פרשת ויצא - על החשיבות של ניסוח מדויק

פרשת השבוע ויצא, עוסקת בין היתר בסיפור נישואי יעקב ללאה ורחל, אך עוד קודם לכן בהסכם בין יעקב ללבן. לפי ההסכם, בתמורה לידה של רחל, יעבוד יעקב עבור לבן שבע שנים, הסכם אותו לבן מפר בתום שבע השנים. 

אגב כך, אנחנו נחשפים לביטוי "ברחל בתך הקטנה", אשר נכנס ללקסיקון העכשווי ובעיקר לתחום המשפטי. משמעות הביטוי, היא אמירה של דברים בצורה ברורה אשר לא משתמעת לשתי פנים.

בסביבה בה אנחנו פועלים, בה כל פסיק מקבל משמעות משפטית, אנחנו למדים מיעקב על חשיבות השימוש במילים הנכונות ובצורה הברורה ביותר. בתוך כך, אנחנו למדים כי בהסכמים ובמו"מ חשוב להגדיר את התנאים באופן שיהיה ברור לשני הצדדים. בכך, אנחנו מצמצמים את מרווח הטעות ואת המרחב אליו יכולים להיכנס רמאים. בנוסף, ברירת המילים יכולה להציף מחלוקות וחוסר הבנה שמוטב שיצופו בשלב מוקדם ולא לאחר חתימת ההסכם.

עסקת לבן ויעקב 
בחזרה לפרשה, לאחר שבשבוע שעבר עסקנו במשמעות הביטוי "נזיד עדשים", בפרשת השבוע הנוכחית אנחנו מגלים ביטוי נוסף שהשתרש בשפה העברית "ברחל בתך הקטנה". אמנם הביטוי שגור בעיקר בפיהם של משפטנים ועורכי דין, אך כידוע תחום העסקים והמשפטים שלובים זה בזה.

בתחילת הפרשה, יעקב עוזב את ארצו לאחר סיפור גנבת הבכורה, בכדי לברוח מעשו ובכדי למצוא אשה ממשפחתה של רבקה. בדרך למשפחת אמו הוא פוגש בבאר את רחל בתו של לבן (אח של רבקה) ומסייע לה להשקות את הצאן שלה. כשרחל מגלה שמדובר ביעקב היא רצה אל ביתה ומספרת לאביה שבתגובה מכניס אותו אל ביתו.

לאחר חודש בביתו של לבן, הוא מציע ליעקב שכר עבור עבודתו. יעקב נענה להצעתו "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". עוד נחזור אל משמעות הביטוי "ברחל בתך הקטנה", אך לעת עתה נסתפק בכך שיעקב מסכים לעבוד אצל לבן למשך שבע שנים בתמורה לכך שלבן ייתן לו את רחל לאשה. 

לאחר שבע השנים שעל פי הכתוב נראים כימים אחדים בעיני יעקב בגלל אהבתו לרחל, נערכת החתונה. אך למרבה ההפתעה יעקב מגלה שלבן רימה אותו, ומי שהוא נישא אליה היא לא אחרת מאשר לאה, אחות רחל. על אף הכעס יעקב נענה לבקשת לבן לעבוד שבע שנים נוספות הפעם בעבור רחל.

"ברחל בתך הקטנה" למשמעות הביטוי
עתה נשוב לדברי יעקב ולביטוי "ברחל בתך הקטנה" אותו הוא אומר כמענה להצעת לבן לשכר עבור עבודתו. מדוע אם כך יעקב נצרך לביטוי זה?

כך מסביר רש"י מדוע נזקק יעקב למילים אלו: "כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: 'אעבדך ברחל'. ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: 'הקטנה'. ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו". כלומר, על פי רש"י יעקב מבין שלבן רמאי ולכן הוא משתמש בתיאור הספציפי רחל בתך הקטנה בכדי שדבריו לא ישתמעו לשתי פנים. עם זאת, מהמשך הסיפור אנחנו למדים שלבן רימה את יעקב למרות שיעקב דייק בלשונו.

מכאן, השימוש הרווח בימינו בביטוי הזה, כשרוצים לומר משהו באופן ברור לחלוטין בצורה מדויקת, שאינה מותירה מקום לספקות. כך שהצד השני לא יוכל להתחמק או לטעון שלא ידע. במקרה כזה, מסבירים לו את הדבר "ברחל בתך הקטנה".

בהשאלה לעולם הכלכלי, על אף העובדה שלבן רימה את יעקב אנחנו למדים ממנו את חשיבות השימוש במילים מדויקות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים. רמאים ואנשים שלא מכבדים את החוקים תמיד יהיו ולא ניתן יהיה לעצור בעדם, אך כן ניתן להצר את צעדיהם. יתרה מזאת בכדי ליצור שותפות או מו"מ תקין, כדאי לייצר שפה משותפת ברורה לשני הצדדים.