פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
פרשת השבוע מציבה את העולם הכלכלי הרצוי, שנועד לצמצם את הפערים וליצור שוויון הזדמנויות לכולם; איך אפשר ליישם את זה במערכת הקפיטליסטית שלנו?
תדמיינו לרגע עולם, בו המושג ריבית לא קיים כלל או לכל הפחות הוא אסור בתכלית האיסור. נוסף על זה, כל שבע שנים יבוטלו כל החובות של הלווים כלפי המלווים, של כולם לא רק של טייקונים. במקרה בו אדם נאלץ למכור את ביתו בשל קשיים כלכליים, הוא יוכל להשיב אותו בכל זמן באמצעות החזרת סכום המכירה. אם כל זה לא מספיק, אז בכל חמישים שנה כל הנדל"ן שנרכש במהלך השנים הללו חוזר אל הבעלים המקורי שלהם.
נשמע מופרך ודמיוני - נכון? אבל זו המציאות שמציב הפרק הראשון בפרשת השבוע. הפרק, עוסק בנושאים כלכליים רבים, ובניהם - השבת הנחלות לבעליהן ושחרור העבדים בשנת היובל (כל 50 שנה). לאלו מצטרף איסור נשך האוסר על השטת ריבית על לווים מכל סוג. בנוסף, מוזכרים גם דיני העבדים הקובעים הגבלות על העסקתם, ודיני שנת השמיטה (השנה השביעית) בה לא עובדים את הקרקע.
בכדי להבין את הדינים הללו, ננסה לעמוד בקצרה על טעמיהם. באשר להשבת הנחלות כותבת התורה, "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", כלומר הנחלות כולן שייכות לקב"ה ועל כן הסחר בהם מותנה. בהקשר זה חשוב לזכור שמדובר במצב בו לכל אדם יש נחלה משלו אותה הוא קיבל כחלק מהשתייכות לשבט מסוים. הטעם לאיסור הריבית נסוב סביב סוגיית הערבות ההדדית והדאגה לחלש, "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".
- כל הכותרות
צמצום פערים ודאגה לחלש
אם כך, נראה שהחוט המקשר בין כל הדינים הללו הוא הרצון לשמור על חברה שיוונית במידת האפשר, כזו הדואגת לזה שנפל או הסתבך. התורה מנסה להחליש במידת האפשר את העיסוק המתמיד ברכוש ובכסף, ובניסיון לייצר רווח במיוחד אם הדבר נעשה על חשבון האחר.
לאורך הדורות עסקו רבים במטרה להבין ולהורות כיצד ליישם חוקים אלו הלכה למעשה. כיום, ברור של ניתן ליישם חוקים אלו ככתבם במערכת הכלכלית שסביבנו, אבל בהחלט אפשר לפעול ברוח הדברים, ולראות כיצד אנחנו פועלים ליצרית חברה הוגנת ולצמצום הפערים. דוגמא לכך, ניתן למצוא במספר עמותות בארץ המעניקות הלוואות בלא ריבית, לכל מי שזקוק, או עמותות הדואגות להשמת עובדים ולשוויון חברתי.
הפרשה מעמידה בפנינו מראה, ביחס להתנהלות הכלכלית שלנו כיום, כחברה וכיחידים. ומזמינה אותנו לשאול את עצמנו שאלות קשות. דוגמאות לשאלות שיכולות לצוף, ניתן למצוא בכל מקום, במישור הפוליטי, הכלכלי והאישי.
מכיוון שבהקשר הפוליטי, דשו רבות בשאלות הללו בתקופה האחרונה, ניקח לדוגמא את המערכת הבנקאית: כיצד נוצר מצב בו בעל נכסים זוכה לדחיות בתשלומי הלוואה, ואדם אחר נאלץ לשלם על כל חריגה קטנה? האם הריבית שניתנת ללווים באמת מתמחרת את הסיכון שלהם או שמא יש דין אחר לבעלי ממון וקשרים?.
