החזון של בן גוריון הופך למציאות – הנגב מתחיל לפרוח

"היה לי ברור שהדברים ייבחנו לא בתל אביב אלא דווקא בנגב" - כך אומר ערן דורון ראש מועצת רמת הנגב, בראיון שקיימנו על החזון לאזור רמת נגב, אזור שנמצא בתהליך התפתחות משמעותי, על רקע תוכנית מתאר שעתידה להגדיל את כמות התושבים פי 3 לפחות בעשורים הבאים. השאיפות כאן גדולות, ו"בקרוב יפתח כאן מלון ראשון באזור מלון קדמה של ישרוטל בקיבוץ שדה בוקר והשאיפה לפתוח עוד 4 מלונות נוספים" מוסיף דורון.
כמו-כן יש באזור חקלאות מדברית מתקדמת ובנוסף תעשייה רלוונטית למדבר שכוללת אנרגיה מתחדשת, ייצוא דגים, גידולי קנאביס ועוד.

ההסגר בבתים העלה את ההתעניינות לחיים מדבריים, אומר דורון - "אחרי שהם חוו את החיים של חודש בבית בין ארבע קירות בקומה בבניין שאתה לא יכול לצאת ממנו, ודווקא פה לתושבי האזור היה הסגר יותר קל".

אחד התחומים הבולטים באזור הנגב זה החינוך. דוד בין גוריון בחזונו אמר - "אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית.. יהיה זה מקום של יצירה רוחני, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי…" (דוד בן-גוריון, בטקס הנחת אבן-הפינה למדרשה בשדה בוקר, 6.10.63).  על כך שוחחנו עם דרור אלוני מנכ"ל מדרשת שדה בוקר - "נצטרך לשמר את נושא הסביבה, הטיולים ואהבת הארץ, והסדר יום העיקרי של לימודי סביבה" הוא אומר ומוסיף - "אחד הרעיונות שארצה לקדם זה להוסיף לכל מחזור של תלמידים, קבוצה של כ-25 תלמידים יהודים מחוץ לארץ".

כותרת ראשית

בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?

גלובל | אדיר בן עמי | 22:52

- כל הכותרות

ה-S&P עלה בכ-0.5%; הנפט קפץ ב-2%, אלוט זינקה ב-17%

בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?

סוף עידן ברשות לני"ע האמריקאית: גנסלר יפרוש עם כניסת טראמפ

עסקת ענק: מדיהאושן רוכשת את אינוביד ב-500 מיליון דולר

ויתניה: עסקה בין בעלי שליטה - מה המשמעות למשקיעים?

בכירים באנבידיה מתכננים למכור מניות בשווי 34 מיליון דולר

פאלו אלטו עם דוחות מעורבים: מה החברה צופה לשוק הסייבר?

יזם הקריפטו רכש בננה מודבקת לקיר ב-6.24 מיליון דולר

ג'ון דיר מזנקת ב-8% למרות תחזית זהירה

הבנקים זינקו קרוב ל-2% - עוד שבוע טוב בבורסה בת"א

בנק ירושלים מצטרף למרוץ על ישראכרט - האם מנורה תעלה את המחיר?

סנופלייק מזנקת ב–30% – הודיעה על שת״פ עם אנת׳רופיק

וויז רוכשת את דאז בסכום שמוערך ב450-550 מיליון דולר

אנבידיה עוברת לעליות במסחר שלפני הפתיחה אחרי שירדה כבר מעל 3%

משנה למנכ״ל תדיראן: ״אנחנו שואפים, הצבנו לעצמנו יעדים ריאליים ואנחנ...

השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר

פנינסולה: עלייה של 18% בהכנסות; תחלק דיבידנד של 9 מיליון שקל

"דלק ממוקדת בהשבחת נכסי הליבה, אבל בוחנים גם הזדמנויות אחרות"

י.ח. דמרי: ההכנסות צמחו ב-36% - 458 מיליון שקל

מנכ"ל קסטרו: "קשה להעריך את השפעת חזרת הטיסות לחו"ל"

עוד תכניות

גם אבשה כהן, איש חינוך מקומי מספר על הייחוד של האזור, היתרונות החינוכיים והאהבה לטיולים "בבית ספר היסודי בכיתות ו'-ח' עושים טיולים ופעילויות חוץ שברמת כיתות ט'-יב' עם לינת שטח, בישולים, אחריות שאף אחד לא מבשל עבורך. פה זה נראה מובן מאליו. אבל זה לא, זה מבחינתי חינוך ארוך טווח".

