רגע לפני הסגר - הצעירים לא חסינים מקורונה

כמה תובנות על הסגר, על סגר לילי, על תוכנית יציאה ועל ההתמודדות שלנו עם הקורונה. נתחיל בסגר  לילי.  נניח שאתם מפזרים 10,000 אנשים שחלקם חולים ומדבקים שנוטים להתקבץ בין שתי אפשרויות - הראשונה -  עשרה מתחמים שונים והשנייה - שבעה מתחמים שונים. איפה יהיו יותר הידבקויות? באפשרות השנייה. זו בדיוק המשמעות של סגר לילי - לוקחים אנשים ומצמצמים להם את האפשרויות, מה יקרה? ההתגודדויות יהיו יותר עמוסות. ברור לכל אזרח שמדובר בהגבלות שעומדות בניגוד לשכל הישר, וכשמתחילים עם הגבלות כאלה ההיענות ככל הנראה תהיה בהתאם.

האם סגר כללי יעזור?
סגר כללי בערים כמו תל-אביב, חולון, ראשון לציון, פתח תקווה רמת גן יצמצם תחלואה כללית בסדר גודל של 5%, אולי קצת יותר. סגר מקומי הדוק לפני חודש וחצי בריכוזים חרדיים ובערים ערביות עם איסורי התקהלות חמורים והיינו עכשיו עם פחות מ-1,000 חולים ביום גם במקרה הרע.

טוב, אז נסתכל קדימה - הולכים על סגר כללי. מה הלאה? כל החלטה על סגר או צעד רוחבי אחר שלא תהיה מלווה בתוכנית עם סגרים מקומיים לאחר היציאה מהסגר במקרה של התפרצויות חוזרות, תחזיר אותנו לאותה סיטואציה עוד כחצי שנה. וכן כנראה גם בפעם הבאה זה יתפרץ באזורים עם צפיפות גבוהה בישראל רוב האזורים עם צפיפות גבוהה הם של חרדים.

האם המחלה אינה מסוכנת לצעירים?
הטבלה למטה מראה את ההסתברות הממוצעת למוות של חולי קורונה לפי קבוצת גיל באחוזים, של האוכלוסייה הכללית לפי קבוצת גיל (כלומר מה הסיכוי נניח של אדם בגיל שבין 20 ל-30 למות מכל הסיבות? 0.15% בקירוב)  ובעמודה האחרונה מראים את היחס בין הסיכוי בין מוות מקורונה לכלל הסיבות. מה שרואים שקבוצת הגיל עבורה הקורונה מעלה את הסיכויים באופן הכי חד היא דווקא קבוצת הגיל בין 10-20. נכון שהסיכוי למות הוא 1 ל-500 שהוא סיכוי נמוך אבסולוטית. אבל הסיכוי משמעותית יותר גבוה משאר הסיבות למות. כלומר, קורונה מסוכנת לצעירים יותר משהיא מסוכנת למבוגרים. אז נכון שהסיכון של אוכלוסייה מבוגרת עולה דרמטית אבל גם אוכלוסיות יותר צעירות הן בסיכון וזה לפני שיש נתונים על נזקים ארוכי טווח ונכות.

 

ערבים וחרדים - חולים יותר
הערבים אזרחי ישראל תורמים 25% מהחולים בעוד שחלקם מכלל האוכלוסייה הוא כ-20%. חרדים ״תורמים״ כ50% מהחולים בעוד שחלקם מכלל האוכלוסייה הוא כ-10%. לגבי ערביי מזרח ירושלים כמו החרדים גם כאן נוצרה מדינה בתוך מדינה עם צפיפות נוראית וצפיפות גורמת להתפשטות הקורונה.

האם ישראל בדרך לעומס בלתי נסבל על בתי החולים? 
השאלה תלויה במספר החולים הקשים. ליתר דיוק בהערכה לגבי מספר החולים הקשים שיהיו. אז כן ישראל בדרך לסדר גודל של אלף חולים קשים בחודש הקרוב, מה שמעלה את השאלה  מהם המספרים שיגרמו לקריסה? בתי החולים צעקו לעזרה, והמדינה בעיקר מהטעם הזה החליטה על סגר. 

מהי השפעה על התמותה? 
התמותה השנתית היא סדר גודל של של 43,000 איש בשנה. זו הערכה גסה. כלומר סדר גודל של 3,500 נפטרים בחודש מכלל הסיבות. תחת המספרים האלו, הקורונה הגדילה את התמותה ב-13% (כ-460 מתים בחודש). אבל הקצב גדל. אם נגיע כפי שמעריכים מומחים ל-1,000 בחודש (במספרים של 4,000 נדבקים בממוצע ליום צפויים בין 900 ל-1200 מתים בחודש) זו תמותה עודפת של סדרי גודל של 25% . מדובר במוות מיותר.

כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה. בתקופת הקורונה מייעץ לגורמים בממשלה וגופים שונים בפיתוח אלגוריתם מתמטי לבדיקת קצב התפשטות המגפה