"לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי"

לקראת תחילת יוני, אז ייפסקו תשלומי האבטלה למפוטרים והחל"תניקים, שלפי דו"ח הלמ"ס האחרון מספר המובטלים עומד על 745 אלף, או למעלה מ-18% מכוח העבודה בישראל בין הגילאים 25-64.

בכנס של המכון לדמוקרטיה התארחו כמה מבכירי הכלכלנים בישראל, בהם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, אסף וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר, אבי ניסנקורן.

הכנס דיברו על האם נכון לסיים את דמי האבטלה באופן גורף ביוני, כשהרוב היו נגד כל עוד רמת האבטלה נשארת גבוהה. "אם אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי יוני, אני לא יודע. האם ביוני פשוט שומטים את השטיח ואומרים שכל המובטלים ילכו לעבוד כי ירדנו מתחת ל-10% אבטלה, התשובה שלי היא ממש לא", קבע שמחון.

"אני תומך בהכשרות, אבל היכולת שלנו לעשות את הדברים בצורה יעילה היא מאוד מאוד נמוכה. הייתה ועדה בראשות קרן טרנר ורונן פרץ על הכשרות. ישבו הרבה אנשים, הוציאו דוח יפה, ולא יצא מזה כלום. בסוף, הממשלה יכולה לעשות דברים גדולים. לכו תעשו הכשרות, אנחנו מאוד בעד, שמנו על זה מיליארד שקל. אני לא יודע אם נוציא את המיליארד שקל, וגם אם נוציא אותם, אני לא יודע מה יהיה האפקט של זה. אנחנו לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי שיעשה את העבודה", סיכם.

פלוג אמרה כי כל עוד היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות נותר גבוה (11:1), צריך להמשיך בתמיכה ממשלתית. "חשוב לזכור שגם אחרי שנצא מהמשבר ושיעורי האבטלה ירדו, יהיו אנשים רבים שלא תהיה להם זכאות לדמי אבטלה בגלל מיצוי הזכאויות הקודם. מטרת המדיניות היא מזעור הנזקים ארוכי הטווח לרווחה, לתעסוקה ולאי השוויון.

"עשינו דרך ארוכה מאוד לפני המשבר מרווחה לעבודה ושיעורי התעסוקה גדלו. היינו מקווים שלא תיעשה הדרך חזרה להתרחבות של אוכלוסיות הרווחה בעקבות המשבר. נתון שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על רשת הביטחון, כפי שהייתה עד כה וגם בהסתכלות קדימה, הוא על היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפניות. נכון לרבעון האחרון של 2020, על כל משרה פנויה יש קצת יותר מ-11 מובטלים. לשם השוואה, ב-2019 המספר היה 1.6.

"במטרה להאיץ את החזרה לעבודה של כמה שיותר מובטלים, יש לנקוט במדיניות שכוללת תמריצים חזקים יותר לכניסה לשוק העבודה, גם תמריצים חיוביים וגם כאלה פחות. צריך לזכור ששוק העבודה הרבה פחות מסביר פנים ממה שהיה לפני הקורונה", אמרה פלוג.

מצדו של משרד האוצר, וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר אמר כי: "יש להעמיד יעדים לחזרה לתעסוקה: לגילאי 64-25 כ-78%, כמו שהיה ערב המשבר, עד סוף 2022. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לשם גם הרבה לפני.

"עלינו להתמקד גם בשיעור האבטלה בקרב גילאי 24-20, אותם אנשים שלא ילכו ללימודים גבוהים וכרגע מובטלים, ולוודא שהם לא נשארים באבטלה ממושכת ופריון נמוך לאורך שנים ארוכות. ראשית, יש לתכנן יציאה מדורגת של רשת הביטחון. יש לבחון את קיצור תקופת האכשרה שקיימת היום, אולי עד סוף 2021. רכיב משמעותי נוסף הוא ביטול הפחתת דמי האבטלה ב-30% לנמצאים בהכשרות מקצועיות", אמר.