רמת הנגב היא המועצה הגדולה בישראל המתפרשת על פני 4.2 מיליון דונם שמהווים 22% משטח המדינה. במועצה מתגוררים כ-8,000 תושבים ב-15 יישובים ו-24 חוות בודדים. המועצה מהווה פסיפס ישראלי המכיל קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים חילונים, יישובים קהילתיים דתיים, ישוב מעורב דתי-חילוני, מחנה צבאי, 2 מיזמים חברתיים ו-24 חוות בודדים. כולם חיים בהרמוניה ברוח חזונו של דוד בן גוריון לפיתוח, יישוב ושימור הנגב.

רמת הנגב הפכה למעצמת אנרגיה מתחדשת כאשר כ-45% מהאנרגיות המתחדשות בתחום הסולארי מופקות ברמת הנגב. כ-420 מגה ואט שהם כ-3% מכלל אספקת החשמל של ישראל מיוצרים בשלוש תחנות כח הפועלות באנרגיה מתחדשת בסמוך ליישוב אשלים.
בנוסף, ברמת הנגב יש דגש והשקעות של גורמי מחקר ופיתוח בתחומי החקלאות המדברית. כ-80% מעגבניות השרי בארץ מגיעות ממושבי האזור. בנוסף, יש מומחיות בגידולים נוספים לרבות אוכמניות, פטריות, ירקות אסייתיים ועוד.

אזור הר הנגב הוא אזור שנחשב בתולי ורבים נהנים לטייל בו – תיירות הפנים באזור הולכת וגדלה כשבמקביל לטיולים יש גם אטרקציות ייחודיות כמו גלישת חולות וסיורי עששיות בגן הלאומי שבטה. השנה הוקם מרכז לעסקים - HUB רמת הנגב - חממה ליזמות ומרחב עבודה שיתופי על מנת לעודד ולעזור ליזמים ועסקים קטנים במועצה.

ומה בהמשך? לתכנן ולהתכונן לצמיחה דמוגרפית של 30,000 תושבים, הגדלת התב"עות בכלל היישובים, הקמת תיכון נוסף ומרפאה אזורית גדולה אשר תשפר את שירותי הרפואה, תוכנית לקידום פארקי תעשיה, מרכז שירותי דרך בסמוך לעיר הבה"דים, הקמת מרכז מסחרי במתחם המועצה, פיתוח פרויקט תיירותי בדרכי הבשמים, קידום וחיזוק מרכיבי תיירות נלווים (צפרות, שבילי אופניים וכו') שחזור עוג'ה אל חפיר (תל ניצנה) והקמת מתחם תיירותי במקום עם מסעדות וחנויות. בפועל, התוכניות עשויות להיות צנועות – ההתפתחות של האזור וזה גם מתבטא במחירי הנדל"ן בעלייה משמעותית.

מחירי הדיור במועצה נעים במנעד רחב. באזור פתחת ניצנה ניתן לקנות מגרש של דונם בעלות של כ-100-300 אלף שקל, משתנה בין היישובים השונים. בנוסף יש אפשרות לקבל 30-70 דונם שטח חקלאי. 

במדרשת בן גוריון מחירי הדיור זינקו בעשור האחרון. בסבב הרחבה השני שהיה לפני כעשור, המקומיים מספרים כי התחננו לחבריהם שיקנו פיסת אדמה בכמה עשרות אלפי שקלים. כיום מחירי הקרקעות טיפסו ל-750-900 אלף שקל למגרש. בית פרטי יכול לנוע   בין 2.4-2.8 מיליון שקל. אך גם יש פה מקרים של בתים שנמכרו במחירים גבוהים יותר. בשנים האחרונות יש יציבות מחירים. בפועל, כמעט ואין היצע, הביקוש גבוה, לכן כל מי שמוציא וילה למכירה דורש סכומים גבוהים, אך מנגד - לא כולם מוכנים לשלם. בשאר יישובי המועצה קיימים מחירים שונים. ניתן למצוא מחירי דירות ביישוב אשלים במחירים יותר נמוכים ואילו בקיבוץ טללים מחירים דומים למדרשה.

