"אם הדמוקרטים ינצחו הם יעשו מהלכים שטובים לטווח הארוך אבל עלולים לפגוע בוול סטריט בטווח הקצר"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ושות', לא מתלבט היום יותר מידי כשהוא מנתח את הסביבה המאקרו כלכלית בה נמצאת ישראל. "אין הרבה מה להתלבט, אנחנו בסגר שני שהולך להיות ממושך. האנשים בבית, הילדים בבית והפגיעה בכלכלה משמעותית".

איפה אנחנו עומדים ביחס לתרחיש הפסימי של בנק ישראל?
"אנחנו בהחלט מתקרבים לתרחיש הפסימי שלדעתי עוד יעודכן כלפי מטה, והוא מדבר על צמיחה שנתית שלילית של 7% ואבטלה שתגיע ברבעון הרביעי לאזור ה-14%. הגירעון ינוע סביב רמת ה-15% ויחס החוב תוצר ינוע סביב ה-80%. הנתונים בהחלט בעייתיים ומדאיגים. ואנחנו צריכים להתחיל לשאול את עצמנו, כחברה, מה אנחנו מצפים שבנק ישראל יעשה כשהתרחיש הוא שהסגר יהיה ממושך".

בסוף החודש יתכנסו בכירי בנק ישראל – איזה כלים יש להם עוד בארסנל?
"ברור שבנק ישראל צריך להיות אגרסיבי בהחלטת הריבית הבאה, זה יהיה תמוה ומפתיע אם בנק ישראל ב-22 באוקטובר יבוא ויגיד: נכון, המצב מידרדר (גם הדיפלציה מתעצמת – המדד האחרון היה נמוך מאוד ואנחנו בטריטוריה השלילית, נ"כ) ולדעתנו המדיניות הנוכחית נותנת מענה מספיק ואין צורך במהלכים נוספים – זה יפתיע אותי ויותר חשוב, את השוק.

"עכשיו צריך לחשוב מה בנק ישראל יכול לעשות, ויש לו מגוון של כלים כשההערכה המרכזית היום שהוא ישלוף יותר מכלי אחד ויציג מכלול של צעדים וזה אמור לכלול: הורדת ריבית לאפס, למרות שאין לזה משמעות אופרטיבית יש לזה משמעות דקלרטיבית שהיא חשובה לוודאות שצריך לנסות לייצר, הכפלת רכישות האגח ל-100 מיליארד שקל, גם זה הצהרתי כי הבנק המרכזי יכול לקלוט את אגרות החוב האלה בלי בעיה אבל שוב, זה מייצר ביטחון וודאות. הם גם יכולים ללכת לכיוון הפעולה של הפד בדרך של העברת מסרים כי הריבית לא תעלה עד סוף 2022 לפחות – זה סוג המסרים החשובים לשוק.

"הם יכולים לעשות גם צעד משמעותי בעל השפעה שיכולה להיות דרמטית על השוק, משהו בסגנון שעושה ה-ECB וזה להכניס את הריבית השלילית בדלת האחורית. כלומר, להציע הלוואות לטווך ארוך למערכת הבנקאית בריבית שלילית. תראה, ה-ECB מציע ריבית שלילית של 1% לשנה למשך 3 שנים בתנאי שהבנקים מעבירים את זה כאשראי לכלכלה ובעיקר לסקטור העסקי.

"בנק ישראל עושה את זה היום אבל בריבית הבסיסית של 0.1% אבל הוא יכול לעודד את האשראי העסקי ולהוזיל אותו, כך שמעבר לעזרה לעסקים ולמשקי הבית זה גם יעזור לבנקים. אנחנו מדברים על כלי נפוץ ובאירופה, נכון להיום יש טריליונים של אירו שכבר נלקחו באפיק הזה. המהלך הזה וזה גם נותן מענה למדיניות הפיסקלית הבעייתית, שלא באמת מצליחה להזרים אשראי לסקטור העסקי במסגרת ערבות מדינה.

"אז למעשה יש לנו מספר כלים ששילוב של כולם, בעצימות כזו או אחרת, יכולה לא רק למנוע הידרדרות נוספת של הכלכלה, אלא גם להאיץ אותה בדרך של מתן ביטחון לעסקים, מתן ביטחון למשקי הבית ויש לזה אפקט נוסף: הציבור עשוי לשתף פעולה הרבה יותר עם ההנחיות הבריאותיות כשהוא בטוח בעצמו במישור הכלכלי – וזה דרמטי.

עד כמה אתה מודאג מהעלייה בחוב הציבורי?
"יחס חוב תוצר של 100% הוא גבוה בימי שגרה אבל אינו גבוה במצב בו נמצא העולם. ההבדל המשמעותי בין ישראל, כרגע, לשאר העולם זה הסגר המהודק השני. שים לב, יש באירופה עלייה בתחלואה אבל בינתיים הם מאוד נחושים לפעול באופן נקודתי ולהטיל הגבלות על אזורים בעלי התפרצות גבוהה. במדריד החזירו חלק מהמגבלות במוקדים ספציפיים שמאופיינים בתחלואה גבוהה ואני לא יודע אם יגיעו למצב כמו בישראל שזה סגר כולל, אבל כרגע זה מה שמבדיל אותנו מהם, אז בהיבט של הרעה במצב הכלכלי אנחנו נבדלים.

