שמטרידים אותנו, אנחנו מייצאים הרבה, ברור שזה ישפיע עלינו, הנתונים נורא טובים יש מגמות שאנחנו מפקחים עליהם. אנחנו מזהים האטה במובן הכלכלי שלה, יש צמיחה מואטת ממה שחשבנו. יש תהליך שקרה באוצר. התחזית לא הייתה שמרנית, התחזית הייתה נכונה לשעה ובכל זאת יש מציאות אנחנו חוזים ויש מציאות. המציאות פחות טובה ממש שחזינו נקודה, אנחנו הראשונים שאמרנו שהולך להיות גרעון"