ערן דורון ראש המועצה רמת נגב, ספר על עצמך, איך הגעת לנגב?
"הגעתי לנגב לפני 25 שנה. כבר אז הבנתי שהנגב הוא האזור המאתגר במדינת ישראל. המשפט האלמותי של בן גוריון 'בנגב ייבחן העם בישראל' היה לנגד עיני. היה לי ברור שהדברים ייבחנו לא בתל אביב אלא דווקא בנגב. היום מסתכלים 20 שנה קדימה, וישראל הולכת להכפיל את מספר תושביה, ומדינת ישראל תמשיך להיות המדינה הכי צפופה בעולם המערבי מצפון לב"ש ועתודות השטחים הפתוחים שיש למדינה זה בעיקר בנגב וקצת בגולן. ולכן השאלה איך הנגב יתמודד עם הגידול באוכלוסייה מצד אחד והצרכים של מדינת ישראל מצד שני היא קריטית וצריך להיערך אליה. זאת שאלת היסוד שצריכה להעסיק את כולנו".

מה החזון של רמת נגב – מה צפי הצמיחה של האזור?
"כאשר מדברים על הפיתוח של הנגב, רבים חושבים כיצד להביא אנשים מהמרכז לנגב, כי זה הדרך לפתח ולגדול. אני חושב אחרת, כי קודם צריך לטפל במי שנמצא כאן ולא מי שיגיע. לוודא שהחיים היום בנגב יהיו טובים וראויים. לתת אלטרנטיבה לחיים איכותיים וזה יביא את האנשים לפה, ולא כי מנסים לשאוב את האנשים מהמרכז. קודם להשקיע באנשים המקומיים כולל המגזר הבדואי, שזה משליך על כל מי שחי בנגב. החיים יהיו פה מספיק טובים ואנשים ירצו לבוא לכאן.

"בהמשך להתפרצות הקורונה אנחנו רואים עלייה בחודש וחצי האחרונים בשיעור המתקשרים והמתעניינים שרוצים לבוא ולשמוע על החיים פה. אחרי שהם חוו את החיים של חודש בבית בין ארבע קירות בקומה בבניין שאתה לא יכול לצאת ממנו. דווקא פה לתושבי האזור היה הסגר יותר קל, גם כיום הביקוש להגיע לפה קיים אבל ההיצע עדיין לא מספק".

דורון מחלק את שטח המועצה ל-3 אזורים, לכל אזור יש את המאפיינים הייחודיים שלו "כיום יש פה כ-8,000 תושבים ,המתגוררים בשלושה אגנים שצריך לפתח -אגן משאבים, אגן שדה בוקר ואגן פתחת ניצנה".

אגן משאבים – תעשייה ופוטנציאל דמוגרפי
באזור זה רואה דורון את הפוטנציאל הגדול ביותר לגידול דמוגרפי וזה בעקבות הקרבה לעיר באר שבע, "אגן משאבים חצי שעה מבאר שבע, ולכן אין בעיה להסתמך על מקורות תעסוקה, והקרבה לנאות חובב ולבאר שבע היא דבר שמעודד קליטה.
"במקביל פועלים באגן זה להגדלת מקורות התעסוקה במועצה - תעשייה, תיירות, מסחר ושירותים, ואגריטק (חקלאות). בנוסף מקימים מרכז מסחרי בסמוך למועצה. באשלים נפתח אזור למסחר. בהיבט התעסוקתי מפתחתים את המו"פ ונכנסו לעולם הקנאביס. למיקום הגיאוגרפי במרכז המועצה יש הרבה יתרונות לתחום של מסחר ותעשייה מוטת מים מליחים, זה אומר תוספי מזון, מפעל דגים -אקווהטק, מפעל סלטים ואף חוות שרתים".

