דיוני הריבית - החלטה בפה אחד על השקת תוכנית הרכישות

מפרוטוקול החלטת הריבית ליולי עולה כי חברי הועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל קיבלו פה אחד את ההחלטות על השקת תוכנית לרכישת אג"ח קונצרני בהיקף של 15 מיליארד שקל. עם זאת ההחלטה על השארת הריבית התקבלה על ידי חמישה חברים שסברו שהריבית הנוכחית תומכת בהתאוששות הפעילות הכלכלית. חבר ועדה אחד הצביע בעד הורדת הריבית לשיעור של 0%. הוא סבר ששיעור ריבית נמוך מ 0.1% מתאים יותר עקב עוצמת המשבר והפגיעה החריגה בעוצמתה ברמת התעסוקה.

בדיון שהתקיים לפני שבועיים דנו חברי הוועדה בהשלכות של משבר הקורונה על הכלכלה הישראלית בטווח הקצר והארוך ובמדיניות שנדרשת כדי לצמצם את היקף הפגיעה הכלכלית בעסקים ובמשקי-הבית ולתמוך בהתאוששותו המהירה ככל האפשר של המשק.

בין הצעדים שהודגשו בין חברי הוועדה זה החשיבות בהקמת תשתית שתאפשר לבנקים להעמיד אשראי בעלות יותר נמוכה ותוך שמירה על נזילות גבוהה. הועדה דנה ביצירת תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להעמיד תיקי משכנתאות כבטוחה כנגד האשראי שהם מקבלים מבנק ישראל במסגרת התוכנית להרחבת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים.

דיון נוסף שהתקיים בנושא האפשרות להשקת תוכנית לרכישת אג"ח קונצרני בשוק המשני. הדיון התייחס להיבטים שונים שמצדיקים התערבות תוך הבחנה בין מצב של כשל שוק לבין התערבות שנועדה לסייע בהקטנת עלויות הגיוס. נקבע כי נכון לזמן זה אין כשל שוק אך יש מקום לתכנית שתחזק את התמסורת מהריבית המוניטרית אל כלל הריביות במשק, תעודד הנפקות של אשראי למגזר העסקי, ותפנה מקורות לאשראי לכלל מגזרי המשק. חברי ועדה העירו שיש חשיבות לעיתוי ההשקה וביצוע התוכנית וקבעו שהתוכנית צריכה להיות בהיקף משמעותי.

עדכון כלפי מטה בתחזית התוצר ב-2020 – התכווצות של 6% 
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו כלכלית. התחזית לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה והתוצר צפוי להתכווץ בשיעור של כ-6%, לאור הרעה בנתוני התחלואה המגדילים את אי-הוודאות ומעכבים את החזרה של הפעילות הכלכלית לשגרה ולאור ההתפתחויות בעולם.  לאור ההרעה בתחזית לצמיחה ב-2020, התחזית ל-2021 עודכנה כלפי מעלה, ל-7.5%.

ב-2020 צפוי גרעון בתקציב המדינה בהיקף של כ-12 אחוזי תוצר, כתוצאה מאובדן הכנסות של כ-55 מיליארדי ש"ח בשל ההאטה בפעילות, וגידול בהוצאות בסך של כ-60 מיליארדי ש"ח לצורך מימון דמי האבטלה וצעדי הסיוע עליהם הכריזה הממשלה.

 

שוק העבודה מראה שיפור איטי בחודש יוני
ניתוח של שוק העבודה מראה שהפגיעה בשוק העבודה נותרה משמעותית. מסקנה זו עולה מכל הנתונים למרות שקיים קושי להעריך במדויק את המצב בשוק העבודה לאור השונות בנתונים מהמקורות השונים. לאחר ירידה חדה בתעסוקה במרץ-אפריל, חל שיפור במהלך מאי אך קצב השיפור האט ביוני. מניתוח שנערך בחטיבת המחקר בהתבסס על סקרי הבזק של הלמ"ס עולה שבין 500 אלף ל-570 אלף עובדים שכירים עדיין נמצאים בחל"ת או פוטרו ממקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה, בנוסף לכ-150 אלף שהיו מובטלים לפני המשבר. כמו כן, כחמישית מהעצמאים (נכון לחודש מאי) איבדו את פרנסתם באופן חלקי או מלא.

סביבת האינפלציה נמוכה באופן משמעותי מהגבול התחתון של היעד

הועדה התייחסה להמשך מגמת הירידה בסביבת האינפלציה אשר נמוכה באופן משמעותי מהגבול התחתון של תחום היעד. מדד מאי ירד ב-0.3% ונרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 1.6%,בעיקר לאור תרומה שלילית משמעותית של סעיף האנרגיה. קיים קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן כל עוד המגבלות על הפעילות הכלכלית מביאות לכך שמוצרים ושירותים מסוימים אינם נצרכים ולא ניתן למדוד את מחיריהם, וחל שינוי בהרכב סל הצריכה של משקי הבית. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות בחודש יוני היו גבוהות מרמתן בחודש מאי, אולם ההתפתחויות במהלך התקופה לא היו אחידות: ציפיות האינפלציה משוק ההון ירדו, בעוד תחזיות החזאים עלו מעט לאחר פרסום המדד. בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית צפויה להמשיך ולהיות שלילית.
הוועדה דנה בהתפתחויות בשוק המט"ח. השקל התחזק מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי; שער החליפין מעכב את חזרת האינפלציה ליעד ומקשה על התאוששות היצוא.

דחיית תשלומים של כ-6.8 מיליארד שקלים

הוועדה דנה בהתפתחויות בשוק האשראי. האשראי הבנקאי המשיך לגדול, בעיקר לאור גידול באשראי העסקי (אשראי לעסקים בינוניים וגדולים) ואשראי לדיור. בנטילת אשראי צרכני על ידי משקי הבית חלה עלייה במאי לאחר ירידה חדה בחודש אפריל. סקר המגמות בעסקים מצביע על התמתנות מסוימת בקושי של חברות להשיג אשראי, אך המגבלה עדיין גבוהה משהייתה לפני המשבר. הממשלה הגדילה את היקף הקרן למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה ב-4 מיליארדי ש"ח נוספים; ההיקף הכולל של הקרן הוא 18 מיליארדי ש"ח, ונתקבלו בקשות לאשראי מהקרן בהיקף של כ-47 מיליארדי ש"ח. כמו כן, החלה פעילותה של הקרן למתן אשראי לחברות בסיכון גבוה בערבות גבוהה יותר בהיקף של 4 מיליארדי ₪ נוספים. המערכת הבנקאית דחתה תשלומים בכ-530 אלף הלוואות בסך של כ-6.8 מיליארד ₪ עד אמצע חודש יוני.
חברי הועדה הדגישו שבנק ישראל נקט בפרוץ המשבר בצעדים נחושים כדי לתמוך בפעילות התקינה בשוק ההון ובתפקודם של שוקי האג"ח הממשלתי והקונצרני ושוק המט"ח, ושיש צורך להמשיך ולעקוב אחר שווקים אלה ולנקוט במידת הצורך בפעולות חדשות או להרחיב את הפעולות הקיימות.