גירעון הסחר בינואר: 6 מיליארד ש'; יצוא הסחורות חזר לרדת בנובמבר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי הגירעון בסחר בסחורות בחודש ינואר האחרון עמד על 6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בעוד שייצוא הסחורות הסתכם ב-15 מיליארד דולר, היבוא היה בהיקף של 21 מיליארד דולר. הייצוא היווה 71.4% מסך הייבוא, לעומת 73.5% לפני שנה. בנטרול אוניות, מטוסים ויהלומים, היצוא בינואר היווה 64.6% מהיבוא, בהשוואה ל-68.5% בתקופה המקבילה.
נראה כי תכנית רכישות הדולרים של בנק ישראל במטרה להחליש את השקל, עליה נודע במחצית ינואר, לא השפיעה על הנתונים. בלמ"ס מסבירים כי סחר הסחורות בינואר הושפע בין היתר דווקא מהתחזקות השקל ביחס לרוב המטבעות - ב-0.8% ביחס לדולר וב-0.7% ביחס ליורו. באחרונה אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון כי ייתכן ותכנית הרכישות תורחב.
84% מסכום הייצוא בינואר מיוחס לייצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 14% לייצוא יהלומים ו-2% לייצוא חקלאי, ייעור ודיג. הרכב היבוא בתקופה היה כדלקמן: 42% יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 26% יבוא מוצרי צריכה, 17% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-15% יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
למעשה, למעט אוניות, מטוסים ויהלומים, יצוא הסחורות ירד בכל התקופה שבין נובמבר לינואר, ב-6.2% בחישוב שנתי, וזאת, לאחר שבתקופה של אוגוסט-אוקטובר 2020 עלה ב-4.7% בחישוב שנתי.
במקביל, בנובמבר-ינואר עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-20.1% בחישוב שנתי (עלייה של 1.5% בממוצע לחודש), בהמשך לעלייה של 27.2% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2020 (עלייה של 2.0% בממוצע לחודש).
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים, ירד בנובמבר-ינואר ב-18.9% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 11.4% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר. בתוך כך, בענף ייצור לוחות ורכיבים אלקטרוניים הייצוא בתקופה ירד ב-40.5% בחישוב שנתי (ירידה של 4.3% בממוצע לחודש). מנגד, יצוא ענף ייצוא התרופות עלה ב-56.1% (עלייה של 3.8% בממוצע לחודש).
בתקופה האחרונה מוחים התעשיינים על הטיפול במשבר שער החליפין והתחזקות השקל, שאמנם מטיבה עם היבוא כשהיא מוזילה אותו, לרבות הייבוא הפרטי, אולם פוגעת ביצואנים. בהקשר זה אמר לביזפורטל באמצע ינואר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, כי "הזמנות בתעשייה מתקבלות כמה חודשים מראש. אתה תספק מה שהבטחת גם אם שולי הרווח שלך מאד נמוכים. יש דיליי בין השינוי בשער המטבע להשפעה על הייצוא או על רווחיות הייצוא. אם נמדוד מינואר 2019 נראה ירידה של כ-15-16% בשער המטבע, ועם כל היתרונות של הפריון והטכנולוגי במשק, מאד קשה להצדיק כך ייצור. הפגיעה ברווח היא אפילו חמורה יותר".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.הנגיד עדיין לא הבין שרק רכישות של דולריםשגיא 13/02/2021 13:46הגב לתגובה זו2 0ללא אמצעים רגולטוריים משלימים לא יחלישו את השקל. עד שהוא יבין את זה, ייצוא הסחורות ימשיך לרדת והגירעון ימשיך להעמיק.סגור
-
2.סחורותמקצוען 11/02/2021 15:07הגב לתגובה זו0 0סקופסגור
-
1.אם קונים מחול יותר (פי 2 כמעט) אז זה אומר שצריך פי 2 דחשבון קשה 11/02/2021 14:31הגב לתגובה זו1 0דולרים לקנות איתם. למה בנק ישראל לא מנצל זאת ומוכר במחיר גבוה כפי שהיה רוצה לראות בו את הדולר? למה בנק ישראל צריך בכלל לקנות דולרים במצב הזה? שפשוט לא ימכור ולא יקנה ויתן לביקוש בשוק להרים את הדולר. מה לא מתפקד כאן?סגור