עפ"י התוכנית הכוללנית יש שאיפה לגדול בעוד כ-6,000 יחידות דיור, על כך אומר דורון "לגבי קליטה יש שם שניים וחצי ישובים בתכנון, שיזף שכבר הוקם ובשלב של התכנון המפורט של התב"ע שזה יישוב של עד 500 יחידות דיור, יש החלטת ממשלה על נווה תמרים 2,400 יחידות דיור וניסיון לקדם את נווה גוריון שעדיין אין החלטת ממשלה על זה. אבל השאיפה לעוד 3,000 יחידות דיור. שאני מסתכל על האזור הזה אני מעריך שיגיע לסדר גודל של 20-30 אלף תושבים בטווח של ה-20 שנים הקרובות"

אגן שדה בוקר – תיירות והשכלה
באזור שדה בוקר יש את היישוב הגדול במועצה – מדרשת בן גוריון, כרבע מאוכלוסיית האזור כ-2,000 תושבים. הישוב נמצא על בקעת צין שם קבורים דוד ופולה בן גוריון, אזור שופע מטיילים. בראייתו של דורון האזור צריך לפתח את הפן התיירותי, כאשר מבחינה חינוכית קיימת כאן שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון – לתארים מתקדמים בחקר המדבר, ובנוסף קיימת מדרשת שדה בוקר שהוקמה על בסיס חזונו של בן גוריון.
"באגן שדה בוקר יש ארבעה יישובים, שמתרכזים בחינוך השכלה ותיירות. מבחינה תיירותית נפתח כאן מלון קדמה של ישרוטל בקיבוץ שדה בוקר והשאיפה לפתוח עוד 4 מלונות לפחות – בחניון הרועה, בית השאנטי, בכניסה למדרשה ובעבדת.  בכדי להיות על מפת התיירות צריך להגיע ליעד של 1,000 חדרים. כיום כולל המלון החדש אנחנו מגיעים לקרוב ל-200 חדרים.
"מבחינה דמוגרפית עיקר הפוטנציאל קיים ביישובים הסמוכים למדרשה. יש צפי הרחבה של קיבוץ שדה בוקר ומרחב עם ל-500 יחידות דיור בכל יישוב".

אגן פתחת ניצנה – חקלאות מדברית
אזור פתחת ניצנה גובל עם מצרים. מבחינה גיאוגרפית מצוי במרחק של כשעה מהעיר באר שבע. היישובים יחסית קטנים ולעיתים גדלים בכל שכבה מספר ילדים בודדים. אך מצד שני זה גם קסמו. הקהילה הקטנה מגובשת ותומכת, החקלאים עוזרים אחד לשני בהתמודדויות המורכבות והייחודיות של הפרחת השממה. "האגן הכי מאתגר הוא פתחת ניצנה", אומר דורון, "כיום מבוסס האזור על חקלאות ומזה נובעת שבריריותו. הפרנסה מחקלאות לא פשוטה. אך יחד עם זאת פעלנו למען כך שיוקמו 450 נחלות באזור.

"אחד הרעיונות הוא לקחת את מתקן חולות ולהקים אזור תעשייה, לפסטיבלים ואומנות ולעשות חממה שתתמוך בנושא של חקלאות. כיום יש 600 סטודנטים ממזרח אסיה שלומדים חקלאות ועובדים במשקים בפתחת ניצנה, והשאיפה להביא מוסד אקדמי לאזור פתחת ניצנה. יש לנו תשתית בינלאומית כדי לפתח את הנושא ובכך לייצא את הידע שלנו בחקלאות.

"מבחינת צמיחה דמוגרפית, אנחנו מחכים להחלטת ממשלה שתגדיל את פתחת ניצנה מ-1,000 תושבים ל-1,000 משפחות אחרת האזור לא יתפתח. זה דבר שאני מקווה שיאושר בממשלה החדשה. הפוטנציאל בפתחה הוא גדול וצריך לממש אותו, למרות האתגרים הגדולים, וצריך להרחיב את התעסוקה מהמצב כיום שממוקד בחקלאות ולפתוח לדברים שקשורים לחינוך ותיירות".

