פרשת כי תשא: חטא העגל והסגידה לשוק ההון

לאחר שהפרשה הקודמת עסקה במצוות המשכן, גם תחילת הפרשה שלנו מתחילה בסיום מצוות המשכן. אך, מרבית הפרשה עוסקת בחטא העגל של בני ישראל. ברבות השנים סימל עגל הזהב את הרדיפה והסגידה לכסף ולחומריות. הסיפור יכול ללמד אותנו מספר שיעורים באשר ליחסינו לשוק ההון בעתות הצלחה ומשבר.

בתחילת הפרשה, מספרת התורה כי, משה שעלה להר סיני בכדי להביא את לוחות הברית, מתעכב ולא יורד מההר, "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר". ההתעכבות גורמת לתסיסה בקרב העם, "וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", העם מבקש מאהרון תחליף למשה. אהרון בתגובה, מבקש מהם לאסוף את כל נזמי הזהב, ויוצר עבורם עגל מסכה. השיא שבעשיית העגל, מגיע כשהעם פוסקים, "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עם ישראל שוכח ברגע אחד את כל סיפור יציאת מצרים, וממליך את העגל.

בזמן הזה, אומר ה' למשה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", בהמשך הוא אף אומר לו כי בכוונתו לכלות את העם בעקבות המעשה, "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם". משה בתגובה, מסנגר על העם ואומר לה', "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ". ה' מקבל את דבריו ומסכים לחזור בו מכוונתו, "וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". אך כשמשה יורד מן ההר ורואה בעצמו את מעשה העם, הוא שובר את לוחות הברית אותם הביא, "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר".

סיפור חטא העגל, אמנם לא נגמר בשבירת הלוחות, אך המעשה מסמל את שיא הסיפור. מן הסיפור ניתן ללמוד רבות על הצורך של בני אדם באמונה בדבר מוחשי, על האופן בו אנשים פועלים בצורה של עדר, ועל הזיכרון הקצר המאפיין אותנו. עם ישראל שוכח במהרה את כל הניסים שליוו את יציאת מצרים וקבלת התורה, וזקוק למשהו מוחשי בכדי לעבוד אותו. 

במהלך הדורות הפך עגל הזהב לסמל לסגידה לחומר ורדיפה אחר עושר וממון, ובמספר משברים שפקדו את הבורסה בשנים האחרונות חזר וצץ הביטוי בהקשר זה. המקטרגים טענו, ששוב קידשו המשקיעים והמדינות את שוק ההון ונהרו אחריו כעדר, והתבדו.

פרשת השבוע, מגיעה בתזמון מעניין, בעיצומו של משבר בו חוו השווקים בארץ ובעולם ירידות שערים חדות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. המשבר הנוכחי הציג את השבריריות שבשוק ההון, שלעתים נראה היה כיציב ובלתי שביר. היציבות שבשוק הגבירה את הזרם אליו, אך השבוע קיבלנו תזכורת עגומה לכך שלא הכל בשליטתנו.

כמובן שבהשקעה בשוק ההון אין פסול חלילה, אך נראה שהפרשה והאירועים האחרונים עשויים לשמש כשיעור חשוב בצניעות. צריך לזכור שעל אף הצלחותיו הבלתי ניתנות לערעור של השוק, פעמים רבות אנחנו נוטים לייחס לו דברים שמעבר למידותיו. הסגידה לשוק, שמגיעה לעתים בתקופות של הצלחה היא מסוכנת. מעבר לכך, שהיא מנפחת אותו היא גורמת לתחושת מוטעה בקרב אנשים רבים שמדובר בהשקעה בטוחה ללא סיכונים.

>לכל פרשות השבוע