"הסיכון הגדול לכלכלה הישראלית זה שיהיה פה טוב מדי"

בעולם עוקבים בעניין אחרי הבחירות הרביעיות בישראל בשנתיים האחרונות. למרות המשמעויות הכלכליות האדירות הכרוכות בעוד מערכת בחירות, הכלכלן הראשי של בנק יוליוס בר, דיוויד קוהל סבור שהסכנה הכי גבוהה לכלכלה הישראלית זה "שיהיה פה טוב מדי", מה שיוביל להתחזקות השקל על פני סל המטבעות.   "הבחירות הרביעיות בתוך שנתיים בלבד לא ערערו את יציבות כלכלת ישראל", קובע קוהל בסקירה למשקיעים. "מגפת הקורונה והסגרים היו הגורמים הדומיננטיים בחוסר היציבות הפוליטית והכישלון בהעברת תקציב הפך משני לאור המצב החירום הבריאותי בפועל בשנה האחרונה".   "הכלכלה והדינמיקה שלה עוצבו הרבה יותר כתוצאה מהסגרים של השנה שעברה והאטת הצריכה וההשקעות, אשר יתחדשו בחדות ויתאוששו משמעותית השנה", המשיך. "מבצע החיסונים המוצלח בישראל פירושו סיכונים נמוכים יותר להתאוששות הכלכלית בשנת 2021 בהשוואה לאזורים אחרים בעולם, כך שמה שעלול להפוך לסיכון הגדול ביותר לתחזית הכלכלית של ישראל הוא שיהיה פה טוב מדי.   "על רקע עליית תיאבון הסיכון והגברת האמון במסחר הרפלציה (ניפוח מחדש) השקל המתחזק יקשה על המשק ורכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל והריבית הנמוכה צפויות להימשך, למרות התאוששות כלכלית איתנה מאוד", כתב קוהל.   "דינמיקת האינפלציה תחווה עיוות דומה כמו במדינות אחרות בהתחשב בהשפעות של התנודות הגדולות במחירי הסחורות. האינפלציה הבסיסית צפויה להישאר נמוכה, ולפיכך מצדיקה את המשך המדיניות המוניטרית", סיכם.   בתוך כך, בבלומברג מציינים שלא משנה מי ירכיב ממשלה לאחר הבחירות, האתגר הגדול ביותר יהיה להחזיר את חצי מיליון המובטלים לעבודה. לטענת, בלומברג, יש סכנה משמעותית להגברת אי השוויון, לאור העובדה שמרבית המובטלים הם מהחתכים הנמוכים יותר במצב הסוציואקונומי, חלקם יושבים בבית חצי שנה ויותר.

הדולר ייחלש, המשק ירוויח מבום ההנפקות זה כבר לא סוד שמבצע החיסונים, לפחות לעת עתה, משחרר את הרסן של הכלכלה הישראלית. רואים את זה בקניונים, אירועי תרבות והופעות, בפקקים שחזרו לאיילון בשבת והעובדה שהחיים חזרו לרחובות. ייתכן, כמו שלמדנו על בשרנו בשנה האחרונה שזה לזמן מוגבל, אבל בינתיים, אפשר להתבשם קצת על החזרה לשגרה. 

בין השורות, קוהל האופטימי אומר שגם אם הדולר יתחזק יחד עם הכלכלה האמריקאית המתאוששת, השקל שירכב על גבו של סקטור ההייטק הרותח יתחזק יותר. יש היגיון בכך. ככלות הכול, הזעזועים שחטפה הכלכלה הישראלית הם כאין וכאפס לעומת הצלקות של הכלכלה האמריקאית הממונפת עד השיניים.

המשך התחזקות השקל בהחלט מהווה אתגר לכלכלה הישראלית, שבנויה על 3 רגליים מרכזיות: יצוא שירותים הייטק לעולם, יצוא תעשיות ביטחוניות ותעשיית היהלומים. שקל חזק יפגע בשורה התחתונה של לא מעט חברות, שגם יקשה עליהן לגייס עובדים חדשים. 

• ווישור מוכרת מניות באיילון ומנפיקה כתבי אופציה ב-84.7 מיליון שקל
• זוחלים באיילון: למה הפקקים רק מחמירים ומה יהיה בהמשך?

בכל מקרה, ברמת המאקרו, כשלא מעט חברות ישראליות מתכננות להנפיק בנאסד"ק בעשרות מיליארדי דולרים, הכלכלה הישראלית תרוויח מכך. העניין הוא שזה לא כל כך ישפיע על מצב של רוב המובטלים, מאחר ומרבית המובטלים לא מגיעים מהסקטור, שימשיך לסבול ממחסור בכוח אדם איכותי. אז  המדינה תרוויח ממסים, אבל עדיין יש בור תקציבי לכסות בגלל הקורונה וזה לא מה שיסייע לשוק העבודה. 

בכל מקרה, בממשלה הבאה יצטרכו לייצר תוכנית להמרצת שוק העבודה, גם מהצד של המובטלים אבל גם מהצד של המעסיקים, בכדי להניע מחדש את שוק העבודה המדשדש. זה יהיה המבחן האמיתי של הכלכלה הריאלית, כי מתישהו תשלומי החל"ת יסתיימו ואז נמצא את עצמנו עם הצפה של מובטלים, כשהקלישאה והאקסיומה על "החוליה החלשה בשרשרת", תהפוך לאבן ריחיים מתמשכת על הכלכלה - כי חצי מיליון מובטלים מתוך 9 מיליון אזרחים זה פשוט יותר מדי.