עד לפני כשנה לא הייתה תחנת דלק באזור פתחת ניצנה. תחנת הדלק הקרובה היתה במועצה במרחק של כחצי שעה נסיעה - "לאחרונה פתחתנו תחנת דלק שהייתה מושבתת עשרות שנים, ופתחו במקביל חנות נוחות", אומר דורון, "אמרו לנו שאין לזה שום היתכנות כלכלית, והיום היא עובדת בשיא הפדיון ביחס לכמות אוכלוסייה מכל התחנות בארץ, כי מסתבר שחיילים וכוחות הבטחון משתמשים בה. המון קהלים שהיועצים העסקיים לא לקחו בחשבון מגיעים לתחנה. סביב זה נרצה להקים עוד הסעדה ושירותים"

הזקן היה שמח
מדרשת שדה בוקר הוקמה בתחילת שנות ה-60, בהתבסס על חזונו של דוד בן גוריון, המקום מושתת על ערכי חינוך סביבתי, טיולים, אהבת הארץ והמדבר. מנכ"ל המדרשה הנכנס דרור אלוני, הוא איש חינוך מנוסה שרואה בתפקיד שליחות -  "אני יליד יום העצמאות ה-5 למדינת ישראל. נולדתי בכפר שמריהו, והייתי 24 בשנים בחיל הים בתפקידי פיקוד. ניהלתי את הגימנסיה עברית הרצליה בתל-אביב והייתי 3 קדנציות ראש המועצה בכפר שמריהו. בשנתיים האחרונות חיפשתי אתגר חדש והתעקשתי על תפקיד בנגב והגליל, החיפוש ארך זמן עד שמצאתי את התפקיד במדרשת שדה בוקר. שמחתי מאוד על ההזדמנות, מתוך רצון להשפיע על המדרשה וגם לקדם את ההתיישבות בנגב, להביא כוחות חדשים ורעננים להתיישבות ופיתוח, לפי האמרה של בן גוריון 'להפריח את השממה' ליישב את הנגב ולחנך את הנוער".

נכנסת לתפקיד החודש בתקופת קורונה, איך זה מרגיש?
"הגעתי למקום נטוש. האנשים היו בבית עם מורל נמוך, ובימים האחרונים אנחנו מתחילים בהיערכויות לקליטה מחודשת. באופן כללי המדרשה במצב כלכלי מאתגר, יחד עם זאת בתוך הקושי הגדול, ועד העובדים "נכנס מתחת לאלונקה" וגם ההסתדרות ומגלים הבנה למצוקות הללו. התפקוד שלנו תחת תקנות החירום קשה עד בלתי אפשרי, אך אנחנו בכל זאת מצליחים לתפקד.
"בראייה קדימה העבודה הכי חשובה לי זה להגדיר למוסדות הקיימים במדרשה איפה אנחנו נמצאים היום ולאן רוצים להגיע אחרי הקורונה, כי ברור לכולם ששום דבר לא יהיה דומה. עם זאת, אנחנו לא קופאים על השמרים. במכינת הנגב  יש שתי שלוחות, אחת במדרשה ואחת בחולית, קרוב ל-90% מהחניכים משובצים בעבודה התנדבותית מאורגנת, בעיקר בחקלאות וגם במרכזי לסיוע לקשישים, מד"א. למעשה המכינה ממשיכה לפעול גם במסגרות אחרות בתרומה לא פחותה".

ספר על המוסדות במדרשה?
"במדרשה שלושה מוסדות מובילים: בי״ס התיכון לחינוך סביבתי, בית ספר שדה ומרכז גל למנהיגות נוער.   לביה״ס התיכון לחינוך סביבתי מגיעים תלמידים מכל רחבי הארץ, רובם המכריע במסגרת הפנימייה (פנימיסטים). שני דגשים עיקרים בתיכון זה לימודי סביבה ומגוון פעילויות חברתיות. במהלך תקופות התיכון התלמידים יוצאים לכ-10 סדנאות שטח מגוונות בכל חלקי הארץ ובקהילות שונות. ניתן דגש ללימודי סביבה, וחלק גדול מהפעילות מתקיים במרחב הפתוח. 

"יום הפעילות אינו מסתיים ב'שעות סיום הלימודים' אלא נמשך לשעות הערב, לרבות עשייה של הוועדות השכבתיות, הוועדות הבית ספריות, תרומה לקהילה והתנדבות, חוגים ופעילות העשרה.

