הלמ"ס לקראת פתיחת השנה האקדמית - ייצוג של 60% נשים בקמפוסים

לקראת פתיחת שנה הלימודים האקדמית מספר נתונים של הלמ"ס על השכלה גבוהה בישראל. בשנת תש"ף (2019/20) היו 60 מוסדות השכלה גבוהה, ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 327.3 אלף סטודנטים (כולל 48.8 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך: 70.9% (197.5 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 21.9% (61.0 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4.3% (12.0 אלף) למדו לקראת תואר שלישי. היתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוראה ותעודה בתרגום).

נשים הן הייצוג הבולט באופן ניכר בקמפוסים השונים עם רוב של59.7% בכל התארים. במגזר החרדי והערבי אחוז הנשים גבוה עוד יותר ועומד על 67.4% ו-68.7% בהתאמה. בין השנים תש"ע (2009/10) ותש"ף עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון - מ-13.1% ל-19.2%, בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7.2%, בהתאמה. בשנת תש"ף למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 13.1 אלף סטודנטים חרדים. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.6%).

בין שנת תש"ע לתש"ף חל גידול של 14% במספר הסטודנטים הכולל שזה מעט נמוך מקצב גידול האוכלוסייה שעמד על 18%. באוניברסיטאות הגידול בהיקף הסטודנטים עומד על 3% והסתכם ב-127,783 בשנת תש"פ. עם זאת עיקר השינוי התרחדש במכללות השונות שם הגידול נאמד בכ-25%. 

סטודנטים לפי תואר אקדמי ולפי סוג מוסד לימודים - תש"ע ותש"ף 
 
מקור: סקירה למ"ס

סטודנטים לפי תחומי לימוד
בשנת תש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (27.7%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.6%). בדומה לכך, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון, היו מדעי החברה (31.5%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (25.2%). לשם השוואה, בתש"ע (2009/10) היה אחוז הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במדעי החברה (כולל עסקים ומדעי הניהול) 34.8% וכרבע נוספים למדו מדעי הרוח (24.3%). 

בתש"ף, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היו מדעי החברה (37.9% בסה"כ, כולל 21.5% שלמדו עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (30.2%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כרבע (26.4%) למדו מדעים ביולוגיים וחקלאות, ורבע נוסף (24.0%) למדו מדעי הרוח.

לעומת השנה הקודמת, נרשמה ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון בכל תחומי מדעי הרוח ובעיקר במדעי הרוח הכלליים (5.4%). עלה במיוחד מספר הלומדים בתחום מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (12.8%). בתואר השני עלה מספרם הלומדים בכל התחומים מלבד במדעי הרוח הכלליים ובעסקים ומדעי הניהול (ירידות של 18.4% ושל 6.0%, בהתאמה).

סטודנטים לפי מגדר
59.7% מהסטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היו רוב בכל התארים: 58.5% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 62.5% מהלומדים לקראת תואר שני, 53.7% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-76.5% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית. לשם השוואה, בשנת תש"ע (2009/10) היה חלקן היחסי של הנשים 56.4% (62.2% בקרב הלומדים לקראת תעודה אקדמית).

בשנת תש"ף (2019/20) שני שלישים מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (67.1%), מעט נמוך מהאחוז בשנת תש"ע (2009/10; 67.8%). במהלך השנים האלה, העליות המשמעותיות ביותר באחוז הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים: בתואר השני - מ-60.9% בתש"ע ל-72.9% בתש"ף, ובתואר השלישי - מ-43.8% ל-63.4%, בהתאמה). באותה תקופה גם בקרב היהודים והאחרים הנשים היו הרוב, אך לא חלו שינויים משמעותיים בחלקן היחסי.

סטודנטים לפי קבוצת אוכלוסייה
מתוך 278.5 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תש"ף (2019/20) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 17.9% היו ערבים. חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון או תעודה אקדמית (19.2% ו-30.3%, בהתאמה) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (14.6% בתואר שני, ו-7.2% בתואר שלישי). בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היה אחוז הסטודנטים הערבים 19.1%. אחוז הסטודנטים הערבים עלה באופן משמעותי בכל התארים.

סטודנטים חרדים - יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי
בשנת תש"ף (2019/20) למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה, 13.1 אלף סטודנטים חרדים, מתוכם 8.4 אלף נשים (67.4%). מספר הסטודנטים החרדים עלה בסה"כ ב-5.8% לעומת השנה הקודמת, 11.7% בקרב הנשים ו-3.1% בקרב הגברים. מספר הסטודנטים החרדים החדשים ירד ב-95 נפשות (2.8%) לעומת השנה הקודמת. רוב הסטודנטים החרדים (82.9%) למדו לתואר ראשון ו-15.6% - לתואר שני (לעומת 14.6% בשנה הקודמת).

5.3 אלף סטודנטים חרדים למדו במכללות האקדמיות, דהיינו 40.3% מכלל הסטודנטים החרדים (מתוכם 3.0 אלף במכללות המתוקצבות ו-2.2 אלף במכללות הלא-מתוקצבות), 3.4 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (25.9%), 2.2 אלף - באוניברסיטאות (16.9%) ו-2.2 אלף - באוניברסיטה הפתוחה (16.9%).

הסטודנטים החרדים (גברים ונשים בסה"כ) התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (31.6%), בתחום מדעי החברה (30.3%, כולל 10.2% בעסקים ומדעי הניהול) וכן מקצועות עזר רפואיים (9.4%). הנשים היו רוב בקרב הסטודנטים החרדים בכל תחומי הלימוד, בעיקר בחינוך והכשרה להוראה (75.6%) ובמקצועות עזר רפואיים (91.0%). הסטודנטיות החרדיות למדו בעיקר את תחום החינוך וההכשרה להוראה (35.4% לעומת 23.7% בקרב הגברים), מדעי החברה (19.2%, ללא עסקים ומדעי הניהול) ומקצועות עזר רפואיים (12.7% לעומת 2.6% בקרב הגברים). הסטודנטים החרדים הגברים התמקדו יותר במשפטים (11.6% לעומת 3.4% בקרב הנשים).