הרכבת מירושלים לתל אביב - 30 דקות בלבד, אבל יש גם חסרונות - מבט מהשטח

בחודש שעבר, יצאה לדרך בקול תרועה רמה, נסיעת הרכבת הראשונה בין ירושלים לתל אביב, באיחור מקומי אפנתי של כעשור. כירושלמי למוד אכזבות, סקפטי מבטן ומלידה, ועם מעט מאד ציפיות (ככה זה כשמפחדים להתאכזב), יצאתי לבדוק על מה המהומה.

אמרה ירושלמית עתיקת יומין אומרת, שליהודים וקל וחומר לירושלמים אין מה לחפש ברכבות. משפט שמקפל בתוכו את תחושת הגאווה הפרובינציאלית מחד ואת המצב האבסורדי של היעדר רכבות לבירה מאידך. מה לא אמרנו על הרכבת? שאין על הרעידות של החלון באוטובוס, שהשקט ברכבת מחרפן, שהאורות ברכבת לא נכבים. בקיצור, הלכתי לראות האם יש אמת במה שסיפרנו לעצמנו או שמא מדובר בנחמת עניים?

מלא חששות כאמור, הגעתי לתחנת הרכבת שבסמיכות לתחנה המרכזית בעיר, במטרה לעלות על הרכבת של השעה 7:30 בבוקר. את פניי, קיבלה תחנה רחבת ידיים נקייה ומרשימה למדי מול מקבילתה שמעבר לכביש. פייר, ניתן לספור על שתי כפות ידיים את הפעמים שנסעתי ברכבת אז אין לי למה להשוות.

מדרגות באורך הגלות (עוד נגיע אליהן) מובילות אותי אל הרציפים מהם יוצאת הרכבת. כניסה לקרון אקראי, מלמדת שבעיה של מקום אין עדיין, ואני מתיישב דרוך ומוכן לנסיעה המיוחלת. עוד לפני שהספקתי להתפעל מהפלא שנקרא רכבת, הכרוז מכריז שאנחנו כבר בנתב"ג. רבע שעה אחר כך, למרבה התדהמה אנחנו כבר בתל אביב בתחנת ההגנה שבדרום העיר. 

• תדהר ומבנים יקימו פרויקט התחדשות עירונית ענק בירושלים - 2.5 מיליארד שקל
• לראשונה בישראל: עמדות טעינה לרכבים חשמליים על גבי תשתית התאורה

רכבת בין ירושלים לתל אביב - בשורה קשה להודות, אבל הרכבת היא בשורה של ממש עבור הישובים בציון, נסיעה שלקחה בעבר שעה במקרה הטוב, נחתכה בחצי. קצת לא נעים מהאוטובוס הישן והטוב אבל לאחותה הגדולה, יתרונות ומעלות רבות. בכל הקשור לנסיעות לתל אביב הוא בדרכו לסיים את תפקידו ההיסטורי. מעבר לקיצור הזמנים הנסיעה נוחה וכרגע אין בעיות של צפיפות בכלל, הרכבות יוצאות בזמן ומגיעות תוך חצי שעה לתל אביב. לרגעים ניתן לתהות האם מדובר בארצנו או שמא נחתנו בפרובינציה אחרת.

אבל, כמו בכל דבר במחוזותינו יש אבל, מספר דברים העיבו על החוויה וסיפקו לנו בכל זאת סיבות להתלונן. צריך לקחת בחשבון, שבכדי להגיע לרציפים תאלצו לעבור מסע ארוך ומייגע במדרגות נעות (8-9 דק'). אמנם יש שלוש מעליות שמגיעות במהירות אך הן כמעט תמיד מפוצצות ובדרך חזרה מדובר בטירוף של ממש. לזה מצטרף הבידוק הביטחוני שמעכב בעוד מספר דקות, והופס מנסיעה של חצי שעה הגענו לנסיעה של יותר מ-40 דקות. 

נקודה נוספת היא היעדר החנייה בקרבת התחנה, אנשים רבים בוחרים שלא לנסוע ברכבת בגלל הקושי בהגעה לתחנה בתחבורה ציבורית. אם במשרד התחבורה קיוו שהרכבת תוריד את מספר המכוניות על כביש מספר 1 כדאי להם לחשוב על כך מחדש. גם הנוסעים לנתב"ג יתקשו להיעזר ברכבת שהייתה יכולה לשנות את כללי המשחק.

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לאלו מצטרף התסכול מכך שהרכבת מגיעה בשלב זה רק עד לתחנת ההגנה שבדרום תל אביב ומי יודע מתי נזכה לחזות בזיו פניה בסבידור מרכז. חיכינו 20 שנה קטן עלינו עוד כמה שנים או חודשים.

לסיכום, בעיות יש וגם לא מעט אך הגיע היום, בו הירושלמים יכולים אחרי 2,000 שנה, לומר סוף סוף בגאווה גם לנו רכבת אמתית. בעוד שנה או כמה שייקח, כשהרכבת תגיע למרכז תל אביב וצפונה, לנהגים כמעט ולא יוותרו תירוצים לעשות שימוש ברכב הפרטי. מי יודע אולי עוד יבוא יום ולבירה יעלה אדם עם זקן ארוך רכוב על חמור לבן. בינתיים, נניח את הראש על חלון נקי ויציב עד שנתעורר לקריאות הכרוז תחנה הבאה ירושלים יצחק נבון.