"בית ספר שדה שדה-בוקר הינו מרכז הדרכת טיולים ואורחן ומהווה את מרכז הטיולים החשוב במרחב, ונקודת יציאה לסוגי הטיולים ומחקר בנגב המרכזי. בין הפעילות יש טיולי משפחות, טיולים שנתיים לבתי ספר, הדרכה לחיילים, טיולים נודדים בני 2-5 ימים בהם לנים בשטח והולכים ברגל מנקודה לנקודה"

יש כמובן פעילויות נוספות, כאשר סביב מדרשת שדה בוקר הוקם יישוב שהולך וגדל - מדרשת בן-גוריון. הפעילות העיקרית באזור היא כאמור חינוך והשכלה. אבשה כהן, איש חינוך הגיע להתיישב יחד עם משפחתו בשנת 2008 במדרשת בן גוריון. "הגענו לנגב בעקבות אהבה גדולה למקום", אומר כהן, "הכרתי את אשתי כאן בבית ספר שדה במהלך שירותה הצבאי כמורה חיילת לפני יותר מ-20 שנה. באותה תקופה התאהבנו אחת בשנייה וגם אמרנו שנהיה גדולים נעבור לגור פה. שנינו גדלנו באותה שכונה בירושלים, ולשנינו היה ברור שאת הילדים נגדל כאן; ובאמת כך היה. כאשר היו שני ילדים עברנו לכאן, והיום יש לנו ארבעה ילדים ברוך השם.

"רצינו לעבור לגור כאן מכמה סיבות. הראשונה היא הנוף של נחל צין. מאוד יפה כאן, והאווירה היא קסומה. אזור חיים כפרי. מבחינתנו יש פה מינון טוב של כמות אנשים, יש פה אנשים מאוד מודעים וערכיים. אנחנו גרים ביישוב שבכל רחוב אנשים מדברים חינוך ומשתדלים לעשות חינוך. גם אני באופן אישי איש חינוך, ואנחנו חושבים שלילדים שלנו יש הרבה פתרונות חינוכיים טובים – בתי ספר ומסגרות בלתי פורמליות, מצד שני הבעיה שאין הרבה אנשים והילדים גדלים אחד עם השני מהילודה ועד התיכון.

כהן מגדיר את העניין החינוכי כיתרון הגדול של המקום -"האוכלוסייה מדברת חינוך. זה יכול להיות דבר מאתגר. לא מקבלים כל דבר ויש ויכוחים, אבל זה בשביל ליצור חינוך טוב יותר. יש פה מעורבות הורים אמיתית. אפשר להרים פה פרויקטים ושיתופי פעולה בין ילדים, נוער ומבוגרים. יש פה הרבה פרויקטים ביסודי ובתיכון עם מעורבות של קהילה, וברגע שיש מעורבות קהילתית זה החינוך הכי טוב שאפשר לקבל. יש פה דגש על התנדבות וערכים נוספים. יוצאים פה להמון התנדבויות בכל מיני מקומות. יש פה חברה שהיא טובה וערכית. אנחנו זוכים פה לחינוך טוב מאוד שנותן עצמאות וחופש, שסומכים פה על תלמידים מכיתה א' ועד יב'.

"אחד הדברים שמערכת חינוך יכולה לתת לילד זה עצמאות ואחריות. הוא ייקח את זה אחר כך לחיים שלו. האמצעי להשגת הדבר זה טיולים ושטח. שילד מתכנן את הסיכונים שיש בדרך, הוא מתכנן ונזהר, לוקח אחריות על הדברים שהוא מחליט, וברגע שהוא עושה את זה בטיול זה הופך לאמיתי, בשונה ממבחן שאקבל 70 במקום 90, אחריות בשטח זה אומר להיתקע בשטח בחושך וזה יכול להיות מסוכן. לדוגמא בבית ספר היסודי בכיתות ו'-ח' עושים טיולים ופעילויות חוץ ברמת כיתות ט'-יב' עם לינת שטח, בישולים, אחריות שאף אחד לא מבשל עבורך. פה זה נראה מובן מאליו אבל זה לא. זה מבחינתי חינוך ארוך טווח"

צחי אפרתי, כותב בביזפורטל, גר בנגב ומדריך במדרשת בן גוריון