מלבד אלו גם במרחב האישי, ניתן ליישם מעט מרוח הדברים של הפרשה. טוב יהיה אם כל אחד יחשוב מה ביכולתו לעשות במרחב האישי בכדי לצמצם את הפערים ככל הניתן. כך, במיוחד בימים אלו, חשוב לעשות ניסיון להרוויח מה שפחות על חשבונו של אדם או עסק שנקלע לצרות. לצד זאת, הפרשה שבה ומדגישה את החשיבות שבסיוע אקטיבי לאלו שזקוקים לכך, בכדי לעמוד על הרגלים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
11.כלכלה מודרנית8 17/05/2020 10:29הגב לתגובה זו0 0השיטה שמתוארת בתורה התאימה לעם של חקלאים זעירים, בעלי חלקות אדמה שעברו בירושה. מוסד ההלוואה באותה תקופה היה מוסד של צדקה, לא של השקעה. ברור שאין זה מתאים לכלכלה המודרנית. עם זאת, הייתי שמח למערכות כלכליות מודרניות שונות מאלה שיש לנו היום. ההלוואות סוחטות את לשד הלווה, ומאפשרות לרדוף אותו, לעכל את משכורתו, וכו'. זה מצב לא בריא. הייתי מעדיף שהלוואות תינתנה רק כנגד שיעבוד נכסים, מוגדרים מראש. ויותר מכך, הייתי מעדיף שהקמת חברה בע"מ תהיה קלה מאוד מבחינה ביורוקרטית, כך שרק נכסים ששייכים לחברה יהיו משועבדים להלוואה. המלווה (הבנק) ידע מראש מה השיעבוד. חוק פשיטת הרגל של איילת שקד הוא צעד בכיוון הנכון. הוא מכריח את הבנקים להבין שהלוואה נותנים כנגד שיעבוד נכסים, ולא על סמך רדיפה עתידית ואחיזת חנק של הלווה, שבסוף יפרע על ידי נדבות מאחים, דודים וסבתות. הייתי גם מעדיף שבמקום הלוואות לעסקים זעירים תהיינה קרנות השקעה. מעין קרנות נאמנות לעסקים זעירים, כך שהמשקיעים ישאו גם בסיכון אך גם ברווח. הדברים רחוקים מאוד מההתנהלות המודרנית בימינו, וכן אפשר לקבל השראה מפרשת השבוע. השראה, אך לא מתכון לביצוע.סגור
-
10.טעות בכתבהדודי 17/05/2020 02:16הגב לתגובה זו0 0מותר להלוות עם ריבית לגוי, יהודי ליהודי יש איסור ריבית.סגור
-
9.יפה אבל יש לצייןשלמה 16/05/2020 23:08הגב לתגובה זו0 0שנכסי הנדלן שהיו חוזרים מדובר על כפרים ערים קטנות ושדות ככה שלכל יהודי היה חלק בארץ בערים שהיו מוקפות חומשה שכנראה היוו ערי מסחר היה ניתן לקנות בית דירה \חנות \משרד לצמיתות כמבואר בפסוקים בכל אופן כתיבה יפהסגור
-
8.קודם כל לבטל פנסיות תקציביות של 100 אלף בחודש, אחר כךמשקיע 16/05/2020 21:55הגב לתגובה זו0 0לצמצם פערים בשכר על ידי שינויי מס, להעניק הלוואות מדינה ללא ריבית לזוגות צעירים ומשפרי דיור עם ילדים, לפתוח את השוק לייבוא מזון כדי שהמחירים פה יהיו נורמאליים ולבסוף כן אפשר לבטל חובות לאנשים שהסתבכו בריבית דריבית עם הבנקים וכל מיני גופי הלוואה מושחתים במשך שנים ולתת להם לצאת לחופשיסגור
-
7.רשתות השיווק העלו מחירים בקורונהכולם נוכלים 16/05/2020 14:25הגב לתגובה זו1 0מדינה אוכלת יושביה כל בעל מכולת נהיה נוגס וכעת בקנינונים המחירים גבוהים מתמיד. האמת היא שאזרחי ישראל רובם טיפשים שלא בודקים מחירים ושמים פתק בקלפי לפי מה שסתא שלהם הצביעהסגור
- טען עוד
-
6.אחלה מאמר כמו תמיד !אמנון 15/05/2020 18:02הגב לתגובה זו5 0בנוסף הקורונה מתה בארץ הקודש . ברוך השםסגור
-
גועל נפשהנביא 16/05/2020 15:23הגב לתגובה זו0 0שמקשרים אלמנטים דתיים עם גיבוביי שטויות בצל הקורונהסגור
-
5.תענוג לקרואינון 15/05/2020 17:19הגב לתגובה זו6 0תודה רבה לביזפורטלסגור
-
4.אתנחתה רוחנית נפלאה (ל"ת)שי 15/05/2020 12:37הגב לתגובה זו5 0סגור
-
3.פירעון של שנת שמיטהשמעון 15/05/2020 10:58הגב לתגובה זו1 0שכחתם לציין בשביל שה תקנו פרוזבול(שטר המלווה ) שזה נותן ללווה חובה להחזיר את הכסף אפילו אחר 7 שנים שאנשים ימשיכו להלוות זה לזהסגור
-
2.איש לא חשב אזי 15/05/2020 10:48הגב לתגובה זו3 0שטיקוניים ילוו כסף מהעם ואז יעשו תיספורת.. אבל המוח הקפיטליסטי ממציא אין סוף דרכים לגזול כסף מהעניים...סגור
-
נכון הטייקוניםירון 15/05/2020 18:50הגב לתגובה זו0 0הלכו ל"מספרה" בעצמם ראה איוב קוהלת וכו'סגור
-
1.כל מה שבידנו לא באמת שלנו !דנה 15/05/2020 08:49הגב לתגובה זו6 1הכל ניתן בהשאלה ובאופן זמני מבורא הכל יכול שהכל שלו!!סגור
-
כמה שדנה ממולחתסיר וצלחת 15/05/2020 18:51הגב לתגובה זו0 2שלוש בעיות בעולמנו דת פוליטיקה והקשר בין הון ושלטון ותו לאסגור
-
כן, והסוציאליסים שכל פעם קם מישהואיציק 16/05/2020 16:37הגב לתגובה זו1 0לבצע בו הנשמה מפה לפה .סגור