"באשר ליחס חוב תוצר, אני חושב שאתה צודק, אין מה להתרגש מעלייה בחוב והמזל שלנו שהתחלנו ביחס חוב תוצר נמוך יחסית של 60% ולעלות ל-80% או 85% זו לא בעיה בגלל המגמה הכלל עולמית.

"כרגע, אני לא רואה את חברות הדירוג מורידות את הדירוג של ישראל אולי רק מזהירות אותנו כי זה לא משהו חריג, אבל מה שכן מדאיג זה שלא רואים את התוואי לירידה בחוב תוצר עד 2022.

"כלומר האמינות הפיסקלית והכלכלית נמדדת בשליטה במצב שגרם לעלייה בחוב, ואם לא נשלוט בתחלואה אז גופים בחול וגם המקומיים יחששו מהתחנה הבאה שעלולה להיות יחס של 110% חוב תוצר.

"חייבים לתת אופק חיובי שהמשמעות שלו זה לשלוט בהתפרצות הקורונה- בגל השני ואולי גם בשלישי. כשאנחנו נכנסים למצב של שליטה בתחלואה אז המשקיעים וחברות הדירוג יקבלו את העלייה המהירה ביחס החוב-תוצר, אבל אם יש סימנים של אובדן שליטה אז כבר יש מקום לדאגה".

איך הכלכלה הישראלית נתפסת כרגע בקרב הכלכלנים ברחבי העולם?
"אני לא רוצה להיות פסימי אבל מה שרואים כרגע זה שחלק גדול מהציבור, ואנחנו יודעים על מי אנחנו מדברים, לא מקפידים על ההנחיות, זה בעיקר הציבור החרדי שם אחוז הנדבקים הוא פי 3 מחלקם באוכלוסייה, ואני מודאג ממה שהולך להיות כאן מיד אחרי החגים.

"בלי שהמגזר הזה יתחיל לשתף פעולה או שהוא יציף את בתי החולים או שיגיע לחסינות עדר אבל עם הרבה קורבנות בדרך. זה דבר שמייצר תחושה שאנחנו עוד לא במשבר האמיתי, זה אומר שעוד לא ראינו את התחתית ואנחנו כחברה עוד לא בשליטה במגיפה, ואתה יכול להניח שקשה מאוד לנתח כלכלה שלא השתלטה על המשבר שהיא נמצאת בו ולכן גם לא יכולה להתחיל ללקק את הפצעים".

טראמפ נדבק בקורונה והם חודש לפני בחירות דרמטיות – איך מנתחים את הסיפור הזה כלכלית?
"אל תטעה, להידבקות של טראמפ יש השפעה כלכלית. בגדול הפרשנים מדברים על זה שההידבקות מגבירה את הסיכוי של ביידן לנצח. יש כאלה שאומרים שהדמוקרטים ינצחו גם בקונגרס גם בנשיאות, וכמובן יש לזה השלכות.

"יש היום ויכוח בין פרשנים מה יותר טוב ומה פחות טוב לכלכלה. בצד החיובי יש סיכוי לתוכנית פיסקאלית מרחיבה כשכולם מסכימים שהיא דרושה אבל בין הרפובליקאים והדמוקרטים יש מחלוקת על ההיקפים שלה. הדמוקרטים רוצים תוכנית סיוע של יותר מ-3 טריליון דולר והרפובליקאים רוצים תוכנית שלא תהיה גדולה מ-1.6 טריליון דולר והפערים גדולים אולי אפילו גדולים מידי.

"כרגע, ההערכות הן שאם זה הדמוקרטים ינצחו זה יהיה חיובי לכלכלה כי כמו שכבר דיברנו, אף אחד לא דואג לעלייה בחוב, אלא איך להחזיר את הפעילות לכלכלה על ידי מעורבות ממשלתית. הערכה נוספת היא שאם הדמוקרטים ינצחו הם יעשו מהלכים שטובים לטווח הארוך אבל עלולים לפגוע בוול סטריט בטווח הקצר. מדברים על העלאה בנטל המס על חברות וקצת לתקן את הורדת המס המוגזמת של טראמפ כשנבחר וזה כביכול רע לשוק המניות ולחברות אבל טוב לכלכלה.

"במשבר הזה גם חזר למרכז הבמה השיח שלדעתי לטווח הארוך בארה"ב זה מתבקש, בנושא ביטוח הבריאות הכולל. הם המדינה המפותחת היחידה שכמעט לא עשתה את זה ומערכת הבריאות האמריקאית למעשה מפגרת אחרי שאר העולם. צמצום הפער הזה עולה כסף. הדמוקרטים רוצים למסות את החברות אבל אני מניח שזה לא יקרה באופן מידי כי יהיה אפקט של הרחבה פיסקאלית אבל שוק ההון יהיה מודאג מעלייה במס החברות".