גנבה מניצול שואה, עיוור חצי מיליון שקל - קיבלה 4 שנות מאסר

חייבים להעניש בחומרה אנשים שמנצלים זקנים, גונבים מהם, סוחטים מהם ואפילו מכים אותם. האוכלוסייה הפגיעה הזו מנוצלת על ידי אנשים חסרי לב ובית המשפט שמתערב כמובן, העלה את רף הענישה. השאלה - אם אנחנו יודעים על כל המקרים, השאלה מה עושים זקנים/ זקנות שהמקרים שלהם לא מגיעים לבית המשפט; השאלה הגדולה הא למה המדינה מחכה לפעילות אקטיבית של המגזר החלש הזה כדי להבין שיש תלונה/ בעיה, ולא בודקת בעצמה את מצב הזקנים. זה מבטא יותר מכל את מצבה של החברה שלנו וחייבים לשמור על המגזר הזה - המגזר הזה הוא אנחנו/ כולנו במוקדם או במאוחר.    

בית המשפט העלה את רף הענישה בפסיקה האחרונה - בית המשפט המחוזי בב"ש קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשה של ענת דיין מאשקלון, שהורשעה בגניבה של למעלה מחצי מיליון מניצול שואה עיוור, בן 84. בית המשפט המחוזי השית על הנאשמת עונש של 4 שנות מאסר בפועל והגדיל את גובה הפיצוי ל-250,000 שקל, במקום 32 חודשי מאסר ופיצוי בסך של 100,000 שקל  שהושתו עליה בבית משפט שלום.

בית המשפט המחוזי ציין בפסק הדין, כי "ההגנה על הציבור בכלל ובמיוחד על אוכלוסיות בעלות חולשה יחסית, היא מהמטרות המרכזיות של המשפט הפלילי. הלכה למעשה, עבירות המבוצעות תוך ניצול חולשת הקורבן נענשות בחומרה".

המדובר בנאשמת, אשר הועסקה בין השנים 2016-2019 כעוזרת של המתלונן, כאמור ניצול שואה, עיוור המסתייע במטפלת סיעודית צמודה, שילדיו מתגוררים בארה"ב ובאילת. תפקידה של הנאשמת היה להיות למתלונן לעיניים בענייניו האישיים והכספיים - משיכת מזומן, הפקדת שכר עבור המטפלת הסיעודית, קניית מזון וכד', ובמסגרת זו, קיבלה הנאשמת גישה מלאה לכרטיסי האשראי ולקוד סודי של המתלונן.

• השתלט על דירה של ניצול שואה - השופט החזיר אותה ליורשת החוקית; אבל הגנב מסתובב חופשי
• גנבה מעל 700 אלף שקל מניצול שואה וסירבה להחזיר, מה קבע השופט?

כבר מהחודש הראשון להעסקתה ובמשך כ-3 שנים, ניצלה הנאשמת את מוגבלותו של המתלונן ואת היותו חסר ישע, וגנבה ממנו במרמה ובדרכים מגוונות את תמלוגי ניצולי השואה שקיבל, הביטוח הלאומי וביטוחים אחרים, בסך כולל של 550,000 שקל. חלק מהגניבה בוצעה באמצעות כך שהנאשמת ניצבת שוב ושוב לצד המתלונן שעה שזה נותן בה אמון, מורה לה למשוך כספים נדרשים והיא מושכת סכום גדול יותר, כשאת יתרת הכסף היא נוטלת לכיסה.

בנוסף, השתמשה הנאשמת לצרכיה האישיים בכרטיסי האשראי של המתלונן, וביצעה רכישות בחנויות בגדים, מזון וחנות למוצרי חיות בית. כמו כן,  גנבה הנאשמת מהמתלונן פנקס צ'קים, זייפה אותם, וקנתה בהם טובין או שפרטה אותם בצ'נג' למזומן. בנסיון להסתיר את מעשיה, הפקידה הנאשמת כספים לחשבונו של המתלונן וביצעה העברות בין חשבון לחשבון. מעשיה של הנאשמת הופסקו רק לאחר שהתגלו ע"י בנו של המתלונן.

הנאשמת הודתה והורשעה בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

בית משפט השלום בב"ש השית על הנאשמת עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרה, תוך שהוא נותן משקל לנסיבותיה האישיות, וכן פיצוי למתלונן בסך של 100,000 שקל.   פרקליטות מחוז דרום (פלילי) ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, כשהנאשמת מנגד הגישה ערעור על חומרתו. ביהמ"ש המחוזי כאמור דחה את ערעורה של הנאשמת, קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר באופן משמעותי בעונשה, כשהוא מציין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בית המשפט המחוזי בב"ש ציין, כי הנאשמת הפרה בצורה בוטה וחמורה את אמון המתלונן ושלחה יד בכספים שלו. "פעם אחר פעם היא נקטה בפעולות מרמה יזומות ושלשלה לכיסה סכומי כסף מכספי המתלונן. לא אחת הגניבות היו אל מול "עיניו העצומות" של המתלונן, כשהוא נוכח לצידה בעת שהיא מושכת כסף עם כרטיס האשראי שלו שמסר בידה, תוך ניצול ציני חסר רגש של נכותו".

מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נמסר: בית המשפט העביר היום מסר הרתעתי לא רק כלפי הנאשמת עצמה, אלא גם כלפי עבריינים בפוטנציה האורבים לאוכלוסיית הקשישים בישראל, כשבית המשפט מציין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין. חוסנה של החברה ביחסה כלפי אוכלוסיית הקשישים בישראל וקיום מצוות "מפני שיבה תקום", נמדד, בין היתר, ב"חוסן השיפוטי", בהיות בית המשפט משקף ערכי חברה ומעצבם על פיהם.

הפרקליטות  תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת להחמיר בעונשם של נאשמים בביצוע עבירות גניבה ומרמה מעין אלה הפוגעות "בבטן הרכה" החברתית.

את המדינה יצגו בהליך הערעור עורכי הדין דניאל גלעד, תהילה גלנטה, רוית מרום ולני מונטיליו סגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).