פרשת צו: אין יוצא מן הכלל, כולם באותה סירה - ערבות הדדית

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בדיני הקרבת הקורבנות, הפרשה שלנו ממשיכה לעסוק בקורבנות ובסופה גם בחנוכת המשכן. יש בפרשה בכדי ללמד רבות על החשיבות של ערבות הדדית, במיוחד בעתות משבר.

שני הפרקים הראשונים בפרשה, עוסקים בהוראות לכוהנים, באשר לכל אחד מן הקורבנות (עולה, מנחה, חטאת, אשם ושלמים). קורבן החטאת ניתן במטרה לכפר על חטא אותו עשה האדם הפרטי, הכהן, הנשיא או כלל הציבור. בדיניי החטאת יש פרט מעניין, הקורבן שמובא על ידי אדם פרטי נאכל בידי הכוהנים, ואילו החטאת המובאת בידי הכהן וכלל הציבור לא נאכלת, אל עולה כולה השמימה, "וְכָל-חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף".

אם כך, מה ההבדל בין החטאת של האדם הפרטי לזו של הכהן והציבור? פתרון אפשרי לכך ברוח הדברים על אחריותם של מנהיגי הקהל , הוא שהכוהנים הם חלק מהעם, ועל כן, כשהעם חוטא, גם לכוהנים חלק בכך. לכן, הם לא יכולים ליהנות מן הקורבן. בדומה לכך, גם באשר לחטא הכוהן הגדול, הכוהנים לא אוכלים מכיוון שהוא מנהיגם.

נקודה מעניינת נוספת, עולה מהפסוק הפותח את דיני קורבן החטאת, "דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת". קורבן החטאת, המובא ככפרה על חטא מקורב באותו מקום בו מוקרב קורבן העולה, המגיע פעמים רבות כנדבה. נראה לי, שהמסר העולה מן הכתובים הוא שבעיני ה' החוטא החוזר בתשובה מקומו כמי שהקריב נדבה. יתרה מזאת, מי שהקריב קורבן חטאת נמצא באותה דרגה של זה שלא חטא והקריב מרצונו הטוב.

אחריות כלפי החברה
על אף שדיני הקורבנות רחוקים מאד מעולמנו הדתי והמעשי, נראה שבכל זאת אפשר ללמוד מהם מספר דברים לגבינו. כפי שאנחנו רואים מדיני הכוהנים, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, היחיד והכלל קשורים בקשר חזק. חברה מתוקנת, מושתת על עיקרון הערבות ההדדית, הצלחת הפרט תלויה ביחיד ולהפך.

בכדי שהחברה תצליח, צריך הרתמות כללית וסיוע הדדי, זה נכון לעם וגם לחברה פרטית. העיקרון לא נדרש רק כשכולם מצליחים, אלא גם כשחלק לא, וכפי שהכוהנים נכללים בחטא העם, כך גם כל השותפים לוקחים חלק בטעויות ובנפילות של פרט או קבוצה מסוימת.

סולידריות בימי קורונה
לצערנו, בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים תזכורת מרה לקשר החזק בינינו, למעשים של היחיד השפעה על הכלל וכן להפך, על כן נדרשת הירתמות כללית לטובת צליחה של המשבר. זה יכול להתבטא, בסיוע של עסקים גדולים לעובדים שלהם או לקהילה, או בסיוע של יחידים למי שנזקק.

סולידריות, היא כלי הכרחי במיוחד בתקופות משבר מעין אלו, והיא מתבטאת לא רק בסיוע למי שזקוק, אלא גם בהירתמות כוללת של כל אדם ואדם להשמעות להוראות. לכל אדם יש אחריות לא רק כלפי עצמו אלא גם כלפי החברה. המשבר הנוכחי הוא הוכחה לכך שרק באמצעות שיתוף פעולה של כל יחיד ויחיד אפשר לצלוח את המשבר. נסיים, בתפילה שנצא מחוזקים בריאים ומואחדים  מהמשבר.
>לכל פרשות השבוע