60% דואגים לעתידם הכלכלי – ציון נכשל לממשלה בטיפול במגפה

מיום ליום, הסערה שיוצר משבר הקורונה, הופכת ליותר ויותר מוחשית. העלייה המדאיגה בכמות הנדבקים והחשש מהסתיו והחורף, מובילים לגל של הימורים מתי יגיע הסגר הבא. אם וכאשר. ההימור כרגע, שהאפשרות הכי סבירה תהיה סגר לקראת החגים, למרות שבפועל, מבלי להרגיש, אנחנו לאט לאט חוזרים להגבלות ועבודה מסיבית מהבית.

אבל זה לא משנה. מה שמשנה הוא שסגירת הכלכלה ומשך לא ידוע של המיתון התוקף את הכלכלה הגלובלית בחמת זעם, נותן את אותותיו בציבור הישראלי. כי אם הרוב חשבו שעם סיום הסגר הסיפור של המגפה יסתיים ונחזור לשגרה – כל אלה התבדו.

עכשיו, החששות האלה מקבלים ביטוי בעלייה של 20% במספר האנשים הדואגים לעתידם הכלכלי ביחס ללפני חודשיים. סקר שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצייר תמונה מדאיגה לגבי "הטרנד" שמעיק על רוב מוחלט של הציבור הישראלי – המשבר הכלכלי.

החילונים והצעירים דואגים יותר, הערבים והמבוגרים פחות
מהסקר עולה כי לראשונה מזה חודשיים, נרשמה עלייה בחשש הכלכלי בציבור היהודי – מ-50% לפני שלושה שבועות ל-60%. בציבור הערבי חלה דווקא ירידה, מ-74% ל-64% החוששים למצבם הכלכלי בימים אלה.

עוד עולה כי החשש הגבוה ביותר לעתיד הכלכלי הוא בקרב צעירים בני 34-25 (67%), אחריהם גילאי 24-18 (65%), גילאי 54-45 (65%), בני 44-35 (60%), וחשש מתון יותר בקרב גילאי 64-55 (52%) ובני 65+ (50%).

בנוסף, הסקר מראה שעליה משמעותית בחשש חלה בקרב חילונים, כשמספר האזרחים החוששים עלה מ-50% לפני שלושה שבועות ל-64% כיום. פילוח לפי רמת הכנסה מצביע על עלייה חדה בחשש הכלכלי בקרב בעלי ההכנסות מעל לממוצע – מ-31% לפני שלושה שבועות ל-48% כיום.

הממשלה נכשלת, טראמפ טוב לישראל
כצפוי, רוב הציבור מאשים את הממשלה בעניין ההתרפצות החדשה שמאיימת על הכלכלה. על סולם שבין 1 (גרוע) ל-10 (מצוין), כלל הציבור נותן לממשלה ציון מביך של 5.4 על טיפולה במשבר הקורונה. זאת, לעומת ממוצע של 6.5 בסקר שנערך באפריל האחרון.

כלומר, אם הממשלה הייתה בקורס באוניברסיטה, היא הייתה נכשלת. הציבור לא מטומטם. הוא רואה את הפרת הבידודים, הוא רואה את משחק הכיסאות והתעסקויות בפוליטיקה במקום בבריאות הציבור. הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה של ישראל לא עושה מספיק. הציבור גם יודע למי להפנות את האצבע המאשימה.

עם זאת, כצפוי, בעניין זה נמצאו הבדלים ניכרים בין המפלגות השונות. ציון גבוה קצת יותר (אבל עדיין לא מרשים) קיבלה הממשלה מבוחרי המפלגות החרדיות (ש"ס - 6.6; יהדות התורה - 6.4), הליכוד (6.5) וימינה (5.9). יתר הבוחרים לא היו כאלה נדיבים. ציון נמוך ממש מבוחרי ישראל ביתנו (4.8), כחול לבן (4.4) – זו שנכנסה לממשלה כדי להילחם בקורונה – והעבודה-גשר-מרצ (4).

בנוגע לבחירות לנשיאות בארצות הברית אשר יערכו בנובמבר, רוב מוחלט (56%) מהציבור הישראלי סבור כי מבחינת האינטרסים של ישראל עדיף שדונלד טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית. 16% בלבד חושבים כי בחירתו של ג'ו ביידן עדיפה, ופחות משליש (28%) אינם יודעים.

לדברי פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, "העלייה בחשש הכלכלי בקרב בעלי ההכנסות היותר גבוהות נובעת מחילחול ההכרה שהמשבר הכלכלי מעמיק והולך ואינו עומד לחלוף בעתיד הנראה לעין, וכי הסכנות הכלכליות שארבו בעבר רק לבעלי הכנסות נמוכות המועסקים בתפקידים פחות מקצועיים מאיימות כיום גם על היציבות התעסוקתית והכלכלית המשתכרים היטב ובעלי תפקידים בכירים".