מייסד גילת מנפיק עוד חברת לוויינים לפי שווי של 1.4 מיליארד ש'

מייסד גילת -1.34% יואל גת בדרך להנפיק בתל אביב חברה נוספת הפועלת בתחום הלוויינים, סטיקספיי (SatixFy), שבקרוב תגייס 325 מיליון שקל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל. החברה מפתחת מספר מוצרים שמשמשים את הטכנולוגיות החדשות יותר בענף הנמצאות בשלבי חדירה ומחליפות את אלה הישנות בחלק מהשימושים. צבר ההזמנות של סטיקספיי נאמד בכ-17.5 מיליון דולר.

להנפקה תגיע סטיקספיי עם הכנסה שנתית מוערכת ב-2020 של כ-10 מיליון דולר, אולם בחברה מתגאים בכך שטרם הקורונה, תקופה יותר מייצגת לדבריהם, הציגו צמיחה של 50% עם הכנסות בסך 30 מיליון דולר. 83% מההכנסות הגיעו בזמנו משירותי פיתוח של שבבי תקשורת, ו-17% הנותרים ממכירה של ציוד למשתמשי קצה. עוד באותה שנה רשמה החברה הפסד נקי של כ-7 מיליון דולר. במחצית השנה הראשונה של 2020 ההפסד עמד על 8.2 מיליון דולר על הכנסות של 5.4 מיליון דולר, מה שמשקף קצב הפסדים של 16 מיליון דולר בשנה.

לפני ההסבר על המוצרים של סטיקספיי ראשית יש להבין את סביבת הפעילות שלה: לוויינים גאוסטציונריים החגים סביב כדור הארץ בגובה של כ-36 אלף ק"מ, כאלה המשמשים את תחום התקשורת הולכים ומוחלפים בסקטורים מסויימים בלוויינים המקיפים את הכדור בגובה נמוך יותר (LEO לגובה נמוך, MEO לגובה בינוני). לשני האחרונים אמנם אורך חיים קצר יותר, אולם העלויות שלהם, שילוח לחלל למשל, זולות יותר.

המעבר לטכנולוגיה זו מצריך גם התאמה של האקו-סיסטם, קרי המכשירים המתקשרים עם הלוויינים. בין השאר מדובר בשבבים בלוויינים עצמם ובאנטנות שלא מצליחות לעקוב מהר מספיק ולשמור על הכיסוי כשהלוויינים החדשים הללו מחליפים זה את זה בתנועתם.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

כמו כן, כיום במכשירי חשמל רבים מוטמעות טכנולוגיות Internet of Things  (IoT), כלומר הם מקושרים זה לזה (M2M – Machine to Machine). אלא שלא בכל מקום יש להם חיבור לרשת אינטרנט קווית או אלחוטית כדי לשדר או לקלוט מידע, וראו לדוגמה אסדות קידוח נפט וגז וכלי שיט. לשם כך נעזרים בלויינים מסוג LEO, אלא שגם כאן ישנה מגמה של מעבר לתדרים חדשים (Ku ו-Ka) שמאפשרים תעבורה רחבה וכיסוי מיטבי יותר והדבר דורש גם כן התאמות בצד התשתית. סטיקספיי מבקשת לענות על צורך זה.

שוק נוסף רלוונטי לסטיקספיי הוא ה- In Flight Connectivity(IFC), כלומר חיבור לרשת Wi-Fi בטיסות מסחריות ופרטיות. כדי לאפשר תעבורת נתונים יותר רחבה של ג'יגה לשניה (כפי שמאפשרים היום בישראל למשל סיבים אופטיים, אחת המטרות היא להזרים וידאו באיכות גבוהה לנוסעים) באופן שיוזיל עלויות, יש להתאים את התשתית הטכנולוגית הקיימת במטוסים, ואחד הפיתוחים של סטיקספיי מיועד לשם כך.

אז מהו למעשה גודל השוק עליו אנחנו מדברים? לפי חברת המחקר EuroConsult אותה מצטטת סטיקספיי, כיום מדובר על פוטנציאל של 1.5-2 מיליארד דולר בשנה עבור ציוד ללווייני ה-LEO עצמם (כ-300 משוגרים מדי שנה). לא במפתיע, נראה כי זהו שוק ריכוזי למדי, ולפי סטיקספיי פועלות בו ארבע שחקניות. אחת מהן היא OneWeb, לקוחה של החברה שבשנה החולפת עמדה בפני פשיטת רגל ממנה חולצה על ידי ממשלת אנגליה וקונצרן הודי שהשקיעו בה מיליארד דולר. לווייני התקשורת של OneWeb יגיעו להפעלה מלאה בשנה הבאה. שלוש השחקניות האחרות הן StarLink של SpaceX של אילון מאסק (תשגר 12 אלף לוויינים), אמזון (3,000) וטלסאט (300).

