ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ביחס לתמ"ג מהנמוכות ב-OECD

מסקירה של הלמ"ס על ההוצאה הלאומית לבריאות לשנת 2019 עולים מספר נתונים מעניינים. ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הייתה 7.3% מהתמ"ג בשנת 2019 לעומת כ-8.8% בממוצע במדינות ה-OECD. שיעור של 64% מהתקציב ממומן על ידי תקציב ציבורי ואילו 34% מתקציב פרטי. נתון שמציב את ישראל במקום נמוך ממוצע מדינות ה-OECD שם אחוז המימון הציבורי נאמד בכ-74%. 

השוואה בין-לאומית 
השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2019 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל 7.3% היה נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD שם ההממוצע הינו 8.8% ובמיוחד מארה"ב שם ההממוצע גבוה במיוחד 17.0%. יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מב-11 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה, בלוקסמבורג ובמקסיקו (5%-4%).

יצוין כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות וזה משתנה יחיד שלא לוקח בחשבון היבטים נוספים שעשויים לשקף תמונה רחבה הרבה יותר. יחד עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית אינם מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

ההוצאה הלאומית השוטפת לנפש וכאחוז מהתמ"ג – השוואה בין-לאומית בשנת 2019

מקור: סקירה למ"ס

עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך מהממוצע העולמי ועומד על 64%. המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD עומד בממוצע על 74%. בנורווגיה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר – 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ. 

מימון ציבורי כאחוז מההוצאה השוטפת לבריאות השוואה בין-לאומית 2019

מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה הלאומית לבריאות - 64% מהמימון הינו תקציב ציבורי 34% תקציב פרטי
המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) במלואו מהווה כ-64% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. 24% מומנו מגביית מס בריאות ו-40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. 

המימון הפרטי מהווה כ-34% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות - 21% מהווים תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים). 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. 

ההוצאה הלאומית לבריאות לפי מגזר מממן לשנת 2019

מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה לפי מגזר מבצע - 56% "יצרני שוק" ו-33% קופות החולים
קופות החולים סיפקו 33% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2019. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם ב-6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2018-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") סיפקו 5%.

ההוצאה הלאומית ב-2019 לפי מגזר מבצע
מקור: סקירה למ"ס

ההוצאה השוטפת לבריאות לפי סוג שירות 
התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג השירות מראה שבשנת 2018 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה ב-34% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הסתכמה ב-44% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הסתכמה ב-13% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נותרו ברמה של 4%, בדומה לשנים הקודמות. 

ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות לפי סוג שירות לשנת 2018

מקור: סקירת למ"ס