פרשת ראה: האם אפשר למגר את העוני?
בפרשת השבוע, עובר משה לעסוק במצוות כחלק מנאום הכניסה לארץ, לאחר שהשלים את חלקו ההיסטורי. כמה מהמצוות הללו עוסקות בעניינים סוציאליים, כחלק מההכנה למציאות הכלכלית שמצפה לעם בארץ ישראל. אך מעבר לחוקים היבשים הם מעלות שאלה באשר לאפשרות לקיים עולם שוויוני ללא פערים.
פרק ט"ו, נפתח בציווי על השמיטה, שפירושה ביטול כלל החובות אחת לשבע שנים, לאחר מכן הוא עובר לעסוק בחשיבות מתן הצדקה, ודיני העבד והאמה שנמכרו בשל מצבם הכלכלי. הרציונאל שעומד לנגד עיניו של משה הוא מציאות ללא עניים, "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי־בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן־לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּה".
אלא, שמספר פסוקים לאחר מכן, ביחס למצוות הצדקה אומר משה דברים כמעט הפוכים, "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ". כלומר, לדבריו היות והמציאות של עוני ומצוקה לא ניתנת לשינוי, מצווים ישראל לסייע למי שנזקק. אם כן, האם ניתן להגיע למצב בו אין עניים כלל ומתקיים שוויון מוחלט בין כלל העם, או שמא פערים חברתיים ועוני הם מצב מתמשך?
פתרון אפשרי לשאלה, הוא כי לא מדובר בשתי מציאויות שונות, אלא בפער שבין השאיפה לבין המצב בפועל. כלומר, הרעיון המנחה שלפיו צריכים לפעול הוא מיגור את העוני וקדיום השוויון. ברם, המציאות לעתים מעט יותר מורכבת, המציאות הכלכלית יוצרת פערים ואף נשענת עליהם במידה רבה. לפיכך, על אף שמצב בו שורר שוויון מוחלט, הוא ככל הנראה בלתי אפשרי, אסור להשלים בשום אופן עם המציאות של פערים חברתיים, ולפעול במידת האפשר לצמצם אותם.
הדברים אמורים לפני כניסת עם ישראל לארץ המובטחת,שתעמיד אותם בפני מציאות כלכלית שונה ב-180 מעלות מזו שהכיר במדבר. לכן, לצד האזהרות מפני ההשלכות של אורח החיים החדש, מובאות שורה של מצוות שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים שיוצרת חברת השפע.
נדמה לי, שהמסר הזה מתאים מאד למציאות הכלכלית ולעולם ההישגי בו אנחנו חיים כיום. מצד אחד המציאות הנוכחית, מביאה עמה יתרונות עצומים ומציעה אפשרויות נרחבות לשכבות מגוונות של היו כימים לכני כן. אך מנגד, הוא גם יוצר עיוותים, ונשען לעתים על ניצול של שכבות חלשות, מה שעשוי להעמיק את הפערים וחוסר השוויון.
על כן, חשוב לזכור ולשים כנגד עינינו את הצורך לדאוג לשכבות החלשות, ולצמצום הפערים החברתיים. מלבד המדינה, החובה הזו מוטלת על כל אחד מאיתנו, לוודא שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו בכדי שלא להשלים עם המצב הקיים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.התורה מצווה אותנו ליישב את הארץ אבל כיום יש קרטל נדל"ןחסר דירה 14/08/2020 17:14הגב לתגובה זו0 0בשביל למגר עוני, מספיק לדאוג לפת לחם ומחיה בסיסית לאביונים. מיגור העוני לא קשור בעליל לצמצום פערים. מה שכן, לצערינו ממשלת הזדון שלנו הולכת נגד רוב הציבור במדיניות הספספרות בקרקעות, בשחיתות ובירוקרטיה מכוונת של וועדות התכנון והרשויות המקומיות. בחוסר מיסוי משקיעי נדל"ן למול משקיעי שוק ההון וכדומה. פה כבר מדובר בקרטל שעושק את עם ישראל.סגור
-
5.מתרגשת לומר שאני בת של מלך העולםשירן 14/08/2020 16:17הגב לתגובה זו1 0גרה בארץ הקודש בכבוד רב .סגור
-
4.נכון מאוד ... (ל"ת)דני 14/08/2020 15:05הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.די מחסורו של העני ולא השוואה מול עשירים!זאב 14/08/2020 13:21הגב לתגובה זו3 2"אורחות צדיקים" בשער הקנאה רואה בשוואת נכסים מול עשירים ממך חטא הקנאה. אסור לתבלבל בין מצוות הצדקה לסוציאליזם הארור שכולו גזל, רעב המוני ורצח המוני הגדול ביותר בתולדות אנוש.סגור
-
2.היהדות בעד קפיטליזם! נגד הסוציאליזם הארור!זאב 14/08/2020 13:18הגב לתגובה זו4 1אם יש משהו שקרל מרקס האוטואנטישמי ומילטון פרידמן ז"ל הסכימוזה שהיהדות היא קפיטליסטית לחלוטין! רש"י מביא שיעקב אבינו תיקן שווקים ומטבע. ראהדיני חוזים בהלכה.סגור
- טען עוד
-
1.היהדות לא מתעניינת בפערים חברתיים כלל! די מחסורו.זאב 14/08/2020 13:11הגב לתגובה זו2 2לימוד המקורות שו"ע יו"ד סימנים רמ"ז והלאה מראים בבירור שהתורה מצווה למלא רק את הצרכיו הבסיסים של העני כמו 14 סעודות לשבוע, ביגוד מינימלי. עוני מוחלט רלוונטי אבל לא עוני יחסי.(ההתיחסות היחידה לעוני היחסי הוא ביחס לאותו אדם עצמו שירד מנכסיו.סגור
-
היהדות -הדת היחידה האמיתית ביקוםדניאל 14/08/2020 16:13הגב לתגובה זו1 0כל השאר חיקוי זול. לנצרות למשל יש יותר מאלפי גרסאות ..סגור
-
היהדות כןלרון 14/08/2020 14:48הגב לתגובה זו1 0דואגת לעני בדמות "לקט שיכחה ופיאה",אך כמו היום זה בטל בשישיםסגור