פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בין היתר בתנאים לעבודת הכהן במקדש, הפרשה שלנו מעלה מגוון נושאים ביניהם גם איסורים החלים על הכוהנים ופירוט מועדי ישראל. הנושאים הללו משרטטים את יסודותיה של החברה המתוקנת לפי התורה, שנדמה שרלוונטיים מתמיד לחיינו ולתקופה בה אנחנו חיים.

הפרשה, פותחת באיסורים החלים על הכוהנים בכדי לשמור על מעמדם וטהרתם, בשל העיסוק שלהם בקודש. החוקים, כוללים בין היתר גם דינים מתחום הטהרה, והנישואים, כל אלה במטרה לשמור על מעמדם הגבוה של מי שעוסק בדברים הקדושים. בכך, יוצרת התורה מעמד מיוחד עבור הכוהנים, בשונה מיתר בני ישראל.

אך, התורה מודעת לכך שביצירת מעמד נפרד נשגב ומורם מעם סכנה גדולה, במיוחד לאור העובדה שבני ישראל דואגים למחייתם של הכוהנים בכדי שיוכלו להתעסק בעבודה במשכן. המעמד עשוי ליצור מצב בו הכוהנים מועלים בתפקידם, בשל תחושת העליונות כפי שאכן קרה מספר פעמים.

לאור זאת, התורה אכן דואגת להבהיר לכוהנים מה מקומם, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי”. ההגבלות על הכוהנים באות להעצים את תחושת האחריות על כתפיהם, ולא לרומם את שמם. עליהם לזכור שהם משרתי ציבור, ונתמכים על ידיו, המעמד שלהם הוא אחריות ולא זכות יתר.

חשיבות הדאגה לחלש
בהמשך הפרשה, נמצאת פרשת המועדים המפרטת את מועדי ישראל, הקורבנות והמצוות המאפיינות כל חג. באמצע פרשת המועדים, מופיעות באופן מפתיע המצוות לקט שכחה ופאה, שבאופן כללי הן ציווי על בעלי שדות, להשאיר תבואה לעניים בשעת הקצירה.

המדרש בילקוט שמעוני, תמהה על כך, "וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים, והלא כבר נאמר בפרשת קדושים?". תשובת המדרש לכך היא, "אלא ללמדך, שכל מי שמניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני - מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קורבנותיו בתוכו". כלומר עצם הבחירה להזכיר את המצוות הללו מעידה על חשיבותם העצומה.

מנהיגים מחוברים וציבור רתום
שתי הנקודות הללו אמנם שנות זו מזו אך לדעתי יש להם חשיבות גדולה, באשר לאופי של חברה מתוקנת על פי התורה. חברה בה נבחרי הציבור מבינים את מקומם ולוקחים את האחריות שעל כתפיהם למקום של שליחות ושיפור מתמיד, ולא לכזה של התנתקות והתנשאות מעל יתר הציבור. בנוסף, חברה שמושתת על עזרה וסיוע לחלש, כחלק מהפעילות היומיומית של החיים בה.

נראה לי שהדברים הללו רלוונטיים ביותר לתקופה בה אנחנו נמצאים, כשאנשים רבים בארץ וברחבי העולם איבדו את פרנסתם, וזקוקים לעזרה לצלוח אותה. ברגעים כאלה חברה נמדדת ביכולת שלה לסייע ולעזור, לאלו שנזקקים לכך, בין אם זה בצורה מאורגנת וממוסדת ובין אם זה באופן פרטני על ידי יחידים. עם זאת, לא די בכך, דרושה גם מנהיגות רתומה שמבינה את גודל האחריות שלה, ולא מתעלמת מצרותיהם וצורכיהם של אלו אותם הם אמורים לשרת.

>לכל פרשות השבוע