הקורונה הגבירה את הסיכונים בעולם; מה המצב של ישראל?

דוח הסיכונים הפוליטיים של Marsh ניתח את הסיכון הפוליטי הכולל של 190 מדינות בעולם, על פי תשעה משתנים הקשורים לביטחון, מסחר והשקעות. על פי הדוח הסיכון הכלכלי עלה בכל העולם, ולמרות ההתאוששות הכלכלית העולמית נגיף הקורונה עדיין מהווה איום על הכלכלה.

הדוח מעיד על גידול נרחב מאי פעם בסיכון הכלכלי במדינות בכל באזורים. משבר הקורונה הרחיב את הפער בין מדינות עשירות ועניות והחזיר מדינות מסוימות עשרות שנים אחורה במאמציהן להפחית את העוני, להבטיח גישה למים ואנרגיה וכן ביטחון תזונתי.

נעמי גיסר, מנכ"לית מארש ישראל: "המדד מסייע למשקיעים בינלאומיים ולחברות שלהן שרשראות אספקה בינלאומיות לנתח טוב יותר היכן נמצאים סיכונים משמעותיים לפעילותם. פתרונות סיכון אשראי מגובים בביטוח יכולים לסייע כמענה לסיכונים אלה: באבטחת הון סחר והשקעה, בייצור נזילות, בחיזוק רשתות האספקה ​​העולמיות שלהם, בעזרה לספקי מפתח באמצעות תנאי תשלום משופרים ובניהול סיכוני הפורטפוליו שלהם, כדי להימנע מריכוזי סיכון בתחומי פעילות ובמדינות מסוימות".

מומחי מארש סבורים כי עלויות הטיפול במשבר עלולות להוביל לגידול ללאומיות שתשפיע על יחס המדינות המשאבים האסטרטגיים, כולל אנרגיה, מזון, טכנולוגיה ומים או תשומות אחרות לענפים מרכזיים בכלכלות. תסיסה אזרחית ואי-שוויון בין קבוצות בחברה עשוי להשפיע על תוצאות בחירות, במיוחד במדינות שבהם לתושבים הכנסה נמוכה. הוצאות מימון ממשלתיות גרעוניות יוצרים קשיי מימון בשווקים מתעוררים ועלולות ליצור תנאים שליליים לעסקים בבעלות מקומית וזרה.

מה מצבה של ישראל? 
ישראל ממוקמת בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר עם ירידה בסיכוי למלחמה וטרור, אך עלייה בסיכוי למהומות אזרחיות. ישראל מדורגת בקבוצת הסיכון השני הכי נמוכה, עם ציון של 2.1-4, יחד עם ארה"ב ומדינות מערב אירופה. למרות משבר הקורונה בעל ההשפעות הנרחבות והזעזועים שהוא גרם, לא חלו שינויים גדולים בסיכונים הכלכליים שמומחי מארש מזהים בישראל. השינויים שחלו לדעתם הם דווקא בזירה הפוליטית, הביטחונית והקשורה לחוק וסדר.

הדוח מציין גם כמה התפתחויות משמעותיות ביחסים בין ישראל לבין שכנותיה, עם זרימת הכספים המופחתת מנפט, מדינות המפרץ - בעיקר סעודיה - עשויות להפחית את תמיכתן הביטחונית והפיננסית במדינות כמו לבנון, מצרים וירדן, מה שעלול להביא לקריאות חזקות יותר ויותר במדינות אלה לפעול לשיפור הביטחון והתעסוקה.

ישראל ושכנותיה עשויות להגביר את שיתוף הפעולה שלהן, אך הסכסוך בין ערב הסעודית לאיראן עדיין יכול להחמיר. מצרים עשויה להסלים את הסכסוך עם שכנותיה בנושא זכויות המים של הנילוס, ומדינות נוספות עשויות לראות בזכויות מים מקור לסכסוך. מצרים צפויה לשמור על יחסים קרובים עם ישראל, גם כדי לטפל בשאיפתן המשותפת לדכא כוחות טרור ומרד בסיני.

דיפלומטיית חיסונים בעולם של פוסט קורונה
אחד המפתחות להתאוששות כלכלית בעולם הוא החיסונים נגד נגיף הקורונה. החיסונים יצרו את תופעת "דיפלומטיית החיסונים” כלומר שימוש בגישה לחיסונים כקלף להשגת השפעה על בעלות ברית ושותפי מסחר של מדינות, שהפך לנשק פוליטי חדש בארסנל של הכוחות המתחרים בעולם.

כך, ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה אישרו הסכם שיספק חיסוני קורונה ברחבי אסיה עד לסוף שנת 2022. הסכם זה עשוי למתן את ההשפעה הגוברת של סין באזור, בזמן שממשל ביידן מבקש לאחד מדינות ברחבי אסיה סביב ערכים דמוקרטיים משותפים ושמירה על שיתוף פעולה נגד איומי ביטחון וסייבר. הפחתת התלות בסין באסיה ובאזור הפסיפי פוגעת באסטרטגיית הרחבת סין להגמוניה באזור.

יציאתה המוקדמת של סין מהמגיפה בשילוב עם חבילות החילוץ חסרות התקדים לכלכלות של האיחוד האירופי ושל ארה"ב צפויים לייצר דחיפה משמעותית לכלכלות אלה לטווח קרוב,  אך ההשפעה עשויה להיות ארעית ורק לעכב את הטיפול באי-שוויון חברתי, בחובות שאינם בני קיימא, ובמעבר של מגזר האנרגיה לאנרגיות מתחדשות.

הלאומנות בעולם גואה ככל שממשלות נלחמות על משאבים אסטרטגיים, בין אם אלה מינרליים, חיסונים ותרופות אחרות, שרשראות אספקה ​​מאובטחות, טכנולוגיות מתקדמות, או נתיבי סחר. משאבים אלה הם חיוניים להתאוששות כלכלית ולתחרות פוליטית בעולם רב-קוטבי יותר ויותר. בזמן שיא המגיפה המענה לה הסתיר מתחים גיאו-פוליטיים ישנים, שצפויים לעלות מחדש כשהמגפה תדעך וממשלות ישחררו סגרים ויסירו מעצורים שמנעו סכסוכים בין מדיני מוחלט.