בנק ישראל: שיבוש הלימודים עלול לפגוע בהכנסות התלמידים בעתיד

פגיעה ברווחת התלמידים היא עניין שדובר בשנה החולפת עם עלייה במקרי הדיכאון ופגיעה בדימוי העצמי, ובשכבות הגיל הנמוכות יותר גם בפיתוח היכולות החברתיות, זאת בצל סגרי הקורונה וצמצום, או השבתה בחלק מהתקופות, של ימי הלימוד הפרונטליים במערכת החינוך. כעת, בסקירה שמפרסם בנק ישראל, הוא מעלה לצד הדברים האלה חששות מהותיים נוספים, גם הם הוזכרו לא פעם, ובראשם פגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה, דבר שיש לו השלכות מעבר לרמת הפרט גם ברמת כלכלת המאקרו.

בעוד שהמחלוקת בין משרד הבריאות למשרד החינוך על ביטול הקפסולות וחזרה לשגרה מלאה בדרכה להיפתר, בבנק ישראל מביעים גם הם תמיכה במהלך וסוקרים בפרק נוסף שנחשף מהדוח השנתי שלו, את השפעת הצעדים שננקטו בתחום החינוך בשנה החולפת על התלמידים בישראל.

יוזכר אם כן כי השינויים במתווה הפעלת מערכת החינוך נבעו מגישת משרד הבריאות באשר לשאלת תרומת המפגשים בין התלמידים, זה עם זה ועם המורים, לתחלואה בישראל. במסמך מצוין כי "בגלל ההשפעות השליליות של סגירת מערכת החינוך, מדינות רבות עברו לגישה של רציפות לימודית תוך המנעות ככל שניתן משיבוש נרחב של הלימודים הפרונטליים בבתי הספר. בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה".

בבנק ישראל מונים פתרונות שונים שהוצעו ע"י מומחים מתחום החינוך ושיושמו בחלקם במדינות ה-OECD, והם הקטנת גודל הכתות באמצעות שימוש בחללים ציבוריים, הפחתת שעות הלימוד לתלמיד, ו"מתווה המשמרת השנייה".

לפי המסמך, גם בחינוך העברי וגם בזה הערבי עלה שיעור הנשירה בשתי נקודות אחוז במעבר בין רמות כתה. בבנק נסמכים על אירועי עבר דוגמת הפסקת הלמידה בתקופת מלחמת יום הכיפורים בשל התייצבות המורים למילואים וכן שביתת המורים הגדולה של 1978, וכותבים כי ההשכלה הממוצעת, להוציא חרדים, ירדה בשני המקרים (הפסד של רבע שנת לימוד לתלמידי י"א וחמישית שנת לימוד לתלמידי י' ב-78', למשל). על כן כותבים בבנק כי אירועי העבר מלמדים ששיבוש בלימודים היה מתואם לפגיעה ארוכת טווח בהשכלת התלמידים.

עוד מצויינת האפקטיבות השנויה במחלוקת, כך לפי מחקרים, של למידה מרחוק בעתות שגרה, כשמול מקרים שהראו שיפור בהישגים, זה הישראלי, בו ננקטה גישת "לימוד פרונטלי מרחוק", נתפס כפחות יעיל מלמידה פרונטלית בכתה. בבנק ישראל מניחים כי המעבר לשיטה זו בתקופה כמו משבר הקורונה הייתה יעילה אף פחות. עוד מוזכר נושא הפערים באפשרות ללמידה מרחוק, קרי הבעלות על מחשב בבית וחיבור לרשת אינטרנט, ויותר מכך הסיוע מצד ההורים בתפעול המערכת ועזרה מצד מורים פרטיים. כך, נכתב כי ילד מרקע חלש עלול להפסיד בשל השיבוש בשנה החולפת ידע השווה ל-1.2 שנות לימוד, בעוד תלמידים מרקע חזק לא ייפגעו כלל.

כמו כן מצטטים בבנק ישראל מחקר (Haushek & Woessmann, 2020) לפיו, הפסד השכלה השווה בערכו לרבע עד שני שלישים של שנת לימוד צפוי להפחית את הכנסת התלמידים בעתיד ב-2-5%. בסופו של דבר, בין מרץ 20' למרץ 21' בתי ספר היו סגורים פיזית ופעלו במתכונת של למידה מרחוק בין 40-90% מהזמן (כתלות בשכבת הלימוד). עד כמה מהפגיעה המוזכרת בהכנסה רלוונטית למקרה הישראלי? הדבר תלוי אם כן ברמת הפגיעה בהשכלה, שהיא כבר תולדה של האפקטיביות של הלימוד מרחוק בתקופה.

ראוי לציין כי נעשה מהלך של חלוקת מחשבים וחיבור לרשת האינטרנט עבור אוכלוסיות נעדרות תשתית זו. עדיין, נראה שהדבר אינו מספק שכן בבנק ישראל קוראים שוב לשיפור הגישה של תלמידים לתשתיות חיבור מרחוק והדרכה של צוותי ההוראה (שמדווחים על הצורך בכך) והתאמת חומרי הלימוד. עוד הומלץ לטובת צמצום הפגיעה בתלמידי לקדם הסדרים עם ארגוני המורים באשר לימי החופשה מול ימי השבתת הלימודים, ועל התמקדות בשכבות הנמצאות בסיכון לנשיר (כתות ט' בעיקר) בעת קבלת ההחלטות.