פרשת בא: הצורך להגן על זכויות החלשים

בפרשה הקודמת, עומד משה בפני פרעה, פרעה מנגד לבקשת משה ובכך מתחילות מכות מצרים. בתחילת פרשת השבוע הנוכחית עומדים משה ואהרון פעם נוספת בפני פרעה לאחר מרבית המכות: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים עַד־מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי".

משה ניצב אל מול פרעה, ומבקש את שחרורם של בני עמו מן העבדות. למעשה, זועק משה את זעקת החירות של בני ישראל שלא יכולים לזעוק מקוצר רוח. משה מדבר בשם בני ישראל אף שהם אינם מעוניינים בכך. העובדה שהוא בא מבחוץ, ולא נולד לתוך עולם העבדות מאפשרת לו לדרוש את שחרור בני ישראל.

בדומה לצוואת יעקב וכפי שהדבר מתבטא במצוות רבות, התורה מציבה לנו תשתית נרחבת לדרישה מוסרית מהאדם. הדבר נכון, לגבי שאלות מוסריות כבדות משקל, אך גם לגבי זכויות עובדים והגנה על החלש. לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלו. על כן, באים דבריו של משה ללמד על הצורך להגן על החלש ועל זכויותיו, גם אם הוא עצמו לא עומד על כך.

בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. פרשתנו מלמדת אותנו על הצורך להחיל נורמות מוסריות של הגנה על החלשים ולפעול ביד חזקה, כנגד מי שמפר אותם.

מעבר לנורמות ההתנהגות, יש רגולציה שפועלת במטרה למנוע פגיעה בחלשים. בשוק ההון למשל, רשות ניירות ערך מופקדת על כך שהשוק יתנהל בצורה תקינה, שהמשקיעים הקטנים לא ייפגעו ביחס למשקיעים המתוחכמים.

"שלח את עמי" - קריאה לחירות 
הקריאה של משה "שלח את עמי" שימשה במהלך ההיסטוריה כסיסמא של מאבקים רבים לחריות ולשוויון זכויות. כך, המשפט הפך לאחד מסמלי המאבק של השחורים בארה"ב כנגד הגזענות בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. הסיסמא ליוותה גם את מאבקם של יהודי ברית המועצות לעלות ארצה אל מחוץ למסך הברזל.

הקריאה האנושית הזאת לחירות נתלית בדרישת עם ישראל לצאת ממצרים ולשים קץ לעבדות פרעה. על אף מרחק הזמן הקריאה המשיכה וממשיכה להדהד עד ימינו אנו. מעבר לדרישה לחירות יש כאן גם צו מוסרי שיהווה מגדלור לדרות הבאים.