פרשת כי תצא: הזכות להתפרנס בכבוד ומוסר תשלומים לקוי
פרשת כי תצא ממשיכה את חלק המצוות בנאום משה, עם פירוט של מספר שיא של מצוות (74) מתחומים שונים. בין היתר, מוזכרים דינים רבים הלקוחים מהעולם הסוציאלי ומן הצורך לדאוג לחלש, אך גם בדיני עבודה ויחסים בין עובדים למעסיקים.
כך, בפרק כ"ה מופיעים כמה דינים הקשורים בהלוואות, כשבין היתר עוסקת התורה בדברים שאסור לקחת כמשכון, "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל...וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". את הדברים הללו אוסרת התורה לקחת בשל נחיצותם, לחיי היומיום של האדם.
אך התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת שורה של איסורים שנועדו לשמור גם על כבודו של הלווה. ראשית, בבואו לקחת את המשכון, צריך המלווה לחכות מחוץ לביתו של הלווה, "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ... בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה". שנית, התורה דורשת התחשבות בלווה, כך שאם לצורך העניין המשכון משמש את האדם בלילה, על המלווה להשיב לו אותו לפני רדת החשיכה, "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ".
מיד לאחר מכן עובר משה לעסוק בדיני העסקה, ומזכיר את איסור הלנת שכר, "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ". יתרה מזאת, הוא מדגיש את החשיבות והדרישה לכך שהתשלום ישולם בזמן, "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". הסיבה לדרישה, היא כי מעבר לפן המשפטי, "עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ".
הביטוי העצמתי, "אֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ", מציב מעבר לדרישה המשפטית האלמנטרית לתשלום בזמן, גם דרישה מוסרית. כל אדם ובעיקר העני זכאים לתשלום עבור עבודתם, אך מעבר לכך גם ליכולת לפרנס את עצמו ואת ביתו בכבוד באמצעות יגיע כפיו. יתרה מזאת, הדרישה ליחס של כבוד, נכונה גם ואפילו יותר גם כלפי בעל חוב, על אף שהוא בעמדה מעט שונה גם הוא זכאי ליחס זהה.
אף שלפעמים מדובר בדרישה בסיסית, לצערנו התחום של מוסר תשלומים לקוי לא זר במציאות חיינו. בוודאי, כשהמושג "שוטף פלוס" שגור בפיהם של עסקים ועצמאים רבים, והמצב בו אנשים מתחומים שונים נדרשים לרדוף ולהתחנן עבור השכר המגיע להם. טוב יהיה אם ארגונים, מעסיקים, ובעיקר גופים ממשלתיים ינהיגו מוסר תשלומים מתוקן, שלא מנצל את הצורך של אנשים בפרנסה ודואג לזכותם להתפרנס בכבוד.
> לכל פרשות השבוע
גם בנושא גביית חובות, נראה שיש מקום רב לשינוי, במיוחד בתקופה הנוכחית והמציאות שמסביבנו. לפעמים נדמה שהדרישה ליחס מכבד עומדת בסתירה אל מול היכולת לגבות חוב. אך זה וודאי לא צריך להיות כך, ניתן לכונן מציאות בה בעל החוב מבין את החשיבות שבעמידה לשרת את חובו, ומנגד הנושה מבין את המציאות שבה חי ומתנהל הלווה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
9.כרגיל רעיון מצויין !!!!ינון 30/08/2020 08:43הגב לתגובה זו0 0תודה רבה מחכים לשבוע הבא (:סגור
-
8.כמה רחמים יש ל ה'אבי 28/08/2020 17:12הגב לתגובה זו4 1האל הטוב והמטיב שלא חייב כלום לאף אחד ולא צריך אף אחד ,ברא עולם מושלם לבני אדם . תודה על התורה הקדושהסגור
-
7.כל המלווים בריבית אין להם עולם הבאשי 28/08/2020 16:57הגב לתגובה זו0 1עד כדי כך שהבורא האין סופי כותב בתורה "לא יראוני " כל המלווים ברבית לישראל הם הכופרים הכי גדוליםסגור
-
6.הפרשני שלך לפרשת השבוע מהנה כתמיד.חיימון 28/08/2020 13:26הגב לתגובה זו3 1מעולה.נהניתי לקרוא. המשך כךסגור
-
5.שבת שלום (ל"ת)דן 28/08/2020 11:42הגב לתגובה זו2 0סגור
- טען עוד
-
4.הבנקאים בישראליה 28/08/2020 11:39הגב לתגובה זו1 0הבנקאים בישראל הם החזירים הגדולים בהלוואות . חזיר קטן מגדלים חזיר גדול אוכלים.סגור
-
לבנקים יש היתר עסקהשירן 28/08/2020 18:17הגב לתגובה זו1 0כעובדת בנק שמאמינה באלוהים שאלתי את גם את השאלה הזאת כנראה שהתורה מאפשרת זאתסגור
-
3.גניבות בכרטיס האשראי הם מזמן מכת מדינהמכת מדינה 28/08/2020 11:15הגב לתגובה זו1 0ואין מושיע . אתרים שמטרתם לגנוב פרטי כרטיס אשראי לא נסגרים. שימוש בטלפונים אנונימיים לא מנוטרים .אין שיתוף פעולה בין מדינות . גניבה מקשיש זה כבר לא מקרה יוצא דופן והחוקים לא מגינים חברות האשראי מעדיפות עמלות. הגבלת המזומן תגביר את הפשיעה ותעשיר רק את חברות האשראי עוד פשלה של ביבי עם המדינת כאילו שלו הכל מתנהל פה מעצמו מעצמת פשע שנואהסגור
-
2.התורה יפה, הבצוע פחותציפי 28/08/2020 11:09הגב לתגובה זו1 0הלוואי וכולנו הינו נוהגים כך.סגור
-
1.חזק!מאיר 28/08/2020 10:33הגב לתגובה זו0 0סקירה קצרה על החוקים הסוציאליסטים בתורה. זה נפלא ביותר! אולי כדאי להקדיש לזה יותר מקום. זה החכמה האמיתית!סגור