מחקר של האוצר: ישראל מפסידה יזמים פוטנציאליים מרקע כלכלי חלש

סטארט-אפיסט, קווים לדמותו: אגף הכלכלנית באוצר מפרסם עבודה בנושא גורמי הרקע המשפיעים על הסיכויים להפוך ליזם סטארט אפ. הממצאים אינם מפתיעים, כשאלה קושרים גם בין הכנסת והשכלת ההורים, לשיפור ההסתברות. הנתונים מצביעים שוב על כך שמדובר במועדון סגור למדי.

"משבר הקורונה עשוי להוביל לשינוי מבני בענפי המשק ולהישענות מוגברת על ענפים עם פריון גבוה ושאינם תלויים בקבלת קהל פיזית, דוגמת ענפי ההיי טק", מסבירים באגף את עיתוי פרסום העבודה. "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף ההיי-טק היווה כ-12.9% מהתעסוקה ב-2008 בהשוואה ל-12.1% ב-2018".

"יתכן והמשבר הנוכחי יוכל להוביל לגידול בחלקו בתעסוקה. כך למשל כבר בעת הנוכחית נרשמת עלייה ברישום למערכת ההשכלה הגבוהה והמדינה מתעדת להרחיב משמעותית את השימוש בכלי ההכשרה המקצועית. בהקשר זה, הבנת המנגנונים שמובילים ל'היווצרות' יזמים בתחומי ההיי-טק הינו בעל חשיבות רבה כיוון שהם מהווים מנוע צמיחה חשוב לסקטור בכללותו".

יזם סטארט-אפ הוגדר במחקר כמי שהצטרף לחברת סטארט-אפ בשנת ההקמה כאשר היה בטווח הגילאים 35-26 (בהם הסבירות להיות יזם סטארט-אפ היא הגבוהה ביותר, הוסבר). המחקר משתמש בנתונים על עובדי סטארט-אפ בין השנים 2016-2003 וכן נתונים מנהליים על כלל ילידי 1995-1970 לגבי רקע דמוגרפי, השכלה והכנסת ההורים. עוד שוקללו נתוני בחינות המיצ"ב, נתוני בגרויות ופסיכומטרי, נתונים על מוסד הלימודים של הפרט בכיתות ה', ח' וי"ב ונתוני הכנסה וענף תעסוקה של הפרט.

• הירידה נבלמה? עלייה של 25 אלף משרות בהייטק
• לקראת העלאת המע"מ: שיא במכירת דירות חדשות

מספר יזמי סטארט-אפ לאלף נפש על פני עשרימוני ציוני המיצ"ב במתמטיקה בכתה ח'​

"הקמת סטארט-אפ דורשת לרוב השקעה ראשונית גדולה של הון עצמי ולפרטים מרקע כלכלי חזק גישה קלה יותר למשאבים שכאלה", כך כותבים במחקר על המובן מאליו. "שנית, אף אם פרטים אינם נעזרים באופן ישיר בהוריהם, קיומו של גב כלכלי חזק עשוי להועיל בתור רשת בטחון במקרה של כישלון", זו אם כן, תנמיך את חששם.

לפי הניתוח, גם יכולות לימודיות גבוהות יותר אצל פרטים מרקע כלכלי חלש לא יגרמו לכך שסיכוייהם להפוך ליזמים יהיו גבוהים מאלה של פרטים מרקע כלכלי חזק, גם אם היכולות הלימודיות של האחרונים יהיו נמוכות יותר. לכל היותר סיכוייהם של אלה מהשכבות החלשות יהיו שווים לאלה מהשכבות החזקות. ממצא זה, אומרים באגף הכלכלנית הראשית, עשוי להצביע על עיוות הקצאה של הון אנושי בתחום יזמות סטארט-אפ. "פרטים שעשויים להיות בעלי פוטנציאל גבוה בתחום יזמות הסטארט-אפ אינם זוכים לממש את כישוריהם בשל הרקע הכלכלי ממנו באו", נכתב.

• אשקלון תיכלל במתווה השיקום: מיליוני שקלים יוקצו לתשתיות וחינוך
• אחרי תצהיר ראש השב"כ: פורום העסקים מגבה את רונן בר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד מועלים במחקר הסברים אפשריים נוספים לפערים: האחד הוא יכולות מולדות והשני הוא ההון האנושי הנרכש, וכאן הדברים קשורים כבר בהסללה: "ילדים הבאים מרקע כלכלי חזק עשויים לגדול בסביבה טובה יותר, בה ישנם גם בתי ספר איכותיים יותר, דבר שעשוי להשפיע על סיכוייהם להיות סטארט-אפיסטים".

שיעור יזמי סטארט-אפ לאלף נפש על פני חמישוני הכנסת הורים, חציון תחתון של המיצ"ב במתמטיקה לעומת עשירון עליון של המיצ"ב במתמטיקה

בצד זאת מצביעים במחקר על כך שמחקרים אחרים הראו כי קיימת השפעה של חשיפה ליזמות על ההסתברות של הפרט להיות יזם ושל חשיפה לחדשנות על ההסתברות של הפרט להיות ממציא - וייתכן כי פרטים מרקע כלכלי חזק זוכים לחשיפה מוגברת לאלה.

כמו כן באגף הכלכלנית הראשית כותבים כי ייתכן שהשכלת ההורים מתואמת עם יכולות נוספות של הפרט שאינן באות לידי ביטוי במדדים של זכאות לבגרות ו-5 יח"ל במתמטיקה (למשל, יכולות ניהול או מיומנות פיננסית) שתורמות לסיכוי להיות יזם סטארט-אפ. בנוסף, השכלת ההורים עשויה להשפיע על בחירותיו של הפרט באמצעות חשיפה לאפשרויות השכלה אקדמית באופן כללי וחשיפה לעולמות תוכן אקדמיים שרלוונטיים ליזמות סטארט-אפ בפרט.