פרשת בהעלותך: בתום העליות מגיעות הירידות הכואבות

פרשת השבוע בהעלותך ממשיכה לעסוק בתיאור ההכנות לקראת מסע בני ישראל במדבר. עם זאת, לאחר שההכנות מושלמות מתגלים מהר מאד בקיעים בין העם להנהגה בראשות משה. תגובתו של משה לאירועים מלמדת רבות על הדרך הנכונה להתמודד עם ביקורת, גם אם היא לא מוצדקת.

בפרשתנו מוזכרים שני אירועים המערערים על ההנהגה הן של ה' והן של משה כאלו כשהראשון הוא סיפור תבערה והשני הוא קברות התאווה. האירוע הראשון, הוא מעין פרומו לשורת התלונות שתבוא בהמשך, כשבני ישראל משמיעים תלונות כלליות, "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'". התלונות הללו גוררות תגובה קשה מצד הקב"ה, במסגרתה פורצת אש הפוגעת בקצה המחנה. האש נעצרת רק לאחר שמשה מתפלל אל ה' בעקבות בקשת בני ישראל.

הסיפור המשמעותי מגיע לאחר מכן, כשהעם במחנה מתלונן על האוכל במדבר ומביע את געגועיו למצרים, "זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים". המקרה הזה מוביל לשבר אצל משה שפונה אל הקב"ה ומתלונן על העם, ומבקש ממנו עזרה, "לֹא־אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת־כָּל־הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי. וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג".

בתגובה לדבריו הקשים ולמצקתו של משה, מצווה אותו הקב"ה להביא 70 זקנים שיישאו יחד איתו בנטל הנהגת העם: "אֶסְפָה־לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא־תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ".

נגמרה תקופת החסד תקופת החסד
האירועים הללו במדבר, מגיעים לאחר שתחושות ההתרגשות והאידיליה שלאחר יציאת מצרים שוקעות. התלונות מצד בני ישראל נתפסות בעיני משה ככפיות טובה של העם כלפיו וכלפי הקב"ה. דווקא בגלל שהן מגיעות לאחר נקודת השיא של העם משה חווה אותן בעוצמות גדולות.

עם זאת, גדולתו של משה מתגלה דווקא בעובדה שמהר מאד הוא מכיר גם בבעיותיו שלו ולא תולה הכל רק בכפיות הטובה של העם. היכולות הזאת להבחין במגבלותיו כמנהיג, מאפשרת לקב"ה להציע פתרון שישיב את הסדר על כנו ויביא לחיזוק ההנהגה של העם.

נדמה לי שהאירוע הזה דומה לתחושות שרבים חווים בתחומים שונים בחיים בין אם זה בחיים האישים או העסקיים. לעתים רבות לאחר רגעי שיא, בשוך האופוריה מגיעה נחיתה קשה. אירועים מאין אלו, מגיעים ברגעים לא צפויים ולפעמים גם אין ביכולתנו לעצור אותם. אך, החכמה היא להכיר בהם מחד, ומאידך לנסות להבין ולמצוא את האחריות שלנו למה שקרה. היכולת הזאת יכולת הזאת עשויה להשיב באופן מהיר, וללא זעזוע רב את המצב לקדמותו.

>לכל פרשות השבוע