• עין שלישית עם הזמנות בהיקף של 7.3 מיליון שקל
• סאפיינס רוכשת את חברת קנדלה ב-22 מיליון דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עבור ציוד הקצה למשתמשים בכ-5-6 מיליארד דולר עד 2028, אז הסגמנט האחרון יכפיל את עצמו פי חמישה. באשר לשוק הפוטנציאלי בסקטור התעופה (מסחרית ופרטית), שם מדברים בסטיקספיי על כ-2.5-3 מיליארד דולר בשנים שעד 2029. לגבי שוק הקישוריות בין מכשירים (M2M) בסטיקספיי לא ציינו סכומים, אולם נכתב כי בחברת NSR מעריכים עד 2023 יהיו כ-5.8 מיליון מכשירים מחוברים העושים שימוש במערכות תקשורת לוויינית ברחבי העולם.

ועתה למוצרים: סטיקספיי מפתחת שבבים עשויי סיליקון הנחשבים יעילים מבחינת צריכה אנרגיה ובכך מביאות להוזלת עלויות ההפעלה במכשירים בהם הם מותקנים. דור ראשון של המוצר כבר נמצא בשוק, SX-3000 שמו, וכעת עובדים בחברה על הדור החדש, SX-3099 שפיתוחו יסתיים בסוף מאי.

דור חדש עוד יותר, SX-4000 נמצא בשלבי תכנון ושיווקו מתוכנן לרבעון הראשון של 2022. חברת התעופה איירבוס השקיעה 14 מיליון דולר בפיתוח ה- SX-4000 עם השקעה נוספת בסך 3 מיליון דולר לצורך פיתוח תכנה ספציפית לצרכיה. עוד מנהלת איירבוס מו"מ להסכם רכש של שבבים ראשונים. שבבים אלה ניתנים להתקנה גם במערכות שלא פיתחה סטיקספיי בעצמה. בשוק זה של המודמים המבוססים על שבבי סיליקון, לסטיקספיי מתחרה אחת והיא גם מובילת השוק: EASY IIC מצרפת, שנסיונה הרב ותקציבה הגדול מוזכר בתשקיף כגורם שלילי על מעמדה התחרותי של סטיסקפיי.

בנוסף, סטיקספיי מפתחת אנטנות שלמות וכן שבבים משני סוגים עבור אנטנות לקליטי תשדורות LEO, וכן ציוד קצה למפעילים כמו רשתות שידורי טלוויזיה ורשתות אינטרנט או לצורך קבלת תשדורות IoT ממכשירים מקושרים. מוצרים נוספים הם מערכות החיבוריות לאינטרנט על מטוסים וכן מתעדי תקשורת, שהם הרכיב בלווין הקולט את השידור שיוצא מהמשדר על הקרקע.

מלבד OneWeb, לחברה שתי לקוחות נוספים:  Jet Talkשבה שותפה STE הסינגפורית ואשר מפתחת ומשווקת אנטנות לתקשורת לוויינית לשוק התעופה האזרחית ו-iDirect, גם כן של STE. בחברה דיווחו על מו"מ מתקדם עם מפעיל לווייני LEO למכירת מודמי תקשורת למגזר הקרקעי. להערכת החברה ההסכם צפוי להיחתם במהלך החציון הראשון של 2021 והיקפו נאמד בכ-30 מיליון דולר. הסכם ראשוני להתנעה מידית של ההתקשרות נחתם והיקפו 4 מיליון דולר.

יאמר כי סטיסקפיי אינה מייצרת בעצמה את השבבים, ונסמכת כמו רבות אחרות על יצרניות השבבים הספורות בעולם. תחום זה חווה טלטלה בתקופה האחרונה בצל הביקוש הגובר לשווקים, אותם קצב הייצור לא מצליח להדביק. סטיסקפיי מייצרת אצל ענקיות כמו ARM ו-TSMC ומציינת כי היקפי הייצור הדרושים עבורה אינם ברמה שתשפיע על היצרניות, כלומר לא תתקל בבעיה לשריין עבורה חלק מפסי הייצור.

מנגד, מה שעשוי להוות משקלות על ההנפקה הקרובה הוא אולי המוניטין של גת וכיצד הוא נתפס בידי המשקיעים, סוגיה שתעמוד עתה למבחן. אמנם מדובר בתחום פעילות שנמצא באחרונה בכותרות עם הדרך החדשה אליה יוצאת סאטקום מערכות אחרי שגרעין השליטה פוזר, ועוד קודם לכן עם ביצועי המניה של גילת שנכללה בקרן של ARK בניהולה של קת'י ווד.

גילת אולם בכותרות, אבל היא אינה קשורה במייסד גת זה כ-17 שנה, מאז שהגיעה להקפאת הליכים וחתמה על הסדר נושים מול אליעזר פישמן, דיסקונט -0.6% ו פועלים -0.1% . על שמו של גת רשום אף הסדר נושים נוסף, הפעם עם חברת יזמות הנדל"ן אילן-גת, שצברה חובות של כ-150 מיליון שקל. את סטיקספיי הקים גת ב-2012, וכעת השאלה היא אם אכן המשקיעים יאמרו לעצמם שהאחרון חזר ל"פורטה" שלו ויתרשמו מהטכנולוגיה, או שמא ירתעו עקב הכתמים ברזומה.