למה הצעירים בישראל עובדים קשה ולא מתפרנסים

כל צעיר ישראלי שיוצא לשוק התעסוקה נתקל בחמישה מכשולים גדולים בדרך לקיום בכבוד. הנה הם - 
 

מכשול ראשון -  אפשרויות התעסוקה נמוכות מבעבר. מספר מקומות העבודה שיכולים לשלם שכר הולם לרמת ההשכלה, מצומצם במיוחד. 

מכשול שני - אם הזוג הצעיר שלנו  יחליט להקים עסק הוא יתקל בקשיים עצומים. מיסים גבוהים. קשיים גדולים לגייס אשראי. סביבת סיכון גדולה שהיא פועל יוצא ממונופולים רבים מספור, המייקרים את עלות התשומות. קשיים ביורוקרטיים כבדים. וחוסר וודאות איום ונורא.   

מכשול שלישי - הזוג הישראלי הצעיר יעבוד  בכל שנה כמה מאות שעות יותר מכל זוג צעיר מערבי דומה לו. יעבוד מאות  שעות יותר, אבל ירוויח כמה עשרות אחוזים פחות מהשכר הממוצע במערב.

מכשול רביעי - הזוג הישראלי יצטרך לממן לעצמו השכלה גבוהה יקרה, אבל לא יקבל תמורה הולמת להשכלה הזו בשוק התעסוקה

והמכשול החמישי מעליב ממש. בסוף יאשימו את הזוג הישראלי הצעיר שלנו שפריון העבודה שלו נמוך מאוד. הכי נמוך במערב.

איך יצא שהצעירים הכי משכילים במערב, שעובדים הכי קשה, משלמים את המסים הכי יקרים, צורכים את המוצרים והשירותים הכי יקרים ובסוף גם מואשמים בפריון נמוך? האמנם - הצעירים הישראלים אשמים?

אני פה כדי לגלות לכם את האמת. כל הנקודות שתיארתי הן סימפטומים של מחלה אחת. מדיניות כלכלית מטורפת שמחבקת את המונופולים, מחזקת את הבנקים וחונקת את הצמיחה. בישראל למעלה ממאה מונופולים. מספר שיא שאין לו אח ורע.

ומה עושים המונופולים? מצמצמים את הכמות של המוצרים והשירותים שהם מייצרים וכך הם יכולים להעלות מחיר. התוצאה: המחירים בישראל גבוהים בממוצע בעשרים וחמישה אחוזים מהמחירים במערב.

אבל זה לא הכל. צמצום הכמות גם מקטין את הפעילות הכלכלית ואת מספר מקומות העבודה. אם צריך לייצר פחות אז לא צריך כל כך הרבה עובדים. מכאן העובדים צריכים להתחרות אחד עם השני בשוק של מעסיקים. הם נאלצים להביא יותר עבודה ויותר השכלה אבל להסתפק בפחות שכר. ולסיום, המונופולים, יחד עם המיסים הממשלתיים והבנקים גם חונקים את העסקים הקטנים.
 
המדיניות הזו, מקוממת במיוחד במשבר הקורונה. הממשלה הזרימה סכומים מוגזמים לחברות גדולות רבות, אך לא התרגשה מהעובדה ששמונים אלף עסקים קטנים עומדים להיסגר השנה. שמונים אלף! חמישית מהעסקים בישראל.

ממשלות רבות במערב נלחמות באומץ במגמות מסוכנות אלה. נלחמות בחברות הגדולות ובמונופולים כדי לשמור על הצעירים ועל חופש ההזדמנויות שלהם לעבודה ראויה. אולם בישראל נראה שהממשלה עסוקה דווקא בלהגן על המונופולים מפנינו.

אז הגיע הזמן שנדרוש מהממשלה לנהל מדיניות כלכלית תומכת צמיחה, שנדרוש מחבורת ההון שלטון הזו לבצע רפורמות יסודיות בענפי המשק. שיפרקו את המונופולים וינטרלו את הטייקונים מכוחם. שיבטלו את הטבות המס לחברות הגדולות ויפחיתו מסים לצרכנים ולעסקים קטנים. שיפסיקו לשעבד תקציבים מנופחים לטובת גורמים פוליטיים ומקורבים ויפנו אותם לתשתיות ולצמיחה. בקיצור – שיפסיקו להרוס את העתיד של הילדים שלנו.